"רוב המתנגדים לרפורמת נתניהו נכנסו לרשימה בלי שידעו"

‏"רבים מהאנשים שנכללו ברשימת הגורמים המקצועיים שמתנגדים לרפורמת התכנון, הוזכרו ברשימה שלא על דעתם ומעניין לברר כמה מעורכי הדין שעוסקים בתחום התכנון והבנייה באמת חושבים כך. רבים רבים מהמוזכרים ברשימה מעולם לא נתנו את הסכמתם ומנהלים התכתבות נזעמת בכדי ששמם לא יוזכר", כך אומרים גורמים ממשלתיים רשמיים בהתייחס להתנגדות לרפורמת התכנון, שעלתה בימים האחרונים מכיוון הגורמים המקצועיים בענף.

‏סעיפי הרפורמה צפויים לעלות להצבעות והסתייגויות בוועדת הפנים-כלכלה בכנסת בשבוע הבא.

‏כזכור, בשבועיים האחרונים מבקשים הגורמים המקצועיים בענף לפעול בדחיפות לעצירת "רפורמת המרפסות" כפי שהיא מוצעת. אלה כוללים אדריכלים, שמאי מקרקעין, כלכלנים, עורכי דין העוסקים בתחום התכונן והבנייה ואנשי אקדמיה. הם ערכו כנס חירום ולאחריו כנס הסברתי לחברי הכנסת. הם טוענים שבמקום לקצר ולייעל את הליכי התכנון, הרפורמה רק תסרבל אותם, תגרום לכאוס של מערכת התכנון, תזניק את מחיר הדירות ותגדיל את המחסור בהיצע הקרקעות. בנוסף הם טוענים שאפשר לייעל את התכנון גם באמצעות 200 הסעיפים הקיימים היום, במקום להכניס בחוק 600 סעיפים חדשים שיביאו לאנדרלמוסיה של המערכת.

‏‏"החוק היום רחוק מלהיות רק 200 סעיפים", אומרים הגורמים הממשלתיים, "יש ברפורמה נושאים רבים שהסדרנו לראשונה כדי לייצר ודאות. החוק יוצר הליך סדור, ברור ומפורט עבור האזרח. היום אתה נכנס למוסד תכנון ואתה לא יודע כמה שלבים את צריך לעבור. יצרנו בחוק ניהול עבודה שבו אתה נכנס ויודע בדיוק עם מה אתה צריך לצאת ומהם מוסדות התכנון שיטפלו בך.

‏‏"לחוק הקיים היום נכתבו הרבה תיקונים והחוק החדש לא מסרבל, אלא מפשט. בכל מקרה, ברור שמשרד הפנים יערוך מסע לימוד והסברה כדי שהתהליכים יהיו ברורים".

‏בנוגע לשאלה האם ההצבעות על הרפורמה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית במושב הבא יתקיימו למרות שמבקר המדינה עורך ביקורת על הליכי גיבוש הרפורמה, משיבים הגורמים הממשלתיים כי "במשטר המשפטי של היום, העובדה שהמבקר מבצע ביקורת, לא אומרת שיוצא צו מניעה למוסדות השלטון מלפעול, ומעבר לזה, מי שדן בסעיפי הרפורמה מזה שנתיים היא כנסת ישראל. הדוח מתייחס לפעילות המדינה בהוצאת החוק. לא משנה מה עשתה הממשלה או מה יגיד המבקר, בסוף את העבודה יעשה המחוקק. העובדה שהמבקר בודק לא אומרת שלא תתאפשר חקיקה. אם העובדה שהמבקר בודק אומרת שמתבטלת האפשרות לחוקק, זה מעמיד את הכנסת ככלי ריק וזו לא תפיסת העולם של מדינת ישראל".

‏בהתייחס לטענותיהם של מתנגדי הרפורמה על "מחטף" בשינוי סעיפים שונים ברגע האחרון, אומרים הגורמים הממשלתיים כי "יש הרבה דיבורים סביב מחטף, אבל צריך להבין שמעבר לתהליך הממשלתי שנעשה, הכנסת קיימה בשנתיים האחרונות יותר מ-50 דיונים בהצעות החוק הזו. אנחנו לא מכירים עוד היקף כזה של דיונים. פורסם נוסח הצבעות עם תיקונים לא מעטים ויהיו הסתייגויות. נעשה תהליך סדור, רציני ומעמיק, למרות הטענות שנשמעו. הממשלה יצאה לדרך עם הרפורמה מתוך מצב שבו מערכת התכנון לא מצליחה לספק את התוצרים שהיא אמורה לספק, לא מבחינת הכמות ולא מבחינת לוחות הזמנים".

‏כן אמרו הגורמים הממשלתיים: "היום מדובר במערכת מאוד ריכוזית ולא יעילה שהופכת את הממשלה ללשכת שירות לאזרח, אבל לא לשם כך יצרנו את הוועדות המחוזיות, שצריכות להתמקד ביתרונות שלהן. הרפורמה בעצם, מנקודת המבט שלנו, מכניסה כמה דברים חיוניים למערכת, כמו האפשרות לבזר אותה תוך העברת סמכויות לוועדות המקומיות ומהר יותר, כמובן תוך בקרות ובדיקות, והאפשרות לסנקציות ולשלילת סמכויות לוועדות המקומיות שלא מצליחות לבצע את תפקידן כראוי. אנחנו מכניסים ודאות למערכת, התהליכים מוגדרים, ברורים וידועים מראש, גם אם הם קצת קשים להבנה בהתחלה, אבל אין לנו בעיה להוציא תרשימי זרימה".

‏באשר לצמצום האפשרות לקבלת פיצויים בגין תוכניות בנייה באמצעות סעיף 197, כפי שמוצע ברפורמה, אומרים הגורמים הממשלתיים: "הרפורמה תעזור לנו לנטרל שיקולים שהם לא תכנוניים בהליך התכנון, באמצעות צמצום האפשרות לקבלת פיצויים בגין תוכניות. זה ייאפשר לנו חופש לקבל החלטות תכנוניות נקיות יותר. כשפלוני קונה ב-300 אלף דולר קרקע חקלאית שאף מוסד תכנון מעולם לא התכוון לאשר בו תוכנית בנייה, והמדינה צריכה להעביר בשטח הזה כביש, המחשבה שצריך לפצות את אותו אדם ב-300 אלף דולר כי עבדו עליו, אנחנו לא חושבים שהציבור צריך לשלם את פיצויי ההפקעה, כי זו קרקע חקלאית שתמיד היתה חקלאית. היום יש תביעות של יותר מ-2 מיליארד שקל נגד תוכנית המתאר המחוזית מחוז מרכז לפי סעיף 197 על קרקעות חקלאיות שהיו קרקעות חקלאיות ויישארו חקלאיות".