ארה"ב: הרפובליקנים התמקדו בסוגיות חברתיות שמרניות ואיבדו את ציבור הנשים

בשנה שחלפה, התובנה המקובלת בחוגים רפובליקניים רחבים, ולא רק בקרבם, הייתה שהנשיא ברק אובמה הוא כמו שן מתנודדת. צריך לתת לו רק דחיפה קלה, והוא בחוץ. אלה היו הימים הטובים של הרפובליקנים, ימים של תקווה. הכלכלה דשדשה עם שיעורי צמיחה אנמיים, האבטלה נראתה כגידול סרטני שאינו מגיב להקרנות, ונשים, שתמיד נטו לדמוקרטים, החלו לגלות תמיכה גוברת במפלגה הרפובליקנית. הבית הלבן החל להיראות כמטרה בת-השגה.

אלא שהיום המשק מגלה סימני התאוששות חזקים. האבטלה מתחילה להישחק (227 אלף משרות נוספו למשק בפברואר), ונשים נוהרות בהמוניהן למחנה הדמוקרטי. התובנה המקובלת החדשה בקרב הרפובליקנים: מוטב לשמור את הכוחות ואת המועמדים הטובים לבחירות 2016. נראה שאובמה יישאר בבית הלבן לארבע שנים נוספות.

מבחינות רבות, הרפובליקנים יכולים להאשים רק את עצמם במצבם העגום. הרביעייה שחבריה מתכתשים ביניהם על הזכות להתמודד עם אובמה בנובמבר מאופיינת בדלות של כריזמה ותבונה פוליטית. החשיבה האסטרטגית שהנחתה את הקוורטט הזה מתחילה לשלול מהמפלגה הזדמנות לא רק לחזור לבית הלבן אלא גם לזכות ברוב בסנאט, נוסף לבית הנבחרים.

השגיאה הגדולה

השגיאה הגדולה של 3 מ-4 המתמודדים - מיט רומני, ריק סנטורום וניוט גינגריץ' - הייתה העדפה למקד את הקמפיינים שלהם בסוגיות חברתיות במקום לשים דגש על הכלכלה ועל הגירעון במאמץ לחזר אחר הליבה השמרנית-דתית של מפלגתם.

התוצאה הייתה גל מכוער של יוזמות חקיקה נגד הפלות ואמצעי מניעה והכרזות מפחידות של השואפים לנשיאות, ובמיוחד של סנטורום, נגד מה שנתפס בארה"ב כבר במשך דורות כחירות מובנת מאליה של נשים לשלוט על גופן וליהנות מהזכות לקבל החלטות הקשורות בהריון וביחסי מין.

לכל אלה נוספה התפרצות ארסית וגסה של השדר השמרני הפופולרי ראש לימבו לפני כשבועיים נגד סטודנטית למשפטים, שכל חטאה היה הופעה לפני פורום דמוקרטי בבית הנבחרים, שעסק במאמצי הרפובליקנים בקונגרס להגביל תפוצת אמצעי מניעה ולהוציא אותם מסל התרופות שממומנות מכספי הביטוח. השדר כינה את הסטודנטית "פרוצה" ו"זונה", הכריז שהיא מקיימת יותר מדי יחסי מין והציע שאם ברצונה לקבל תמיכה כספית ממשלם המיסים לקניית אמצעי מניעה, עליה לתעד את יחסי המין שלה ולהעלות את הקליפים לרשת.

לימבו אינו השדר הראשון בארה"ב שמשתלח בנשים בשידור חי. גם שדרים שמזוהים כליברלים עשו זאת בעבר, אבל הבהמיות של ההתקפה, כמו גם חפות הסטודנטית מכל עילה לאמבוש הזה, הפכו את ההתפרצות של לימבו לאירוע מכונן בזירה הפוליטית הכלל-ארצית. הוא ורעיו הרפובליקנים נהפכו למוקצים מחמת מיאוס בציבורים גדולים של נשים.

שיכרון הכוח של הרפובליקנים ב-2011 אולי הקהה את האינסטינקטים הפוליטיים שלהם. רובם כנראה לא חשבו על האפשרות שנקיטת עמדות כאלה במאה ה-21 לא תעבור בשתיקה, גם במדינות שבהן יש לרפובליקנים רוב בבתי המחוקקים המקומיים.

וכך היה. בבחירות הביניים לקונגרס ב-2010 קיבלו מועמדים רפובליקנים כמחצית מקולות הנשים, הישג ראוי לציון בהתחשב בדפוסי הצבעה קודמים. בדצמבר החל הגלגל להתהפך ועתה מסתמנת נהירה המונית של נשים לשורות הדמוקרטים. סקרים שנערכו באחרונה מראים ששיעור התמיכה באובמה בקרב נשים עלה במידה ניכרת, אם כי הוא נותר ללא שינוי אצל גברים.

עתה מנסים הרפובליקנים לתקן את השגיאה האסטרטגית שלהם, ולהתרחק מכל אותם נושאים חברתיים שדרדרו את הרכבת שלהם לבית הלבן. אבל, מעשה שטן, הכלכלה והאבטלה כמכשירים לניגוח אובמה נלקחו מהם בעקבות ההתאוששות במשק והעלייה בתעסוקה.

מה נותר? העלייה במחירי הדלק היא הקורנס התורן שבו מכים עתה הרפובליקנים את אובמה. מנגד, יוצא הבית הלבן בקמפיין חדש: הלאה המלחמה הרפובליקנית נגד נשים. התרומות כבר החלו לזרום.