בכוונת בנק ישראל לשנות מן היסוד את הכללים הנוגעים לגבי מחזיקי מניות בבנק ללא גרעין שליטה, המוגדרים "בעלי עניין בו". כך למשל, יוגדר "איש קשור" כמחזיק מניות בבנק בשיעור גדול מ-2.5% (כיום 5%), והבנק ידווח על זהותו, הפיקדונות שהוא מפקיד והאשראי שהוא נוטל. בנוסף, יחולו עליו מגבלות לגבי היקף האשראי. במקרים מסוימים, יתכן שגם מחזיק מניות מעל 1% יוגדר "איש קשור".
בשלב זה יהיו הכללים החדשים, לאחר שיגובשו, תקפים רק לגבי בנק לאומי . ואולם בעתיד, לאור ההיעלמות הצפויה של גרעיני השליטה, מעריכים בבנק ישראל, צפויים להיכנס רוב הבנקים תחת כללים אלו. כך למשל, הבינלאומי, אם צדיק בינו ימכור את השליטה בו; דיסקונט, לאחר שמשפחת ברונפמן תוותר על היתר השליטה; ומזרחי טפחות, אם גרעין השליטה בו יתפרק לאור המלצות ועדת הריכוזיות.
למנוע שליטה מלמטה
מיד לאחר העברת התיקון לחוק מראני - המסדיר את הפיקוח על בנקים ללא גרעין שליטה - בקריאה שלישית, יחל המפקח על הבנקים, דודו זקן, בעבודת מטה לשינוי נוהל בנקאי 312 - "עסקי תאגיד בנקאי עם אנשים קשורים". המטרה היא למנוע מצב, שבו בנק ללא גרעין שליטה "יישלט מלמטה" על ידי בעלי מניות קטנים יחסית, המחזיקים יותר מ-2.5%, שלהם תהיה יכולת השפעה על התנהלות הבנק - אך ללא אחריות או שקיפות מול בנק ישראל או הציבור.
בבנק ישראל שוקלים את האפשרויות לשינוי נוהל 312. כך למשל, צפוי כי בנק לאומי יידרש לפרסם פרטים על המחזיקים במניותיו יותר מ-2.5%, שיעור שהוגדר סף האחזקה המינימלי לבעל מניות כדי להציג דירקטור לבחירה.
במקרים מסוימים, יפרסם הבנק את זהות בעלי מניותיו מעל 1%, מכיוון שמספר בעלי מניות בשיעור זה יכולים להתאגד ולהציע במשותף דירקטור. מבחינת בנק ישראל, היכולת להציע דירקטור, כל שכן אם הדירקטור האמור יבחר, היא "סממן שליטה". לכן, יש לעקוב אחרי בעלי מניות אלו מקרוב יותר, ולהגדיל את השקיפות בעסקיהם עם הבנק.
אישור מתועד
עניין מרכזי הוא פירוט ומתן שקיפות לעסקאות עם "אנשים קשורים", והטלת מגבלות עליהם. כיום למשל, מדווח בנק הפועלים על האשראי שהוא מעמיד לשרי אריסון ולקבוצת אריסון, ועל פיקדונות שלהם בבנק; הבינלאומי מדווח על אשראי שהעמיד לפז ועל פיקדונות פז בבנק; מזרחי טפחות מדווח על אשראי לקבוצת עופר, לקרובי משפחת עופר ולמוזי ורטהיים ברמת פירוט של כול חברה, כולל חברות פרטיות.
בנוסף, מוטלת על "אנשים קשורים" מגבלות אשראי. למשל, אסור לבנק לעשות עסקה עם איש קשור בתנאים מועדפים על אלה שהוא עושה בעסקה דומה עם אחרים. מגבלה אחרת קובעת, כי סך החבויות לבנק של כלל האנשים הקשורים לא יעלה על 10% מההון. חלק מהעסקאות עם איש קשור טעונות אישור מתועד של ועדת הביקורת, דיווח לדירקטוריון ולבנק ישראל.
הורדת הרף ל-2.5% מהמניות תכניס בבנק לאומי לחובת הדיווח ומגבלות האשראי את דוד עזריאלי, אלפרד אקירוב ומורי ארקין (אם ייבחר דירקטור מטעמו). בנק ישראל יצטרך להחליט, האם לחובת הדיווח והמגבלות ייכנסו גם גופים מוסדיים שמחזיקים באמצעות נכסים מנוהלים (תעודות סל, קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות משתתפות ברווחים), במניות הבנק מעל השיעור שנקבע.
בבנק ישראל יצטרכו להחליט בכמה סוגיות: האם להטיל מגבלות מחמירות אלו גם על מחזיקי מניות בשיעור נמוך? האם לכלול בהגדרה כל מי שמחזיק יותר מ-2.5%, או רק מי שהציע דירקטור או רק מי שנבחר מטעמו דירקטור? האם הדיווח יועבר רק לבנק ישראל, או גם יתפרסם בדוחות הכספיים?
בנק ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.