בגלל הצפיפות: בועז יונה, שמוטט את חפציבה, משתחרר מהכלא

בועז יונה, המנכ"ל לשעבר של חברת הנדל"ן חפציבה שקרסה, השתחרר היום (ה') מהכלא, לאחר שוועדת השחרורים ניכתה שליש מעונשו. יונה, שאמור היה לרצות את עונשו עד 2015, שוחרר יחד עם 600 אסירים נוספים, וביניהם שלמה בניזרי, וזאת, בשל העומס בבתי הסוהר.

בנובמבר 2008 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על יונה, שעמד בראש החברה שקרסה והותירה מאחוריה מחוסרי דיור רבים, 7 שנות מאסר וקנס של 8 מיליון שקל (שהופחת ל-4 מיליון שקל, בעקבות ערעורו של יונה לבית המשפט העליון). יונה הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גניבה בידי מנהל, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, הברחת נכסים ומירמה והפרת אמונים בתאגיד.

הוא הורשע ב-9 אישומים, שעניינם הימנעות מלספק לרוכשי הדירות ביטחונות; שליחת יד בכספי רוכשי הדירות במיליוני שקלים; רישומים כוזבים ביחס למספר הדירות שנמכרו בפרויקטים הקבלניים; גניבה של 70 מיליון שקל מכספי החברה-הבת, ג'רוזלם גולד, וגניבת עשרות מיליוני שקלים מהחברה-הבת, חפציבה חופים.

בעקבות פרשת חפציבה, תוקן חוק ערבות מכר, כך שהיזמים צריכים כיום לדווח למשרד השיכון על כל דירה שמכרו, ואף התהדקו ההנחיות של המפקח על הבנקים על הבנקים המלווים. כיום, משלם רוכש הדירה באמצעות שוברי תשלום לחשבון הליווי הספציפי של הפרויקט בבנק המלווה.

בפרשת חפציבה שילמו חלק מהרוכשים בהמחאות, שגולגלו לחשבונות אחרים. כיום, ברגע שמשלמים כל שובר, ברגע שיש הפקדה לחשבון הליווי - הבנק מחויב לערבות, גם אם הקבלן קרס.

"הלקוחות איבדו מיליוני שקלים"

בינתיים, 5 שנים אחרי קריסת החברה, יש עדיין קורבנות שמחכים לדירה, אחרי ששילמו סכומים נכבדים ולא קיבלו תמורה. בפרויקט "מחסיה" בבית-שמש, למשל, נותרו כמה עשרות רוכשי דירות ללא קורת-גג.

עבור עו"ד חן לבנת ו-43 המשפחות החרדיות שרכשו דירות בפרויקט לפני 4 שנים, שאותן הוא מייצג, הסאגה נמשכת. "אני חי את זה כבר 4 שנים", אמר היום לבנת ל"גלובס". "רובם ככולם הלכו ללא עורכי דין לרכוש דירה; הם תמימים ופחות מנוסים, וקל מאוד למכור להם לוקשים. לא נתנו להם ערבויות, והם גם לא ידעו לבקש את זה".

בפרויקט זה מכרה חפציבה דירות על מגרשים שלא היו בבעלותה. "שום בנק לא ליווה את הפרויקט, האנשים הוטעו - הם קנו על הנייר ועל הקרח. הציעו להם הנחה אם ישלמו 80%-90% מערך הדירה במזומן, מראש - וכך לקוחותיי איבדו מיליוני שקלים".

באחרונה ארגן לבנת קבוצת רכישה עם רוכשי הדירות המקוריים, שקנו את המגרש המיועד ומתעתדים לבנות עליו. "הדירות שנמכור במחירי השוק יממנו למעשה את ההפסדים של רוכשי חפציבה בפרויקט זה".

לדבריו, "היו כאלה שוויתרו על ההרפתקה של קבוצת רכישה. אבל אחרים צריכים דירה. והנזק שספגו הוא כזה גדול - שאין להם ברירה והם הצטרפו לקבוצה. מי ששם 400 אלף שקל שהלכו לאבדון, אין לו שום בסיס לקנות דירה אחרת. זה חור בכיס לאורך שנים. הזוג החרדי הצעיר שהתחתן ב-2007 וקנה דירה, יש לו היום כבר 3 ילדים".

"הקנס - טיפה בים"

לגבי שחרורו המוקדם של יונה, אומר לבנת כי "הקנס של 4 מיליון אינו מספיק, זה כאין וכאפס, זו טיפה בים. כל התפיסה הייתה בזמנו שיונה יביא כסף, מה זה משנה שיישב בכלא. אבל עכשיו התחושה היא שלא מספיק שהוא לא הביא כסף, הנה הוא גם משתחרר מוקדם. עוד נראה אותו חוזר לעסקים, אבל אני מקווה שיהיה עליו אות קין".

