כנס של התמ"ת בניו יורק לגיוס משקיעים לסטארט אפים ישראליים

14 חברות סטארט-אפ מישראל, שמתמחות בניו-מדיה, הציגו את הטכנולוגיות שלהן לפני משקיעים, לקוחות ושותפים אסטרטגיים פוטנציאליים בכנס שערכה הנספחות המסחרית של משרד התמ"ת בניו-יורק בשת"פ עם מכון היצוא ובנק ההשקעות נידהאם אנד קומפני.

"אחד מהתפקידים שלנו הוא לסייע לחברות ישראליות לפתוח דלתות בשוק המקומי, וזו בדיוק היתה מטרת הכנס הזה", אמרה ל"גלובס" נילי שלו, הצירה הכלכלית של ישראל בניו-יורק.

החברות הישראליות שהשתתפו בכנס היו AdStract, BLScience, CONTEXTin, Craze Productions, Eyeview, FanGager, Idomoo, Kontera, Mobli, Qmerce Playground, TalkAhead, Track Systems, TvTak, ו-WebStudio Productions.

חברות אלה סוננו מרשימה של 30 חברות ישראליות, לאחר שההיצעים הטכנולוגיים של כל חברה הוצגו לפני משקיעים ולקוחות פוטנציאליים בארה"ב, אמרה שלו. נבחרו החברות שהיצעיהן עוררו את העניין הרב ביותר.

כמקובל בירידים כאלה, זכתה כל חברה בזמן תצוגה לפני קהל המשתתפים ואחר-כך בפגישות יחודיות, שאורגנו מראש, עם נציגי החברות האמריקניות שגילו עניין בהיצע שלה. בסך הכל, נערכו קרוב ל-100 פגישות יחודיות, על בסיס של חברה מול חברה, בין האורחים מישראל לבין נציגי החברות המקומיות.

באירוע השתתפו 17 מהחברות הגדולות ביותר בארה"ב בתחומי המדיה והפרסום, לרבות ענקיות הפרסום והשיווק WPP, אוגילווי, אומניקום ויאנג אנד רוביקם; ניוז קורפ., חברת המו"לות, הקולנוע והטלוויזיה בשליטת רופרט מרדוק; חברת הדירוג הטלוויזיוני נילסן; ערוץ הכבלים הפופולרי HBO; חברת ההשמה CareerBuilder; טיים; סוכנות הצילומים גטי אימאג'ס; ותאגידי השידור NBC ו-CBS. נוסף לאלה, השתתפו גם חברות הון סיכון ואפילו מנהלי ההשקעות של קרנות השקעה ציבוריות, שבדרך כלל מדירים רגליהם מאירועי גיוס כספים של חברות בתחילת דרכן.

בדך כלל מבשילים המגעים בין החברות המציגות לבין משקיעים ולקוחות פוטנציאליים לאחר שבועות, אם לא חדשים, לאחר האירוע, אך עודד גרינשטיין, סגן הצירה הכלכלית בניו-יורק, ציין שכבר נודע על מספר פגישות שהניבו תוצאות חיוביות מאוד והחלטות להמשיך בדיונים נוספים בין הצדדים.

אהוד אייזנסטיין, דירקטור-מנהל בנידהאם אנד קומפני, בנק ההשקעות שהשתתף בארגון האירוע, אמר ל"גלובס", כי הופתע מההיענות הגדולה של חברות אמריקניות, היענות שמצביעה, לדעתו, על הבולטות של טכנולוגיות ישראליות בשוק הגלובלי של ניו-מדיה.

לדבריו, המספר הגדול של חברות ישראליות שביקשו להשתתף בכנס מצביע על הקשיים במימון חברות סטארט-אפ בשוק הון הסיכון בישראל. לכל החברות הישראליות באירוע זה היה גיוס כספים ראשון, כשרף המטרה של כל חברה לא עלה על שלושה מיליון דולר. נידהאם, כמו בנקי השקעות אחרים, גובה עמלה על ייזום אירועי שידוך בין יזמים למשקיעים, אך פעילות הבנק באירוע זה לא היתה כרוכה בתשלום, ולא רק בגלל העובדה שהעמלה על גיוסי השקעות בהיקפים נמוכים יחסית כאלה היתה זניחה.

"השתתפותנו בארגון הכנס היתה בבחינת שלח לחמך על פני הימים", הוא אומר. "אנו מקווים שבעתיד, כאשר החברות הישראליות יתפתחו, הן יזכרו אותנו בגיוסי ההון הבאים שלהן".

אייזנסטיין ציין, שכמחצית מהחברות הישראליות בכנס הציגו טכנולוגיות בתחום האד-טק, כלומר טכנולוגיות לשיבוץ פרסומות ומדידת יעילותן בניו-מדיה. זה ענף שצובר תאוצה במהירות ולישראלים יש בו נוכחות חזקה.

בנק ההשקעות נידהאם, שמתמחה בהיי-טק ובמדעי החיים, פעיל מאוד בישראל. אייזנסטיין ציין, שהבנק מלווה חברות ישראליות צעירות, בניגוד לבנקים גדולים שמתרכזים בחברות בשלבים מאוחרים יותר של חייהן. אייזנסטיין מרכז את הפעילות הישראלית בבנק.