מדענים ישראלים מפתחים "בנק איברי גוף" להשתלה בחולים

הדירקטורים של החממה הטכנולוגית מיט"ב לא ידעו איך לאכול את הרעיון של פרופ' עודד שוסיוב. כמה מהם חשבו שאולי עבר עליו יום לא מוצלח במשרד; אחרים שאלו את עצמם אם לא שתה קצת יותר מדי בימים שבילה ביקב כרמי יוסף שבבעלותו. שוסיוב, מדען מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית, התקשה להאשים אותם. באותה נקודת זמן, שנת 2004, אפילו הוא פקפק ביכולת להוציא את הרעיון לפועל.

"זימנו אותי לוועדה המדעית של מיט"ב ובדרך אמרתי לעצמי, אני הולך לעשות את הפדיחה של החיים שלי", שחזר השבוע. "לבוא ולהגיד שאפשר לקחת עלי טבק ולהנדס אותם עם חמישה גנים אנושיים היה רעיון הזוי עם סיכון מטורף בצדו. הדבר היחיד שידעתי אז לומר בביטחון הוא שאני לא רואה שום סיבה שזה לא יעבוד. בוועדה הסתכלו עליי ובסוף אמרו - אתה צודק".

היום, חברת קולפלנט (CollPlant) שייסד שוסיוב על בסיס אותו "רעיון הזוי", היא הגוף היחיד בעולם שמצליח להפיק קולגן אנושי - החלבון השכיח ביותר בגוף האדם - ממקור צמחי ובכמויות מסחריות. מהקולגן הזה מפתחת החברה איברי גוף שונים, ובכך היא מצטרפת לתחום בתולי ועתיר פוטנציאל בשוק הביומד: ייצור חלקי חילוף אנושיים לגוף המיועדים להשתלות בבני אדם.

התחום נולד מצורך עז שקיים בעולם, על רקע מחסור חמור באיברים להשתלה, גידול באוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים ומחלות קשות שמגיעות לממדים של מגיפה, כמו סרטן וסוכרת. מצב שבו מטופלים יוכלו לרכוש איברים שונים מן המדף, או לגדל אותם מגופם-שלהם בתוך זמן קצר בלי להיות תלויים בטוב לבם של תורמים, יהיה פריצת דרך של ממש בעולם הרפואה.

כיום מתרכז פיתוח חלקי החילוף האנושיים במוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. במקביל, מספר קטן של חברות מנסות לפרוץ לשוק הזה, שבו הפוטנציאל העסקי מגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה. מבין שלל החברות החלוציות שפועלות על פני הגלובוס, ישראל היא שחקנית מרכזית.

"יש משהו במדענים הישראלים שמביא אותם לפיתוחים מדהימים", סבור שוסיוב, שכבר הקים שבע חברות מתחומי הננו-טכנולוגיה והננו-ביוטכנולוגיה. "אולי זה נובע מהעובדה שהם מתחילים את המסלול שלהם כמדענים קצת יותר בוגרים, אחרי הצבא; אולי זו המערכת הסוציו-אקונומית ואולי זה הטירוף שקיים במדינה, שלא מאפשר לשקוט על השמרים והופך את האנשים ליצירתיים. בכל מקרה, את מה שעולם ה-IT כבר עשה, עולם הביוטק עוד צריך להוכיח ואין לי ספק שישראל תיהנה מאוד מהתוצרת שלו".

מבין החברות הישראליות הפועלות בתחום, התמקדנו בשתיים העוסקות ברפואה רגנרטיבית - ריפוי באמצעות יצירת רקמות ואיברים חדשים. הראשונה היא קולפלנט בניצוחו של פרופ' שוסיוב, והשנייה היא בונוס תרפואטיקה (Bonus Therapeutic), שהקים ד"ר שי מרצקי ומפתחת רקמות עצם להשתלה מתוך גופו של המושתל עצמו, ללא צורך בתורם חיצוני. חובת ההוכחה עדיין עליהן ועד להצלחה מסחרית מיוחלת יעברו עוד כמה שנים, אבל החזון השאפתני כבר פה, קורם עור וגידים, תרתי משמע.

הבקבוק ששווה אלפי דולרים

נחזור למעבדה של קולפלנט בפארק המדע בנס ציונה. על שולחנו של שוסיוב, המדען הראשי שלה, מונחים בקבוקים קטנים עם נוזל שקוף וצלול. זהו הקולגן האנושי שאותו מפיקה החברה מעלי טבק. הקולגן מהווה מרכיב עיקרי ברקמות החיבור של הגוף - עצם, סחוס וגיד, וכרבע מכלל החלבונים בגוף האדם. אני מתעניינת אצל שוסיוב באפשרות לרכוש בקבוקון כזה, והוא בתגובה מחייך, ולא בכדי: כל טיפה מהחומר עולה הון, וכיום מוכרת החברה כל גרם בכמה אלפי דולרים.