בניגוד לרוכשים מבית-שמש, שעוד לא זכו לדירה, יש פרויקטים של חפציבה שהושלמו על-ידי קבלנים אחרים. ניר קויפמן, שרכש דירה בפרויקט של חפציבה בנתניה ב-2006, דרש ונדנד וקיבל ערבות מהחברה. אבל חודשיים לפני מסירת הדירות בפרויקט קרסה החברה.

"הייתי צריך להאריך את חוזה השכירות שלי בשנה וחצי, להמשיך לשלם משכנתא במקביל ולהוסיף כ-1.5% ממחיר הדירה כדי להשלים את העבודות במקום. 63 המשפחות בבניין שלי הוציאו כל אחת כ-100 אלף שקל נוספים, וביחד כ-6 מיליון שקל - רק זה כשלעצמו סכום גבוה יותר מהקנס שהוטל על יונה".

לדברי קויפמן, "אנשים שילמו סכומים אדירים בכל חודש, גם על משכנתא וגם על שכר דירה, ויש דיירים שעדיין סובלים מאותם קשיים כלכליים מתמשכים. שחרורו המוקדם של יונה הוא פגיעה ב-4,000 המשפחות שהן קורבנותיו. אם קנס ראוי הוא לא שילם, אפילו לא אחוז מחובותיו, אז שחרור מוקדם הוא לבטח מתנה שאינו ראוי לה".

חצי הכוס המלאה

אבל ישנם רוכשים שרואים את חצי הכוס המלאה. עו"ד צחי שוורץ רכש דירה להשקעה בפרויקט של חפציבה בחדרה ב-2006 בכ-700 אלף שקל, אך מסירתה נדחתה בכשנה בעקבות קריסת חפציבה.

"הפסדתי שנה של שכר דירה, והוספתי 20 אלף שקל להסדיר את סיום הפרויקט. דניה סיבוס השלימה את הבניין על הצד הטוב ביותר. לפני שנתיים מכרתי את הדירה ברווח נאה. עשיתי עסק מצוין", אמר.

לדבריו, רוכשי הדירות האחרים בפרויקט, שרכשו למטרות מגורים, שילמו משכנתא ושכר דירה במקביל. "הם נכנסו לבעיות כלכליות ואכלו אותה בגדול".

‏‏רקע: יונה ברח ונעצר באיטליה

‏‎‎חברת חפציבה, שהוקמה על-ידי אביו של בועז, מרדכי יונה, ב-1968, הייתה אחראית לכ-10% מהבנייה למגורים בישראל בתחילת 2007. היא קרסה באותה שנה בעקבות מעילה של 118 מיליון שקל שביצעו בכיריה, בראשות‎ ‎יונה, שהערים על מערך הבקרה החשבונאי של החברה‎ ‎הציבורית.

הכספים שנגנבו הועברו לחשבונותיו הפרטיים של יונה ובעיקר לחשבונות החברות‎ ‎הפרטיות שבשליטתו‎.‎‏ יונה פעל להפקדת כספים רבים ששילמו רוכשי הדירות‏‎ ‎לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים‎‏ של הפרויקטים, שאליהם אמורים היו להגיע הכספים לפי‏‎ ‎הסכמי המכר, וכך אף נמנע ממתן ערבות או חלופה אחרת לרוכשים נגד תמורת הדירה.‏‎

‎רבים מרוכשי הדירות של חפציבה נותרו ללא דירות: למצב הקשה ביותר הגיעו אלה שלא קיבלו מחפציבה ערבות בנקאית, ולמעשה תשלומיהם ליזם ירדו לטמיון; חלק מרוכשי הדירות, שדרשו וקיבלו ערבות חוק מכר, קיבלו את דירותיהם באיחור, ולאחר שקבלנים אחרים השלימו את הפרויקטים של חפציבה. רבים מהרוכשים קיבלו ומקבלים פיצויים מטעם המנהל המיוחד שמונה לחפציבה, עו"ד יצחק מולכו.

‏באוגוסט 2007 התחוור כי חובותיה של חפציבה הגיעו ל-1.5 מיליארד שקל, ועקב כך החלו רוכשי דירות רבים שבניית דירתם טרם הסתיימה לפלוש לדירות שרכשו בירושלים‏, ‏נתניה‏, ‏מודיעין עילית‏, ‏בית-שמש‏ ו‏ביתר עילית‏.

עם קריסתה של החברה נעלם יונה, ועלה החשד כי הקריסה נבעה ממעשים פליליים שעשה, ואז הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי. ב-‏‏30 באוגוסט‏‏ ‏‏2007‏‏ נעצר יונה באיטליה‏, והחלו הליכים להסגרתו לישראל. ב-19 בנובמבר 2008 הוא נשפט בארץ. ‏‎‎‏