ביבי הפוליטיקאי נגד נתניהו הכלכלן

האיום האיראני, חוק טל ויאיר לפיד, התככים בלשכה והגברת מרחוב בלפור - כל אלה פינו השבוע קצת מקום בסדר היום של ראש הממשלה לטובת ליטר אחד של בנזין 95 אוקטן. מחירו של הליטר הזה עמד לחצות בפעם הראשונה את קו ה-8 שקלים, ונתניהו נלחץ. במשך יומיים בדק כל דרך וחלופה בניסיון לשנות את רוע הגזירה. אלא שכל ההצעות והרעיונות נתקלו בסירוב עיקש, עקרוני, של האוצר. ברביעי בבוקר שידר נתניהו כי השתכנע; שאין אפשרות מעשית להוריד את המס בלי לפרוץ את מסגרת התקציב. ברביעי בצהריים, אחרי שעבר זובור בכנסת ונטש את הדיון במליאה בזעם, התחילו בסביבתו של ראש הממשלה להריח מהפך. בערב, 15 דקות לפני המהדורות המרכזיות של ערוצי הטלוויזיה, הודיעה לשכתו כי הבלו על הבנזין יופחת ב-10 אגורות לליטר. מחיר ליטר בנזין בשירות מלא, שהיה אמור לעלות בחצות ל-8.05 שקלים, יעלה ל-7.95 "בלבד".

ביבי הפוליטיקאי ניצח את נתניהו הכלכלן האחראי. ידם של יועצי התקשורת וח"כי הליכוד הייתה על העליונה. אנשי האוצר, שהכריזו כי יעמדו על הרגליים האחוריות נגד הפחתת המס, נאלצו לספוג עקיצות מלגלגות מח"כ כרמל שאמה. נתניהו הורה למצוא פתרון מימוני שלא יפגע במסגרת התקציב, טענו באוצר להגנתם, אך הודו כי אין להם מושג כיצד יפעל ראש הממשלה אם מחיר הבנזין ימשיך לטפס גם בחודש הבא. אפילו את מפעילי תחנות הדלק הצליח ראש הממשלה לשגע - בצהריים כבר כיילו את המשאבות האוטומטיות לפי קידומת 8, ובעיצומו של ליל סערה נאלצו לשוב ולכייל אותן לפי המחיר החדש.

אחרי התייקרות מצטברת של 63 אגורות לליטר, בתוך שלושה חודשים, אפשר לראות בהנחה של נתניהו, בסך 10 אגורות, לעג לרש. נתניהו נוהג כסוחר ש"מרמה" את הצרכן עם סיומת מחיר של 99 אגורות, טענה שלי יחימוביץ'. אבל מאחורי המהלך של נתניהו עמד היגיון פוליטי ברור ומוצק. בנזין איננו פסק זמן, קוטג' או אפילו חשמל. יותר מכל מוצר אחר, יש לבנזין נטייה להתלקח ולחולל שריפה גדולה בדעת הקהל. התבערה פורצת בדרך כלל כשהמחיר חוצה מספר עגול. בארה"ב, כשמחירי הבנזין חצו את רף ה-4 דולר לגלון באמצע 2008, קמה בציבור האמריקני זעקה גדולה שהפיחה רוח במפרשיו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ברק אובמה. "מדיניות האנרגיה של הרפובליקנים נכשלה", הכריז אובמה, והשאר היסטוריה.

תרגיל הסוחרים עבד

8 שקלים לליטר הם בדיוק כפליים מהמחיר שאזרחי ארה"ב אינם מוכנים לשלם. נתניהו, רפובליקני שכמותו, מבין היטב שחציית הרף עלולה להפוך גם אותו להיסטוריה. נכון להיום, תרגיל הסוחרים שלו עבד, הבנזין לא חצה את הקו הנפיץ והזעם הציבורי שכך. עד החודש הבא אלוהים גדול. עליית מחירי הנפט בעולם עשויה להיעצר. מי יודע, אולי האיראנים יחליטו כמנהג הצפון-קוריאנים וישעו את תוכנית הגרעין שלהם?

בינתיים מפיצים באוצר, ברשות המסים ובמרכז המחקר של הכנסת נתונים המשווים את מחירי הדלק בישראל למחירים באירופה. אנחנו במקום טוב באמצע, יחסית למדינות כמו בריטניה או גרמניה. אבל תמונה שלמה הייתה צריכה להשוות לא רק את צד ההוצאה אלא גם את צד התמורה. אז היה מתברר שהאזרח הישראלי המתדלק, שמזרים 16.5 מיליארד שקל באמצעות מס הבלו לקופת המדינה, מקבל תחבורה ציבורית עלובה, מקרטעת ומוכת שביתות שאינה פועלת בסופי שבוע. וכאן המקום להזכיר שנטל המס על הדלק אינו מתחלק בצורה שוויונית בחברה. 300 אלף משתמשי הליסינג משתייכים לאליטה שחבריה אינם משלמים על הדלק שהם צורכים. אולי גם בכירי האוצר, אם היו מוציאים מכיסיהם 350 שקל בכל תדלוק היו מתאמצים יותר למצוא דרכים לצמצום ההתייקרות וחוסכים לעצמם את ההשפלה.