גם בארה"ב מתדלקים ובוכים. בעוד מחירי הדלק בישראל זינקו לפני מספר ימים לרמת שיא של 8 שקלים לליטר ועוררו זעם ותדהמה ציבורית גדולה שאילצה בסופו של דבר את ראש הממשלה להתערב ולהוציא צו זמני המורה להפחית את המס על הדלק ב-10 אגורות, גם בארה"ב הנושא המרכזי שועמד על סדר היום הוא מחיר הדלק, שעלה בכל יום במשך ה-36 ימים האחרונים והגיע לרמה ממוצעת של 3.74 דולרים לגלון בנזין (כ-3.75 שקלים לליטר), כאשר בחלק מהאזורים מגיע מחיר הדלק ליותר מ-4 דולרים לגלון ונראה כי השיא שנרשם ב-2008 ועמד על 4.1 דולרים לגלון מתקרב בקצב מפחיד. נשאלת השאלה במה שונה הצרכן הישראלי מהצרכן האמריקני ביכולת ההתמודדות שלו עם עליית מחירי הדלק?
מחירי הדלק המאמירים בארה"ב גורמים לאי נחת רבה בקרב כלכלנים ואנשי ממשל, ומאיימים לפגוע בקצב ההתאוששות השברירי של הכלכלה המובילה בעולם, כאשר הדאגה המרכזית היא כי מחירי הדלק הגבוהים יזניקו שאת שיעור האינפלציה וייפגעו הן במגזר הצרכני והן במגזר העסקי.
נשיא ארה"ב ברק אובמה שניסה להגיב ללחצי הציבור ולמתן את מחירי הדלק הצהיר עוד לפני מספר שבועות כי הוא יורה להגדיל את תפוקת הנפט של ארצו ולהקצות משאבים רבים יותר לפיתוח אנרגיות ירוקות, זאת כדי להפחית את התלות בנפט המזרח תיכוני. ההצהרה האחרונה שלו בנושא הייתה בסוף השבוע כאשר אמר שהפיתרון לעלייה במחירי הנפט הינה מעבר למכוניות חסכוניות יותר בדלק ואפילו מכוניות חשמליות והיברידיות.
ניתן לספק סיבות רבות לעלייה במחיר הנפט. אחת הסיבות המרכזיות היא כאמור המתח הגואה בין איראן למדינות המערב שהטילו עליה חרם נפט והפחיתו עוד יותר את ההיצע של הזהב השחור. מנגד, חשוב לזכור שגם הביקושים לנפט בארה"ב, הודו וסין עלו בצורה חדה בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, ביירון קינג העורך של מגאזין ההשקעות "Outstanding Investments" טוען כי: "אתם משלמים יותר על הדלק בגלל שספקיות הנפט משלמות עליו יותר". בנוסף טוען ביירון כי השמועות על מלחמה קרבה אינם טובות לעסקים ומקפיצות את הסחורות ובכללן גם הנפט.
אז במה אנחנו שונים מארה"ב ומהעולם?
שר האוצר יובל שטייניץ אמר לפני מספר ימים כי מחיר הדלק בישראל עלול לזנק לרמות של 10 שקלים לליטר ושמחירי הדלק בישראל מושפעים בעיקרם מהסנקציות על איראן. בכירים אחרים הצהירו שמי שלא מוכן להתמודד עם מחירי הדלק המאמירים שייסע בתחבורה ציבורית.
אולם, חשוב לזכור שבשונה מארה"ב המיסים הכוללים על הדלק בישראל מגיעים ל-100%, בארה"ב הם "רק" 14%, כך שמחיר הדלק לא מושפע רק מגורמים חיצוניים. כמו כן, בעוד הציבור האמריקני באמת נהנה מתחבורה ציבורית מתקדמת, בדמות רכבות מהירות ומספר חברות אוטובוסים המתחרות ביניהם, ניתן לומר כי למעשה התחבורה הציבורית מהווה תחליף ראוי להחזקת המכונית היקרה . זאת, בניגוד לישראל בה התחבורה הציבורית אינה מפותחה דיה. כך למשל, "רכבת ישראל" סובלת מתקלות חוזרות ונשנות ומכריזה על סכסוכי עובדים ושביתות כמעט כל שבוע, רכבת קלה קיימת רק בירושלים שסובלת גם היא מתקלות רבות, וקיימת רק חברת אוטובוסים גדולה אחת שסובלת מחוסר יעילות.
השוני המהותי הנוסף הוא כאמור כוח הקנייה של הצרכן האמריקני לעומת זה של הצרכן הישראלי. בעוד הצרכן האמרקיני נהנה ממשכורות גבוהות יותר מאשר בישראל, המעניקות לו אפשרות לרכוש מוצרים רבים יותר בישראל כוח הקנייה נמוך יותר ואנשים רבים מתקשים "לגמור" את החודש.
בנוסף, בעוד הצרכן האמריקני נהנה מתחרותיות רבה יותר המתאפיינת בקמעונאיות ויצרניות רבות המאפשרות לו לבחור במספר רב של מוצרים עם רמות מחיר שונות, הצרכן הישראלי נאנק תחת חוסר התחרותיות של המשק הישראלי המתאפיין במספר נמוך של יצרניות וקמעונאיות שלא מספקות לו טווח רחב של מחירים ומספר נמוך של מוצרים.( בנימה צינית ניתן לומר שאם נחרים את תנובה, שטראוס וטרה אז כל שנותר לנו הוא למות ברעב). לכן, ניתן לומר כי אומנם גם הצרכן האמריקני, וברמת המאקרו, גם הכלכלה האמריקנית סובלים מעליית מחירי הדלק, הצרכן הישראלי סובל אף יותר והיכולת שלו להתמודד עם העלייה במחירי הדלק היא פחותה יותר מזו של הצרכן האמריקני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
