היצוא הישראלי דומה במיוחד לזה של מדינות מערב אירופה, המתמחות אף הן ביצוא עתיר טכנולוגיה והון אנושי. המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה צפוי להביא להפחתת עלויות הייצור של היצואנים האירופיים ולפיחות האירו, ולכן היצואנים הישראליים ייתקלו בתחרות חזקה יותר. כך מעריכים כלכלני בנק ישראל בדו"ח שהתפרסם היום (חלק מדו"ח בנק ישראל לשנת 2011 שיפורסם בסוף החודש).
מהמחקר עולה כי המשק הישראלי מתאפיין בעתירות הון אנושי גבוהה של ענפי היצוא, כפי שעולה ממדד המתבסס על נתוני היבוא של ארה"ב ממדינות שונות. המדד מראה שהרכב היצוא של ישראל דומה לזה של מדינות מפותחות מאוד שבהן התוצר לנפש גבוה יותר מאשר בישראל.
ישראל מקדימה מדינות גדולות המפותחות ממנה בהרבה, כדוגמת גרמניה, יפן ושבדיה - מדינות המתאפיינות ביצוא עתיר טכנולוגיה עילית, אך מייצאות גם מענפים המאפיינים מדינות מתפתחות.
בבנק ישראל מציינים כי העובדה שהרכב היצוא של ישראל דומה לזה של מדינות מפותחות ממנה מרמז על קיומה של תופעה המכונה "כלכלה דואלית": מגזר עתיר טכנולוגיה, שהוא המקור לרוב הערך המוסף הגלום ביצוא הישראלי (ול-45 אחוזים מנפחו), ולצדו מגזר מסורתי, המתקשה להתחרות בשוק הבין-לאומי. (עיקר היצוא שאינו טכנולוגי נובע מכריית מחצבי טבע ועיבודם, מתיירות ומספנות) .
מגזר ההיי-טק מתאפיין בפריון גבוה מאוד, מתגמל את עובדיו בשכר כפול ויותר מהממוצע במגזר העסקי, אך חלקו בתעסוקה קטן יחסית - 10% מעובדי המגזר העסקי. נכללים בו בין היתר מרכזי מו"פ של חברות זרות מובילות, חברות הזנק חדשניות, שירותי תוכנה מתקדמים, תעשיית תרופות וציוד רפואי, חלקים גדולים מהתעשייה הביטחונית ותעשיית האלקטרוניקה. המגזר העסקי הלא-טכנולוגי מעסיק את מרבית העובדים במשק, אך הוא ממעט בהשקעות במחקר ופיתוח, עיקר תוצרתו מיועדת לשוק המקומי - והשכלת עובדיו ושכרם נמוכים יחסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.