שלוש-ארבע שנים יעברו, במקרה הטוב, עד שישראל תצליח להקים את המתקן החיוני לקבלת הגז ממאגרי הים.
זה הזמן שלוקח למדינה, כשהיא מתגייסת במלוא עוצמתה, להתגבר על התנגדויות התושבים השכנים למתקן, שינהלו נגדה מאבק ציבורי ותקשורתי ויעתרו נגד החלטותיה לבתי המשפט. ואם הקמת מתקן קטן ובטוח יחסית היא משימה כה קשה, הרי שהקמת מתקן גדול ומסוכן כמו מתקן הנזלה (LNG) - היא כמעט בלתי אפשרית.
המצב רק ילך ויחמיר.
עוצמת ההתנגדות להקמת מתקני תשתית חיוניים לאורך מישור החוף תלך ותגבר, ככל שהיקף שטחי החוף הפנויים יצטמצם. ובינתיים הממשלה לא עושה דבר לקידום הפרויקט היחיד שיכול לספק פתרון בטווח הארוך למצוקה: הקמת אי תשתיות מלאכותי. על אי כזה ניתן יהיה למקם בנוחות את מתקני התשתית ואפשר יהיה להקים עליו גם נמל תעופה בינלאומי. מכל האמוניה ומאגרי הסולר והגפ"מ שתקועים היום כמו עצם בגרונם של תושבי מישור החוף ואפילו בסיס חיל הים - כל אלה יוכלו לעבור לאי ולשחרר שטחי קרקע יקרים מפז.
המחדל הממשלתי מרגיז במיוחד, כי דווקא רה"מ ושר התחבורה הנוכחיים מכירים בחשיבות ההשקעה בתשתיות ומצליחים להסיט לשם כך תקציבים חסרי תקדים.
אבל בנימין נתניהו וישראל כץ "נעולים" על פרויקטים לקירוב הפריפריה למרכז, שתועלתם הכלכלית שנויה במחלוקת. כדי שאפשר יהיה להתחיל בבניית האי ב-2020 יש לקבל החלטה על הקמתו היום - אבל רה"מ שקוע בזוטות כמו קיצור משך זמן הנסיעה מתל אביב לאילת בחצי שעה.
לאי מלאכותי יש בעיה תדמיתית כי הוא נתפס כפרויקט גרנדיוזי ויקר להחריד, משהו על גבול הפנטזיה הפרועה. אבל באזורים העשירים באסיה בונים היום איים מלאכותיים כדבר שבשגרה. במדינות צפופות ומתועשות כמו יפן ובערי מדינה כמו מקאו והונג קונג לא בונים היום נמלי תעופה אלא על איים (ראו טבלה).
ב-2003 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לבחון הקמת איים מלאכותיים לתשתיות מול חופי תל אביב. הדבר היחיד שקרה מאז הוא בדיקה של המכון לחקר ימים ואגמים שהחלה לפני שנה. הירוקים מוטרדים מההשפעה שתהיה לאי על נדידת החולות לאורך קו החוף. טכניקות בנייה המבוסס על שימוש בכלונסאות ועוגנים, אמורות למזער את הפגיעה.
צומת גלילות האסטרטגי הוא כנראה המיקום המיטבי שמולו ניתן להקים את האי. כל שנדרש הוא להאריך את כביש 5 בגשר שאורכו קילומטר לתוך הים. תג המחיר של הגשר הוא כמיליארד דולר ושל אי באורך 3 קילומטרים - כ-2 מיליארד נוספים. הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול תייקר את הפרויקט כולו מעבר ל-10 מיליארד דולר, אבל רק על הקרקע שיפנה שדה דב יכולה הממשלה לקבל 5 מיליארד - והרי לכם אי תשתיות עם נמל תעופה ב-50 אחוז הנחה.
שדות תעופה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.