מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות שהגישה הממשלה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה נדונה בוועדת הכספים.
הצעת החוק המכונה גם "תיקון לחוק מראני", על שם מנכ"ל האוצר לשעבר, נועדה להסדיר את אופן השליטה בבנק מסחרי ללא גרעין שליטה. בין השאר קובעת הצעת החוק את הרכבה ומשך כהונתה של ועדה ציבורית להצעה ולבחירה של דירקטורים בתאגיד בנקאי. ההצעה נועדה למנוע השפעה ישירה של בעלי מניות בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם ולמעשה "למנוע את הפיכת הדירקטורים לחותמות גומי".
מזה מספר שנים מחזיקה המדינה במניות בבנק לאומי. בתחילת שנת 2000 כאשר המדינה התכוונה לצאת להליך מכירה של החזקותיה בבנק באמצעות שוק ההון הוקמה ועדה בראשות אוהד מראני מנכ"ל משרד האוצר דאז. יישום המלצות ועדת מראני הביא לחקיקתו של חוק הבנקאות. עם זאת, חוק זה קבע תיקונים שונים המתייחסים גם לתאגידים בנקאיים בעלי גרעין שליטה מזוהה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הציג את ההצעה שנדונה בוועדה ואמר כי "מאז שנת 2003 ועד היום, עלה הצורך בעריכת תיקוני חקיקה נוספים בחוק הבנקאות על מנת לאפשר פיקוח נאות במקרה של תאגיד בנקאי אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר שליטה מאת נגיד בנק ישראל, וזאת משום ששיעור ההחזקה שלהם אינו עולה על 5%".
לדברי גפני, הצעת החוק "באה להסדיר את מסגרת הפיקוח הנאותה לעניין תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה. כמו כן, היא קובעת תיקוני חקיקה נוספים בעניין מינויים של דירקטורים בתאגיד בנקאי ותיקונים טכניים נוספים שנובעים כתוצאה מהחלפתו של חוק בנק ישראל שנעשתה ממש לאחרונה על ידי ועדת הכספים".
הצעת החוק, שאושרה סופית, מסדירה את הרכב הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים. במקום ארבעה אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה יכהנו בוועדה שני חברים כאמור שיוצעו בידי השופט שמונה כיו"ר הוועדה, בהתייעצות עם יו"ר הרשות לניירות ערך. בנוסף להם יכהנו שני חברים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי ואלה יוצעו על ידי יושב ראש הוועדה ושני החברים שמונו, בהתייעצות עם המפקח. הסמכות המוקנית לוועדה זו היא למנות דירקטורים במקרים מסוימים ולכן חשוב היה שיהיה בוועדה שותפים גם חברי ועדה שיוכלו להביא בפניה את צרכי התאגיד הבנקאי. תיקון זה בא להסדיר זאת.
תיקונים נוספים שנקבעו בחוק שהתקבל: לפי התיקון משנת 2003 לצורך הסכמה עם אחר על מינוי דירקטור לתאגיד יש צורך בקבלת היתר מהנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות. בחוק שהתקבל, הקבע כי תורחב ההוראה האמורה כך שתחול גם ביחס להפסקת כהונתו של דירקטור. מטרת ההוראה היא למנוע יכולת השפעה מהותית בתאגיד על ידי מספר בעלי מניות בלי שיידרשו לשם כך לקבלת היתר מהנגיד.
כמו כן, לפי סעיף 36 לחוק הקיים מי שמחזיק מעל 2.5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה חייב בדיווח לתאגיד הבנקאי על החזקת אמצעי השליטה כאמור. לשם הגברת השקיפות נקבע כי שיעור ההחזקה המחייב בדיווח יורד ל-1%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.