יון פדר לביה"ד: ynet ואיגוד העיתונאים נמצאים באותו הסיר

"המוטיבציה להקמת ארגון עיתונאים כלל-ארצי חדש מובנת לי... אנחנו לא שני צדדים משני עברי המתרס. כולנו באותו הסיר" - כך כותב העורך הראשי של ynet, יון פדר, בתצהיר שהוגש אמש (ג') לבית הדין לעבודה. מחר (ה') ייפגשו הצדדים בבית הדין לשלב הצגת הראיות.

בשבוע שעבר הגישו ארגון העיתונאים וההסתדרות עתירה לבית הדין בבקשה להוציא צו מניעה האוסר על ynet לפטר את העיתונאי תני גולדשטיין, "על רקע פעילותו בהתארגנות עובדים". כמו כן ביקשו בעתירה לחייב את ynet בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של 200 אלף שקל בגין ניסיון לפטר את גולדשטיין.

בדיון בבית הדין לעבודה שהתקיים ביום חמישי האחרון הוחלט על פשרת ביניים בין ארגון העיתונאים בישראל לבין ynet באשר לסיום העסקתו של גולדשטיין. על-פי הפשרה, ב-30 הימים הקרובים גולדשטיין ישהה בחופשה בתשלום, שבהם בית הדין יגיע להחלטה בעניינו.

בתצהיר שהוגש אמש לבית הדין מגולל פדר את סיפור הקמתו של האתר מ"גוזל תקשורת צנום בשנת 2000" למה שהינו היום - אתר ש"מספר המשתמשים הייחודיים (unique users) הממוצע ליום הוא כ-1.3 מיליון".

"במשך שנים רבות האתר הפסיד הון-עתק, וגם עתה - על רקע ההידרדרות הגדולה בענף הפרסום - כדאיותו שברירית", כותב פדר. כפועל יוצא מכך, הוא מסביר, עובדי האתר השתכרו לאורך השנים שכר נמוך לעומת זה של עמיתיהם בכלי התקשורת המסורתיים.

"הייתי מאושר לו היה ביכולתי לאפשר לעובדיי לקבל משכורות גבוהות יותר. כך או אחרת, ברור כי בלתי אפשרי לנהל עובדים שמשתכרים שכר נמוך, אם בנוסף לכך הם גם מדוכאים מקצועית", כתב פדר.

יחד עם זאת, פדר העריך כי דווקא "חדוות היצירה" ו"האפשרות להביע דעה והמקום שניתן לה", שהוא הנחיל במשך שנים כעורך האתר, "חיפו וסייעו במידת מה להתגבר על התסכול החומרי".

"מה מפתיע", ממשיך פדר, "שבתוך ימים ספורים 'הפכנו' לפתע מארגון מטפח ומפרגן הדדית - לכזה שמוצג כאיזה דמון כוחני וערל-לב. העלבונות האישיים, לבד מן העובדה שאינם הוגנים בעליל, הם מוזרים בתכלית. הם תוצר מלאכותי של מערכת דיסאינפורמציה יעילה, מתוחכמת למדי, אך שיקרית. אין זה ynet. אין זו דרכו".

"אני מבין אפוא את המניעים הרגשיים, אולי גם האופרטיביים, שעומדים בבסיס יוזמה שכזו (הקמת ארגון עובדים - ר"ב). ולמותר לומר שהזכות להתארגנות היא בעיניי זכות מקודשת ממש, והיא ראויה והוגנת, ואין להפריע לה, ואין לחבל בה, ולאו דווקא רק כי החוק דורש זאת, אלא כי ההגינות האנושית מחייבת זאת, והתרבות הארגונית עשויה ליהנות מכך", מדגיש פדר.

בהמשך כותב פדר כי החשאיות שאפיינה את הקמת הוועד, עליו למד רק באחרונה, היא תמוהה בעיניו ואף מעליבה, זאת לדבריו המדיניות הפתוחה שהנהיג באתר.

"מי שהשיא ליזמי המהלך הזה את מודל ההתנהלות החשאי הכמוס, השיא להם עצת אחיתופל. זה זר לנו ובדיעבד הכשיל את כולנו והפיל אותנו בתמימות לתוך בליל של חשד, אי-אמון, דמוניזציה מצד אחד והמארטיריות מדומה מן הצד האחר", כותב פדר. "אנחנו לא שני צדדים משני עברי המתרס. כולנו באותו הסיר".

בהמשך מסביר פדר כי ההחלטה על פיטורי העובדים נבעה בין היתר מהחלטה ישיבת ההנהלה שהתקיימה ב-8 בפברואר, שבה הוחלט "להעמיק את הקיצוצים", כדבריו, ולבצע קיצוץ נוסף של 100 אלף שקל, בחודש כאשר 50 אלף מתוכם יקוצצו במערכת על-פי שיקוליו של פדר ושיקוליו של המשנה לעורך, ערן טיפנבורן.

כחלק מסדרה של קיצוצים נרחבים הוחלט לפטר עובדים, לקצץ בהוצאות אש"ל, צילום, שכר סופרים וכן לא להיענות ל"בקשת העותר תני גולדשטיין לחזור בו מהתפטרותו".

כמו כן, לטענת פדר, הוחלט לפטר עורכי בכירים - מנהלת ההומפייג' ומנהל ערוץ המחשבים - שעלות העסקתם היא כ-30 אלף שקל בחודש, ובכך להמעיט ככל האפשר בפיטורי עובדים זוטרים שמרוויחים פחות.

פדר מסכם כי הניסיון "להציג את זימונם לשימוע של שני מנהלי הערוץ כניסיון כלשהו לפגוע בהתארגנות עובדי 'ידיעות אחרונות' - מנותק מהמציאות וחסר כל בסיס".