עד שהקולגן האנושי מגיע לבקבוק של קולפלנט, הוא עובר כברת דרך משמעותית. תחילתה בשטחים חקלאיים, שעליהם מגדלת החברה צמחי טבק מהונדסים גנטית במקומות שונים בארץ, חלקם בחממה שלה בייסוד המעלה וחלקם אצל חקלאים בבני ציון, בכפר יהושע, בחצבה ועוד. אחרי שישה שבועות מתקבלים צמחים בוגרים, והחקלאים מוכרים אותם לחברה. שוסיוב, בן למשפחה חקלאית ותיקה, סבור שבעניין הזה כשלעצמו יש כבר סיבה לגאווה: "חלק מההנאה שלי הוא לראות איך אנחנו הופכים ממדינה שבעבר הרוויחה מחקלאות על-ידי מכירת תפוזים, למדינה שבה החקלאות תשרת את עולם הרפואה. זה גם תחום רווחי יותר שייתן עתיד לחקלאות".

בטכנולוגיה מיוחדת, המוגנת בפטנטים, עוברים הצמחים הבוגרים תהליך הפקה וטיהור במפעלי החברה בארץ ובארצות הברית. התוצאה נראית בתחילה כמו גלידה ירוקה. מתוך החומר הזה מזקקים את הקולגן, שבסוף התהליך מקבל את הצורה ואת מצב הצבירה של נוזל שקוף.

מה עושים עם כל הקולגן הזה? החברה, בניהולם של המנכ"ל ד"ר יחיאל טל והיו"ר אפי כהן ארזי, שמעסיקה כחמישים עובדים, נמצאת בשלבים שונים של פיתוח כמה מוצרים. אחד המרכזיים שבהם הוא תחליפים לרקמות חיבור המיועדים לברכיים פצועות, לגידים קרועים ולריפוי פצעים.

מוצר לדוגמה הוא ג'ל קולגן, שהוכנס לתוך מזרק, ומיועד לטיפול בפצעים סוכרתיים. המטרה היא שהחומר יוחדר לאזור הפצוע וייתר את הטיפול הכירורגי הנדרש לעתים בפצעים מסוג זה. "התאים בגוף מתים על הקולגן", מסביר שוסיוב. "הם זוחלים עליו וגדלים סביבו וממלאים את הפצע עד שהוא נסגר". כיום קיים בשוק מזרק כזה ובו קולגן שהופק מרקמה הנלקחת מפרות. עלותו, כדי לסבר את האוזן, עומדת על כ-2,500 דולרים ליחידה.

שני מוצרים של החברה המיועדים לפצעים סוכרתיים עברו ניסויים בבעלי חיים ובקולפלנט מקווים לקבל בשנה הקרובה אישור לשיווקם מרשויות הבריאות באירופה. אגב, כשיגיעו המוצרים הללו לאישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), הם יעברו מסלול אישורים של מכשור רפואי ולא של תרופה, מה שמבטיח הליך מהיר יותר ומתיש פחות.

החברה מפתחת גם רצועות לברכיים, תחליף שיהווה אלטרנטיבה לפרוצדורה מקובלת היום של לקיחת רצועה מהברך הבריאה והשתלתה בזו הפצועה. "במקום זאת", מסביר שוסיוב, "למנתח יהיו על המדף רצועות בגדלים שונים".

אפיק עסקי נוסף של החברה הוא פיתוח מוצרים יחד עם חברות בינלאומיות גדולות בתחום. לקולפלנט יש הסכם עם ענקית התרופות פייזר, שבמסגרתו יפתחו החברות תחליף עצם המיועד לריפוי שברים מרוסקים, במקום לנתח או לגבס את האזור לזמן ממושך. יחד עם ענקית המכשור הרפואי אדוארדס האמריקאית תפתח קולפלנט "עלעלים" ללב, ואילו אדוארדס תהיה אמונה על פיתוח מסתמי לב מבוססי קולגן אנושי - שאותו תרכוש מן החברה.

במקביל, החברה משווקת את הקולגן כחומר גלם לשוק המחקר ולחברות המבקשות לפתח מוצרים על בסיסו. למשל, קולפלנט חתמה על הסכם עם אייג'ניקס (Eyegenix) האמריקאית, שעובדת על מיזם שאפתני של פיתוח שתלי קרנית מלאכותיים מקולגן. "כ-10 מיליון חולים בעולם זקוקים להשתלת קרנית", מציין שוסיוב. "ההמצאה שלנו היא אבן הבניין, אבל את המבנים שבונים ממנה קובעים צורכי השוק".

