נקבל פחות? "חברי הבורסה שאינם בנקים ייעלמו"

"לפני שנגיע לנקודת האל-חזור, אנו מבקשים להתריע שקיים חשש משמעותי כי תעשיית חברי הבורסה שאינם בנקים עלולה להיעלם מהמפה". כך נכתב במכתב חריף של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, לוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבראשות המפקח על הבנקים דודו זקן.

במכתב, שהגיע לידי "גלובס" ושעליו חתומים יושבי ראש האיגוד, אלעד בנבג'י מאקסלנס וענת פרומקיס ממגדל, מתריעים השניים מפני "היעלמותם מהמפה של הברוקרים הפרטיים, הגברת תופעת הריכוזיות בבנקים, ניגודי עניינים של הבנקים, ופגיעה בציבור הלקוחות".

המכתב נכתב על רקע התחזקותם הדרמטית של הבנקים בתחום הברוקראז' בשנים האחרונות. לפי נתוני הבורסה, ב-2008 עמד חלקם של הבנקים במסחר במניות על 56% מהמסחר הכולל, אך היום הוא כבר עומד על 71%. באג"ח חולשים הבנקים על 80%, לעומת 61% לפני שש שנים, ובנגזרים כבר עלה שיעורם ל-86% מהשוק.

בדצמבר האחרון, פרסמנו ב"גלובס" ניתוח על היחלשותם של הברוקרים הפרטיים בתחום המסחר, בעקבות התחזקות הבנקים. התחזקותם של הבנקים נעשתה כצעד אסטרטגי לפתח מקור הכנסות חדש. הבנקים התחרו באמצעות הורדת מחירים דרסטית, ובכך הצליחו להסיט אליהם את רוב פעילות המסחר שמבצעים כיום גופים מוסדיים.

רשות ני"ע, שחייבה את מנהלי קרנות הנאמנות לבצע מכרז לפעילות הברוקראז' בקרנות, נתנה לבנקים רוח גבית, אולם לבסוף המנהלים העדיפו לפטור את הקרנות מעמלות ברוקראז', להעביר פעילות זו לבנקים, ולשאת בעלויות בעצמם.

איגוד חברי הבורסה מזהיר במכתבו כי "קיים חשש משמעותי שתעשיית חברי הבורסה שאינם בנקים עלולה להיעלם, דבר שיאפשר לבנקים להעלות את המחירים, להוריד את רמת השירות, ובסופו של יום לגרום לפגיעה חמורה בציבור הרחב אשר נזקק לשירותי הברוקראז', בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות הגופים המוסדיים".

אלטרנטיבה אמיתית

באיגוד סבורים כי תחום הברוקראז' הוא בין היחידים שבו קיימת אלטרנטיבה אמיתית לציבור הרחב אל מול המערכת הבנקאית (בניגוד לתחומים כמו פיקדונות, אשראי, משכנתאות - ת.ק). ואולם, כעת לא ברור אם התחרות בתחום תימשך. "קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות ולהגברת תופעת הריכוזיות, הקיימת ממילא במשק הישראלי בכלל ובבנקים בפרט, מה שיוביל בטווח הארוך לפגיעה קשה בציבור", מצוין במכתב.

באיגוד רומזים על כך שהבנקים הצליחו להתחזק בפעילות הברוקראז' בשל התלות של מנהלי קרנות הנאמנות וקופ"ג בבנקים, מה שמביא לניגוד עניינים בהחלטה באיזה חדר מסחר לבחור. "קיים ניגוד עניינים מובנה בין הבנקים לבין מנהלי קרנות, הואיל והקרנות משווקות באופן כמעט בלעדי על ידי הבנקים, שמהווים "צינור חמצן" למנהלי הקרנות. כתוצאה, קיימת תלות מוחלטת של אותם גופים בבנקים".

במכתב הציע האיגוד גם פתרונות כגון, לאסור על מנהלי קרנות וקופות גמל להתקשר עם בנקים המפיצים את הקרנות והקופות שבניהולם, ולכל הפחות להגביל את הפעילות. כיום קיימת מגבלה הקובעת כי גוף יוכל לבצע 20% מהברוקראז' של הקרנות או הקופות שבניהולו ב"תוך הבית", כלומר בחברה הקשורה לאותו גוף. באיגוד מבקשים שתחול מגבלה דומה על הברוקראז' של הבנקים.

פעילות הברוקראז' של בתי ההשקעות ספגה פגיעה קשה בשנים האחרונות, בין היתר בשל התחזקות הבנקים. כיום ישנם תשעה בתי השקעות שמתחרים על נתח קטן של עסקאות. כתוצאה מכך, בית ההשקעות מיטב כבר הודיע על צמצום הפעילות, וכפי שנחשף ב"גלובס" לפני ימים מספר, גם במגדל שוקי הון כבר בוחנים את עתיד והיקף הפעילות. גופים אחרים ספגו קיטון דרסטי בהיקפי הפעילות, ואחרים אף מפסידים בה.

איגוד הברוקרים החליט להילחם בתופעה באמצעות הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, שהוקמה על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לפני שלושה חודשים. הוועדה אמורה להמליץ על צעדים להגברת התחרותיות בין הבנקים, ולפרסם את מסקנותיה עד אמצע אפריל. הוועדה הוקמה בהמשך להמלצות ועדת טרכטנברג, שבחנה את הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה בישראל, לרבות ענף הבנקאות.

 התחזקות