אבן קיסר הולכת ומתקרבת בצעדי ענק לנאסד"ק. יצרנית משטחי הקוורץ עדכנה אתמול (ג') את טיוטת התשקיף לקראת הנפקתה הראשונית, וכללה בה את פרטי ההנפקה המלאים. אבן קיסר תנפיק 5.66 מיליון מניות לפי מחיר שינוע בין 14-16 דולר למניה, וכך תגייס לקופתה 79.2-90.6 מיליון דולר לפי שווי חברה של 485 מיליון דולר "אחרי הכסף".
ההנפקה תכלול הצעת מכר, ובמסגרתה קיבוץ שדות ים, בעל השליטה בחברה (70.1%), ימכור 960 אלף מניות תמורת 13.4-15.4 מיליון דולר, ואילו קרן טנא (בעלת 29.9% מההון) תמכור רק 40 אלף מניות תמורת 560-640 אלף דולר. לאחר ההנפקה יחזיקו השניים 54.9% ו-24.6% מההון בהתאמה.
טיוטת התשקיף המעודכנת משמעה, שההנפקה של אבן קיסר צפויה לצאת לפועל כבר בשבועות הקרובים, וכך להפוך להנפקה הראשונית הישראלית הראשונה בשוק ההון האמריקני השנה. לאחר ההנפקה תירשם המניה למסחר תחת הסימול CSTE. חתמי ההנפקה, חמישה במספר, יקבלו את האופציה ("גרין שו") לרכוש מבעלי המניות, ולא מהחברה עצמה, 999 אלף מניות נוספות (בחלוקה זהה), וכך להגדיל את היקף הצעת המכר ל-30 מיליון דולר.
לאבן קיסר, כך לפי התשקיף, יש משנה מסודרת למדי בנוגע לשימוש בהון שתגייס. לאחר ניכוי עמלות חתמים, ובהנחה שההנפקה תבוצע לפי מחיר של 15 דולר למניה, תגייס החברה לקופתה 77.4 מיליון דולר נטו - 25.6 מיליון דולר מהם יחולקו כדיבידנד, 6.5 מיליון דולר יושקעו ברכישת יתרת המניות במפיץ האמריקני של החברה, ואילו השאר יושקע, בין היתר, בהגדלת יכולת הייצור. "החברה מעריכה כי בניית קו ייצור נוסף תדרוש השקעה של 30 מיליון דולר", נכתב בתשקיף.
אבן קיסר, אגב, אינה מתכננת להמשיך לחלק דיבידנד באופן קבוע, לפחות לא במהלך השנה הראשונה שאחרי ההנפקה.
כך, הופכת ההנפקה לאקזיט לא מבוטל עבור הקיבוץ. חלקו של זה בדיבידנד המיוחד שיחולק רגע אחרי ההנפקה, יעמוד על 17.9 מיליון דולר, חלקו בהצעת המכר יעמוד (בממוצע) על 14.4 מיליון דולר, וחלקו באופציית ה"גרין שו" יעמוד על 7.4 מיליון דולר. כך, יזרים הקיבוץ לכיסו סכום מכובד של 39.7 מיליון דולר.
קרן טנא, לעומת זאת, תקבל דיבידנד ששוויו 7.7 מיליון דולר, ותמכור מניות (כולל ה"גרין שו") בשווי של 8.1 מיליון דולר, וכך תזרים לקופתה 15.8 מיליון דולר.
הענן שמרחף מעל קופת החברה: תביעת הענק של קיבוץ כפר גלעדי
לא פעם קורה שחברה, שעומדת בפני הנפקה, נתבעת על ידי מתחרה או שותף עסקי, והדבר נכון גם במקרה של אבן קיסר.
בנובמבר האחרון, ממש כשהחברה סגרה קצוות אחרונים לקראת פרסום טיוטת התשקיף הראשונה, הגיש נגדה קיבוץ כפר גלעדי תביעה בטענה כי זו הפרה הסכם שהיה קיים ביניהם. כפר גלעדי, כך מסתבר, התחייב להקים קו ייצור עבור החברה, על חשבונו, בתוך 21 חודשים מיום החתימה על ההסכם, ואילו אבן קיסר התחייבה לשלם לו מחיר קבוע עבור משטחי הקוורץ למשך 10 שנים, ולפי הגדרות איכות שנקבעו בהסכם. לפי התשקיף, אבן קיסר אמורה הייתה להזרים לקופת הקיבוץ סכום מכובד של 55 מיליון דולר במשך 10 שנים.
אך שיתוף הפעולה לא צלח. אבן קיסר טוענת כי גם לאחר שנתיים מיום חתימת ההסכם, בניית קו הייצור לא הושלמה, והחברה לא יכולה הייתה לרכוש מכפר גלעדי את הכמות המינימלית של משטחי קוורץ כפי שנקבע בהסכם. "השת"פ בין שני הצדדים הסתיים ביוזמתנו, לאחר שהגענו למסקנה כי כפר גלעדי הוא זה שהפר את תנאי השת"פ", נכתב בתשקיף. "כמו כן, גם לאחר שהייצור החל, כפר גלעדי כשל באספקה שוטפת של משטחי קוורץ בכמות ובאיכות שאבן קיסר דרשה".
שימועים בגין התביעה אמורים להתחיל באפריל הקרוב, כנראה לאחר שאבן קיסר תהפוך לציבורית. החברה מציינת בתשקיף כי כפר גלעדי עדיין לא נקב בסכום שהוא דורש כפיצוי, אך "החברה מעריכה כי הקיבוץ ידרוש פיצוי בשווי של עשרות מיליוני דולרים, שיכלול את עלות הקמת מתקן הייצור (10.5 מיליון דולר), ואת הרווחים שהקיבוץ היה אמור להפיק מהשת"פ בין שני הצדדים".
תביעה זו לא תכשיל כמובן את ההנפקה הקרבה, אך עלולה להעיב על קופת אבן קיסר ולסכן את יציבותה הפיננסית, אם וכאשר קיבוץ גלעדי יצא מהמאבק כשידו על העליונה.
קיסר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
