לוקר: ראשי רשויות שיסכימו למתקן הגז בשטחם - יתומרצו

הנזק של אי-אספקת הגז המצרי נאמד ב-15 מיליארד שקל, מתוכם 12 מיליארד שקל עלות הדלקים החלופיים לגז ו-3 מיליארד שקל נזק סביבתי - כך העריך הבוקר (ד') מ"מ מנכ"ל האוצר דורון כהן בפתח ועידת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. הוועידה מועברת בשידור חי באתר "גלובס".

למדור גז-נפט - לחצו כאן

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ציין כי הזרמת הגז מ"תמר", שהייתה מאפשרת לחסוך 4 מיליארד שקל בשנה, התעכבה בשנה בגלל ההתנגדות להקמת מתקן קבלה לגז באזור חוף דור. לוקר הכריז כי הממשלה תעניק תמריצים לרשויות מקומיות תמורת הסכמתן להקים מתקנים לקבלת גז טבעי.

"נשאלת השאלה למה עדיין יש מצוקת גז בישראל למה הגז הטבעי מהתגליות עדיין לא זורם", אמר לוקר. "בתחילת 2010 הוצג לרה"מ דוח לפיתוח שדה הגז 'תמר'. הדו"ח קבע כי הגז הטבעי יתחיל לזרום במארס 2012. היום היינו צריכים לברך על השלמת הפרויקט וזה לא קרה. הסיבה העיקרית לאיחור היא עיכוב במועצה הארצית לתכנון ובנייה לאישור אתר חופי לקליטת הגז. המשמעות הכלכלית של האיחור היא, לפי אחת ההערכות, 4 מיליארד שקל לשנה. מה אפשר היה לעשות עם הכסף הזה? 10 בתי חולים, 2,500 כיתות לימוד או 40 מחלפים".

הקרב על הקמת המתקן לקליטת הגז עולה שלב

לוקר העריך כי הגז מ"תמר" יחל לזרום בעוד שנה, כלומר במארס 2013, אולם הוא ביקר את הביורוקרטיה בישראל: "לצערי, המתכונת התכנונית הנהוגה כיום לא בנויה לקדם במהירות הנדרשת את הקמת אתרי הקליטה. במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה אנחנו מציעים להקים ועדות משנה של המועצה הארצית והוועדות המחוזיות שיקבלו סמכויות להחליט בתכניות של תשתיות לאומיות כמו הקמת אתרים לקליטת הגז. אני מקווה שהרפורמה תעבור בכנסת אבל זה לא יספיק. ברור שכל אתר ייתקל בהתנגדות מקומוית עזה.

"הבעיה היא לאו דווקא הירוקים או החברה להגנת הסביבה. מדובר בבעיה בסיסית: אף אחד לא רוצה את המתקנים בחצר האחורית שלו. כל רשות מקומית רוצה לדחוף את המתקן לתחומה של רשות אחרת. חייבים לתמרץ את הרשות המקומית בתמריצים מיוחדים אחרת זה לא יעבוד - ההתנגדות תישאר".

לוקר הודיע כי הוועדה להסרת חסמים במשק הגז, שעל הקמתה החליטה הממשלה בחודש שעבר, תחל לפעול מיד לאחר שתושלם עבודתה של הוועדה לבחינת מבנה משק הגז בראשותו של מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח: "עם כניסתי לתפקיד לפני חודשיים הגדיר לי ראש הממשלה כיעד מרכזי את הפיכת ענף הגז לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק יש לו פוטנציאל מעבר לפוטנציאל הכלכלי מדובר בענף שיכול לקדם את המדינה גם מבחינה גיאו-פוליטית".

הכסף שיזרום למדינה: עד 8 מיליארד דולר לשנה

בארי טאף, יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל, דיבר על האופן שבו ינוצלו כספי המסים על רווחי יתר מתגליות הגז. הכספים, כידוע, יועברו לקרן השקעות ריבונית אותה ינהל בנק ישראל. טאף אמר כי הכספים יחולקו באופן כזה שגם הדורות הבאים יזכו ליהנות מהם. "נשקיע את הכספים בחו"ל כדי להימנע ממצב של 'המחלה ההולנדית'. חשוב מאוד שבמצב של משבר כלכלי, אסון טבע או מצב חירום לאומי ניתן יהיה לקחת כספים מהקרן", אמר טאף.

על פי הנתונים שהציג טאף עד שנת 2022 תרוויח המדינה רק מהתמלוגים (בגובה 12.5% ברוטו) שמשלמים מפיקי הגז וממס החברות. בסביבות 2022 תתחיל המדינה לקבל הכנסות ממס רווחי היתר (מס ששינסקי) אך תחילה תגיע ההכנסה השנתית ל-2 מיליארד דולר בלבד. ההכנסה תגדל בהדרגה ותגיע ב-2040 לשיא של 8 מיליארד דולר לשנה. להערכת טאף, ב-2040 יגיע היקף נכסי הקרן יגיע ל-8.2% מהתוצר המקומי הגולמי.