לא ממהרים למכור

קולפלנט עולה למגרש שבו משחקות עשרות חברות מרחבי העולם, המייצרות חלקי חילוף מבוססי קולגן שמקורו מן החי - כלומר רקמות הנלקחות מגוויות אדם, מפרות, מחזירים או מסוסים. עם זאת, מוצרים מן החי עלולים לגרום לאלרגיות או למחלות זיהומיות שונות. תוסיפו לכך את הסכנות הבריאותיות הפוטנציאליות הקיימות בשימוש בתוצרי בקר, ואת פוטנציאל החדירה של מוצר צמחי למעצמות כמו סין ויפן - ותקבלו מושג על חלון ההזדמנות של קולפלנט.

- אפשר להניח שחברות גדולות בתחום מעוניינות לרכוש אתכם.

"הדיבורים כל הזמן באוויר", משיב שוסיוב. "קולפלנט נמצאת במצב מאוד מיוחד. כל חברה בתחום מסתכלת עלינו כעל איום, וגם כעל פוטנציאל לשיתוף פעולה".

- אם תהיה הצעה טובה, תמכרו?

"אחד הדברים שחרותים לי בזיכרון הוא משהו ששמעתי מאלי הורביץ ז"ל. הוא אמר שאחד הדברים היפים בעיניו שקרו לטבע בתקופתו הוא ש-11 פעמים טבע נאלצה להתמודד עם הצעת רכישה, ולשמחתו בכל אחת מהפעמים הוא סירב. אני מאוד מקווה עבור המשקיעים של קולפלנט, וביניהם עבורי, שלא נתפתה להצעות רכישה בערכים שלא משקפים את הערך האמיתי שקיים בעיניי לחברה. אני חושב שחברה שיש לה טכנולוגיה לייצור אבן הבניין החשובה ביותר לחלקי חילוף של בני אדם, זקוקה לאורך רוח וצריכה להשקיע בפיתוח מוצרים ובשותפויות אסטרטגיות ולא לחפש את הסיבוב המהיר. זה יהיה לטובת כולם".

המשקיעים העיקריים של קולפלנט הן ספירהד השקעות, דוקור לוי, פונטיפקס, מיט"ב ושוסיוב עצמו. הציבור מחזיק בכ-55% מהחברה ואחד מבעלי המניות הוא איש העסקים מורי ארקין. קולפלנט נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-52 מיליון שקל. במאי 2010 הפכה לחברה ציבורית, אך כמו חלק לא מבוטל מחברות ביומד אחרות, התרסקה ואיבדה כשני שלישים משוויה.

ב-2010 הפסידה החברה כ-30 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2011 רשמה הפסד של כ-14.5 מיליון שקל. עם זאת, השנה היא החלה לייצר הכנסות מהשיווק המסחרי של הקולגן כחומר גלם ואין ספק שאם תקבל את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים לשיווק מוצריה, תפעל בשווקים עם פוטנציאל כספי גדול מאוד: שוק ריפוי הפצעים מגלגל מחזור שנתי של יותר מ-5 מיליארד דולר, ושוק החומרים הביולוגיים לטיפולים אורטופדיים מגלגל כ-6 מיליארד דולר. בחזונו של שוסיוב, המוצרים שתציע החברה "יעלו הרבה פחות מהניתוחים שעליהם משלמות כיום חברות הביטוח, והתקווה היא שחלקם ייכנסו לסל הבריאות".

איחוי רקמה תוך שבועות

תכירו את "חזון העצמות הרטובות" של ד"ר שי מרצקי. מרצקי, מומחה לביוטכנולוגיה, הוא מייסד חברת פלוריסטם, המפתחת תרופות על בסיס תאי גזע מהשיליה. לפני כשלוש שנים הקים את חברת בונוס תרפואטיקה (Bonus Therapeutic), שבה הוא גם משמש כמנכ"ל וכנשיא.

אם הכול ילך לפי התוכניות שלו, בעוד שנים ספורות הוא יהיה עסוק בהקמת מרכזים ראשונים מסוגם לייצור עצמות אנושיות.

על מה בדיוק מדובר? בונוס מפתחת שתלים ביולוגיים המבוססים על ייצור רקמת עצם חיה לצורכי רפואה פרסונלית. כלומר, אם מטופל זקוק להשתלת עצם, הוא יוכל לדאוג מראש לעצם חלופית שתגדל מגופו שלו. כך, על-פי חזון החברה, חולה סרטן שאמור לעבור כריתת איבר שכוללת פגיעה בעצם, יוכל להזמין מראש עצם חלופית, שתהיה מוכנה בתוך שבועות ספורים ותושתל בגופו אפילו במהלך ניתוח הכריתה. כך גם מטופל שעבר תאונת דרכים וזקוק לעצם חלופית, ובינתיים האזור הפגוע ימתין לה מקובע או מגובס.

