לראשונה: ביהמ"ש קיבל ייצוגית נגד מפעל בגין פגיעה בסביבה

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל שלשום (ג') באופן חלקי את התביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברת כרמל כימיקלים שבשליטת גיל דנקנר, בטענה כי מפעל החברה בעתלית, המייצר חומרים פלסטיים, גורם למפגעי ריח ולאי-נוחות לתושבי האזור. המדובר בפעם הראשונה שבה ניתן בישראל פסק דין בתביעה ייצוגית בגין פגיעה באיכות הסביבה.

סגן הנשיא, השופט יגאל גריל, קבע כי מן התשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט הוכח כי לפחות חלק מתושבי עתלית סובלים ממפגעי ריח שמקורם במפעל.

לאור קביעה זו פסק השופט כי על כרמל כימיקלים לבצע תיקונים ולעשות פעולות לתיקון המחדלים וההזנחה במפעל, כדי למנוע את מפגעי הריח להם גורם המפעל.

בנוסף, נקבע כי כרמל כימיקלים תשתתף במימון חלק הכרמל הסמוך לעתלית, שנפגע בשריפה בכרמל, בעלות של 450 אלף שקל, כפיצוי לטובת הציבור.

כמו כן, חייב השופט את כרמל כימיקלים לשלם לתובע הייצוגי, גדעון בצלאל, גמול של 15 אלף שקל וסכום זהה גם לעיזבון התובעת השנייה, חנה להט, שהלכה לעולמה במהלך המשפט.

בנוסף, נקבע כי כרמל כימיקלים תשלם לבאי-כוחם של התובעים הייצוגיים, עורכי הדין אמיר ישראלי ורם גורודיסקי, סך של 110 אלף שקל.

עם זאת, בית המשפט דחה חלק מטענות התובעים הייצוגיים, ובהן הטענות כי עיקר זיהום האוויר הסביבתי נגרם כתוצאה משימוש בחומר פורמלדהיד, וכי הריח היווה אינדיקציה להימצאות חומר מסרטן באוויר, בריכוזים מסוכנים.

גם בנוגע למפגע הריח מהמפעל ציין השופט כי בניגוד לטענות התובעים, לא כל תושבי עתלית סבלו ממנו, ואלה שסובלים ממנו ניזוקים בעוצמות שונות. עוד הוסיף השופט כי מפעלים נוספים, זולת כרמל כימיקלים, תורמים להפצת מפגעי הריח באזור.

זכות לחיות בסביבה ראויה

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כרמל כימיקלים הוגשה ב-2009, ולפני כשנה אישר המחוזי בחיפה את ניהול התביעה הייצוגית.

בהחלטה לאשר את ניהול התביעה נקבע כי קבוצת התובעים תכלול את תושבי עתלית, שהתגוררו ביישוב במועד הגשת התביעה, ככל שסבלו ממפגע הריח, וכן את מי שעשה שימוש תדיר במועד הגשת התביעה בתחנת הרכבת שבעתלית.

השופט גריל קבע כי ניהול הייצוגית מתחייב "נוכח חשיבות זכותו של אדם לחיות בסביבה ראויה".

כבר בהחלטתו לאשר את ניהול הייצוגית כתב השופט כי "השוני בעוצמת הריח, אותו חשים אנשים שונים באותה נקודה, והשוני בעוצמת הריח במקומות שונים בעתלית, והעובדה שייתכן כי לא כל תושבי עתלית סבלו מן הריח, דבר שמקשה על הגדרת הקבוצה - אין בו כדי להביא למסקנה כי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

בתביעה נטען כי "כרמל כימיקלים אינו רק מפעל מזהם, מדובר גם במפעל מזלזל שפעל במשך שנים ארוכות ללא רישיון עסק תוך זיהום האוויר והים".

כרמל כימיקלים, מצידה, הגישה לבית המשפט חוות-דעת של ד"ר רבקה קולטון-שפירא, לפיה תחושת הריח באותה נקודה תהיה שונה עבור אנשים שונים, ותשתנה בצורה קיצונית במרחקים שונים ובכיווני רוחות שונים ממקור הריח. מסקנתה הייתה שלא ניתן לקבוע כי כל תושבי עתלית סבלו מריחות בלתי סבירים מהמפעל. (ת"צ 11781-05-10).