בנק ישראל מגבה את המחאה בנתונים: מעמד הביניים נשחק

"ההכנסה הממוצעת של מעמד הביניים עלתה בין 1997 ל-2010/11 יותר מאשר המחירים של מרבית המוצרים והשירותים. עם זאת, משנת 2007 מחיריהם של מוצרים ושירותים שהיו בבסיס המחאה - שכר הדירה, המזון, החשמל, הגז והמים - עלו יותר מהעלייה בהכנסה".

כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל, ומהווה סוג של הצדקה אמפירית למחאה החברתית של הקיץ האחרון. במילים אחרות, כלכלני בנק ישראל טוענים כי זה 5 שנים נרשמה שחיקה מהירה בהכנסה של מעמד הביניים בגלל גל ההתייקרויות במשק.

מחברי המחקר אימצו את ההגדרה השכיחה למושג "מעמד ביניים", ולפיה משתייכים אליו חלק האוכלוסייה שהכנסתו בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית. עם המעמד הבינוני-גבוה נמנה החלק שהכנסתו בין 125% ל-200% מהחציון.

נדחקו למטה

לפי הנתונים, חלקם של המעמד הבינוני והבינוני-גבוה בכלל האוכלוסייה הצטמצם מאז 1997 מ-50.4% ל-48.6%, בעיקר עקב גידול חלקו של המעמד הנמוך, שגדל מ-37.6% ל-40.7% מהאוכלוסייה, זאת בדומה להתפתחויות במדינות המפותחות האחרות.

עם זאת, מעמד הביניים עדיין כלל ב-2011 כרבע ממשקי הבית, כשהמעמד הבינוני-גבוה כלל כרבע נוסף. ניתוח לפי הכנסה נטו למשק בית מצביע על קיטון חד יותר של מעמד הביניים.

נמצא כי יותר מ-90% מהנמנים על מעמד הביניים הם יהודים לא-חרדים (כ-90%), כמחציתם זוגות עם ילדים, וכרבע נוסף במשקי בית של זוגות ללא ילדים. עם זאת, מבין משקי הבית הכוללים ילדים, מדובר בילד אחד או שניים, כשרק בכ-2% ממשקי הבית במעמד הביניים יש חמישה ילדים ויותר; במעמד הבינוני-גבוה מספרם של משקי בית כאלו הוא אפסי.

מאפייני התעסוקה של מעמד הביניים אינם מפתיעים: למרבית משקי הבית במעמד הבינוני והבינוני-גבוה, שני מפרנסים (40% וכ-50% בהתאמה). כמו כן, תשומת העבודה של מעמדות אלו גדלה במידה ניכרת מאז 1997.

"נטל נכבד"

במחקר נכתב כי "אחת הטענות המרכזיות שעלו בדיון הציבורי על מצבו של מעמד הביניים בישראל נגעה לשחיקת ההכנסות של מעמד זה, לעומת העלייה הניכרת בהוצאותיהם על מוצרים ושירותים. במקביל, גדל בעשורים האחרונים חלקה של ההוצאה הפרטית בסך ההוצאה על שירותים כגון חינוך ובריאות".

מהמחקר עולה עוד כי ההוצאות הבולטות של מעמד הביניים הן: תשלומי שכר דירה ומשכנתה; תחבורה - החזקת רכב ותחבורה ציבורית; וחינוך לגיל הרך, "הוצאות המהוות נטל נכבד, ומגיעות לאחוזים ניכרים מההכנסה הפנויה".

מאז 2007 חלה האצה בקצב עליית המחירים. "ההכנסה הממוצעת אמנם שמרה על ערכה הריאלי ביחס למדד, אך דיור, מזון, חשמל גז ומים עלו בשיעור גבוה משיעור עליית ההכנסה".

 מעמד