איך בדיוק זה יעבוד? מגופו של המטופל תישאב כמות קטנה של שומן. בונוס תפריד מרקמות השומן תאי גזע בוגרים ותגדל מהם עצם חדשה על גבי פיגום תלת ממדי, בגודל ובצורה המבוקשים. לדברי מרצקי, בתוך כחודש יהיה שתל העצם שגדל בתנאי מעבדה מוכן להשתלה והעצם החדשה תכיל בתוכה תאים מגוונים וחיים, בניגוד לעצם "יבשה" שיש צורך להחיותה בעזרת כלי דם, שמקורה בבקר או בתרומת איברים. המטרה הסופית היא לייצר עצם שתהווה התאמה מלאה ובטוחה, ואף תישאר בגופו של המושתל לכל שנות חייו.

החברה סיימה את שלב הניסויים בבעלי חיים, שנערכו בין היתר בטכניון בחיפה, ומרצקי מדווח כי בעכברים שבהם הושתלו שתלי העצם האנושיים, נצפה איחוי מלא של הרקמה בתוך שישה שבועות. חזונה של בונוס שאפתני במיוחד: להיות שחקנית מובילה בעולם בתחום הנדסת רקמות אנושיות ומסחור הטכנולוגיה, המוגנת בפטנט.

- לאיזה גודל יכולה העצם להגיע?

"כמה סנטימטרים. הכוונה היא להגיע בהמשך לתרביות משולבות של תאי עצם ותאי סחוס, כדי שנוכל לייצר מפרקים שלמים לידיים ולרגליים".

המטרה הזאת של מרצקי מכוונת לתחום רווחי מאוד: על-פי נתוני החברה, שוק המפרקים נאמד בכ-28 מיליארד דולר, השוק העולמי לתחליפי עצם נאמד בכמעט 2 מיליארד דולר, ושניהם צפויים לתפוח בשנים הקרובות.

בונוס, הממוקמת בחיפה ומעסיקה נכון להיום עשרה עובדים, יצאה לבורסה בתל אביב בינואר האחרון. היא מוזגה לתוך השלד הבורסאי אוקיאנה תוך הערכת שווי של כ-100 מיליון שקל ומטרתה לגייס כסף לניסויים הקליניים. מרצקי, בעל המניות העיקרי, שואף להיכנס לניסויים קליניים עד סוף השנה הנוכחית. להערכתו, הניסוי הראשון יסתיים ב-2014 ואם יהיה צורך בניסוי נוסף, הוא יתבצע שנתיים לאחר מכן. "נעבוד על אישורים מול ארצות הברית ואירופה במקביל", הוא מציין, "נצליח להגיע לשוק מהר יחסית".

- אז כמה יעלה למטופל לגדל עצם?

"העלות תהיה תלויה באפליקציה ובגודל, אבל היא מתוכננת להיות זולה משמעותית מהאלטרנטיבות הקיימות. הטיפול יהיה אטרקטיבי והוא יחסוך ניתוחים ואשפוזים. מעבר לכך, יש לא מעט טיפולים שיקומיים שנמצאים בסל הבריאות".

- קולגה שלך מחברה אחרת בתחום טוען שיצירתיות כזו אופיינית למוח היהודי.

"יש קבוצות אקדמיות שמנסות לעשות את מה שבונוס עושה, אבל זאת מערכת קשה לתחרות. כל תחום פיתוח האיברים דורש מיומנויות מסוימות ממגוון תחומים שקשה למצוא אצל אדם אחד - כימיה, ביולוגיה, הנדסה, מחשבים ועוד. ישראל נמצאת במקום מוביל בעולם בנושא הרפואה התאית. האנשים בארץ פתוחים, מגדילים ראש, ויש להם יכולות טובות של שיתוף פעולה וכניסה לנושאים שהם לא בהכרח בהגדרת התפקיד שלהם".

- לאור הממצאים שלכם ולאור ההתפתחויות בתחום, מה אתה צופה לרפואה התאית בשנים הקרובות?

"שחקנים גדולים מתחום הביומד נכנסים לתחום כי בניגוד לרפואה הקונבנציונלית, רפואה תאית באמת מרפאה אנשים. חולה שבונים לו עצם חדשה או שיש לו לבלב לא מתפקד ומשתילים לו חדש - מבריא. הרפואה הקונבנציונלית בדרך כלל מטפלת בהפחתת הסימפטומים הקיימים, בלי לתת פתרון אמיתי. מהסיבה הזאת, הרפואה התאית תהפוך למיינסטרים".