"להערכתי, אין כיום בארץ חממה טכנולוגית רווחית"

"חברות הפורטפוליו של חממת אינסנטיב גייסו 616 מיליון שקל בגיוסי המשך. מדובר בחלק נכבד מהיקף ההשקעות הכולל בחברות החממה בישראל", כך מספר ליאור שחורי, מנכ"ל החממה ובעבר סגן מנהל תוכנית החממות, בראיון בלעדי ל"גלובס".

"החברות שלנו", הוא מוסיף, "רשמו מכירות של 250 מיליון שקל לאורך העשור האחרון, ו-60 מיליון שקל השנה. הנתונים האלה לא כוללים חברות שעשו אקזיט וממשיכות לרשום מכירות תחת הבעלים החדשים".

נתוני החממה מתפרסמים כאן לראשונה, לקראת המכרז על זיכיון החממה, שנערך במסגרת סדרת המכרזים שהחלה תוכנית החממות לערוך על הזיכיונות להפעלת חממה. במסגרת ההליך יוצאו השנה חמישה זיכיונות למכרז. אינסנטיב מאריאל, שהייתה אחת החממות הראשונות שהופרטו, היא אחת המתמודדות הבולטות במכרז.

אינסנטיב הוקמה בשנת 2002 ועברה מאז דרך ארוכה. החממה רשמה ההשקעות ואקזיטים בחברות כמו קלירפורסט, יוריקיפיי, קיילייט, מיזגה לחברה בורסאית בטורונטו את Neovasc ומחזיקה עדיין בחברות מוכרות כמו גיאומאז' ו-Cellvine.

למרות הקילומטראז' המרשים, חממת אינסנטיב לא הצליחה עדיין לרשום רווחיות. "אני מעריך שאין היום חממה רווחית בארץ", אומר שחורי, "אולם עוד לא עבר מספיק זמן מאז ההפרטה של החממות, שהחלה בתחילת שנות ה-2000, כדי לבחון את המודל על-פי רווחיות, משום שההשקעות בוצעו בחברות צעירות מאוד".

"זה נראה טוב"

ייתכן שלא צריך למדוד את הרווחיות של החממה עצמה, אלא את המכלול של חממה וזכיין. כך, אם החממה מספקת השקעות פוטנציאליות לזכיין, ייתכן שהיא מצדיקה את עצמה בעיניו גם בלי שהיא עצמה רווחית. כך כנראה קורה במקרה של אינסנטיב, שמוחזקת על-ידי קרן פרגרין של האחים בועז ואייל ליפשיץ וד"ר פיליפ פרוסט, יו"ר טבע.

היחסים בין אינסנטיב לפרגרין הם מה שתוכנית החממות ראתה לנגד עיניה כשהפריטה את החממות: פרגרין משקיעה ברוב החברות הבוגרות מן החממה, וכמעט אך ורק בהן. היא גייסה 50 מיליון דולר בשתי קרנות כדי לממן את המודל הזה. "המספרים שלהם חסויים, אבל על הנייר, אם הכול ימשיך כמו עד עכשיו, זה נראה טוב מאוד", אומר שחורי.

האם זכיין צריך להשקיע 50 מיליון דולר בהשקעות המשך כדי ליהנות מפירות החממה? "אם פרגרין לא הייתה לוקחת חלק בגיוסי ההמשך שלנו בסכומים משמעותיים, גם האחזקה של החממה הייתה מתדלדלת", אומר שחורי. "כמו כן, אם רוצים לתפעל חממה בצורה מוצלחת, צריך להשקיע בניהולה פי 2-3 מדמי הניהול שהחממות מאפשרות לזכיין לגבות".

- למה פרגרין בחרה להשקיע בחברות שהן בוגרות חממה אחת בלבד?

"פרגרין עוזרת לנו לגדל את החברות הללו ולכן ההצלחות שלנו הן לא סטטיסטיות - השנה כל החברות שלנו גייסו. בתחום המכשור הרפואי יש מעט מקום לטעויות, ולכן אנחנו נמצאים בקשר עם חברות המכשור הרפואי הגדולות מתחילת הדרך ומשקיעים לפי ההנחיות שלהן".

- מי משקיע איתכם בחברות הצעירות הללו?

"זה לא פשוט. שני שליש מהמשקיעים לצידנו הם גורמים זרים. הקרנות המקומיות לא כל כך אוהבות להשקיע בסיד אבל גם הן צריכות לבחון מחדש את המודל כי אקזיטים של מאות מיליוני דולרים, עליהן התבססו קרנות כאלה בעבר, יש היום מעט מאוד. בינתיים קמות 'מיקרו קרנות', דומות יותר לשלנו, אבל זה נותן רק מענה חלקי לבעיה".