ההמלצות החמות: 5 מניות בהודו שיתבלו לכם את התיק

הכלכלה ההודית אמנם לחצה על הבלמים, אבל ועבור מי שרואה עצמו משקיע ארוך טווח, ומחפש נקודות שפל בשווקים כנקודות כניסה - נדמה שהודו היום בהחלט מחייבת בחינה

אצל מרבית המשקיעים כשחושבים על הודו, בדומה לסין, עולים המספרים הגדולים: כ-1.2 מיליארד אנשים; 800-900 מיליון טלפונים סלולריים; 2 מיליון מכוניות חדשות בשנה; 1,000 מכוניות ביום מתווספות לכבישי דלהי; אינספור שפות ודתות, אך גם אינספור צרות.

עבור מרבית המשקיעים, הודו של העשור האחרון היא סיפור של הזדמנויות צמיחה; כלכלה שצמחה בקצב מהיר של 9%-10% בממוצע, אבל כמו במרבית העולם כיום, גם היא לחצה על הבלמים. נתוני הצמיחה בתל"ג לרבעון האחרון של 2011 הסתכמו ב-6.1% - הנתון הנמוך ביותר זה 11 רבעונים.

האתגר העיקרי שעמו מתמודדת כיום הממשלה ההודית, הוא החששות מאינפלציה; זו מושפעת מאוד ממחירי הנפט והמזון הגלובליים מחד, והצורך במדיניות פיסקלית מרחיבה מאידך. זוהי אמנם מציאות מורכבת, אבל לא בלתי אפשרית לניווט.

אחד החששות הגדולים של משקיעים מערביים, כשהם בוחנים הזדמנויות השקעה בשווקים מתעוררים כגון הודו, הוא מרמת הניהול והממשל התאגידי. יש אנשים המתארים את הודו כאנרכיה מתפקדת, אבל רמת התפקוד בה מרשימה.

אחת הדוגמאות לכך היא מערכת ההסעדה של מומבאי. היא אינה ממוחשבת, וכוללת 5,000 שליחים (Dabawalla), המגיעים לכ-200,000 בתים בפרברי מומבאי, אוספים כ-40 ארוחות חמות ומביאים אותן על אופניים, רכבת, עגלות לבתי ספר ומשרדים הפזורים ברחבי העיר. לשליחים יש אמנם איגוד מקצועי, אבל אין מנכ"ל, אין מנהלים בכלל והעסק עובד למעלה ממאה שנה.

אחד הענפים שהצלחה בו מחייבת שילוב של יזמות וניהול קפדני לאורך זמן, הינו תחום הפארמה. חברות הפארמה ההודיות, בדומה לישראליות, התפתחו בעיקר משיווק למערב. הן מקבלות אישורי FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), וכמה מהן השתלטו על חברות גנריות באירופה.

תחום נוסף שמציג שילוב של יזמות, ארגון וצמיחה הוא חברות הסלולר בהודו, שהצליחו להגדיל את מספר המנויים ב-6-7 מיליון מנויים חדשים בכל חודש במהלך 3-4 שנים. בישראל לקח 3-4 שנים לגייס 7 מיליון מנויים. חלק לא מבוטל מהחברות ההודיות הן גלובליות. כך לדוגמה, חברות שונות בקונצרן Reliance - TATA, Infosys ,Godrej ועוד.

ברור שבכל השקעה יש סיכון, אבל ההזדמנויות בהודו נראות אינסופיות, ועבור מי שרואה עצמו משקיע ארוך טווח, ומחפש נקודות שפל בשווקים כנקודות כניסה - נדמה שהודו היום בהחלט מחייבת בחינה.

לא רק פיננסים

אפשר לבחון השקעה דרך חברות ישראליות שמנהלות עסקים בהודו, כגון ארד או אלביט מערכות, אולם מומלץ להשקיע ישירות. מגוון המכשירים האפשריים הוא גדול: החל מקרנות סל ועד השקעה באמצעות חברות כגון Tata Investment Corporation Limited - חברת השקעות מקונצרן Tata הפועלת כקרן השקעות. קרן גדולה אחרת העשויה לתת חשיפה בעלת אופי דומה, היא IL&FS Investment Managers Ltd.

למשקיעים שלא מעוניינים בחשיפה לתעשייה הפיננסית, אלא לסקטורים ספציפיים כגון תעשיית שירותי התוכנה - כדאי להסתכל על חברות כגון Infosys Ltd או Wipro Limited, המגשרות בין צורכי פיתוח התוכנה של מגוון רחב של חברות מערביות והודיות, לכוח האדם המיומן והזול יחסית הנמצא בהודו בשפע רב.

אך התחום החם ביותר בהודו הוא האנרגיה, היות שהפער האדיר בין הביקוש להיצע והצורך של המדינה להיגמל מגז ונפט, מהווים מנוע צמיחה נוסף בתוך התחום העצום הזה.

תחום נוסף הוא הגז הנוזלי. בכדי להבין את פוטנציאל היצוא של גז נוזלי ממדינת ישראל במקביל להזדמנויות השקעה בהודו, כדאי להסתכל על חברות כגון Petronet LNG Ltd, המייבאת גז נוזלי ונותנת שירותי רהגזיפיקציה בטרמינל בבעלותה במדינת Gujarat. חברה אחרת הפעילה בתחום זה, היא Gujarat State Petronet Limited. לחברה שתי פעילויות עיקריות: בתחום הובלת גז (1,874 קילומטרים); ובתחום טורבינות רוח, שכיום מייצרת 52.5 מגוואט חשמל.

הכותבת הינה סמנכ"לית פיתוח עסקי ב-IBI בית השקעות. מסמך זה הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד - אין בו משום ייעוץ לסחור בניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ פיננסי. IBI מחזיק וסוחר עבור לקוחותיו ועבור עצמו בנכסים הפיננסיים המסוקרים במסמך זה, כולם או חלקם. לגילוי נאות מלא על ני"ע המסוקרים נא לפנות לבית ההשקעות

נחשפים להודו
 נחשפים להודו