"גילנות" - שילוב של "גיל" ו"גזענות" - הוא מונח שנולד כדי לתאר אפליה בעבודה על רקע גיל מבוגר. בענף ההיי-טק, כידוע, תופעה זו חריפה יותר מאשר בכל ענף אחר במשק - גם מכיוון שהתכנים המקצועיים בענף מזדקנים כל שנתיים, וגם מכיוון שזירה זו מאופיינת במנהלים צעירים שמרגישים מאוימים על-ידי כפיפים "באים בימים", וברכזי גיוס צעירים.
דני תמרי, מנכ"ל גולדה סרב, המתמחה באספקת תעסוקה לפליטי ההיי-טק מעל גיל 50, מסביר שהשלכות הגילנות בהיי-טק דרמטיות יותר יחסית לעיסוקים אחרים, בגלל הנפילה הדרסטית שהמפוטרים חווים ברמת החיים. "חלקם מוצאים את עצמם עובדים כמשגיחים בבחינות בגרות, כעורכי סקרים של הלמ"ס, כעובדים בחברות סטארט-אפ קטנות ללא שכר ('כשנצליח לשלם לך'), ובמשך שנים אוכלים את החסכונות שלהם. כמובן שיש גם פגיעה נפשית - הם מרגישים לא נחוצים ונבגדים על-ידי החברה. באחרונה פגשתי היי-טקיסט בן 50, שפוטר לפני חמש שנים ומאז מחלטר בעבודות מזדמנות. הוא אמנם נכנס לראיון בטוח בעצמו, אבל במהלכו הוא נשבר ופרץ בבכי כשסיפר לי כי בכל פעם שבנו חוזר מהצבא הוא לא יכול להסתכל לו בעיניים מפאת הבושה. החלום שלו הוא לחזור לעבוד כמפתח שכיר בחברה גדולה".
ישראל פטשניק, שפרש מהיי-טק בגיל 59 והיום מנהל את קבוצת "ארבעים ועובדים" בפייסבוק, מסביר שהדרך חזרה אל עולם היי-טק כשכירים בגיל מבוגר כמעט בלתי-אפשרית. "במשך שנה שיגרתי מאות קורות חיים, ובדיעבד אני יודע שמדובר במאמץ כחסר טעם. אפילו זימון אחד לראיון לא הגיע. ברגע שהמגייסים רואים את הגיל שלך, אתה נחסם על הסף".
ארלה כהן, מנכ"ל קרן הון הסיכון 2BAngels, שגם מתמחה בהשמה בהיי-טק, מציע לאותם מפוטרים מבוגרים בענף להפנים כי הם לא חייבים להתפשר על עיסוקים רחוקים מאוד מהענף. "עדיין קיימות משרות שהן 'על-יד' התחום, משרות שמאפשרות ביום מן הימים לחזור להארדקור של עולם הפיתוח, הגם שהמעמד והשכר נשחקים".
מה הן המשרות הללו? "גלובס" ממפה חמש משרות "על-יד" ההיי-טק וכמה מרוויחים בכל אחד מהן.
שכיר בסטארט-אפ
השכר: 15 אלף שקל לחודש פלוס אופציות
כהן: "בשעה שהארגונים הגדולים מפנים עורף למבוגרים בהיי-טק, הרי שדווקא חברות ההזנק מגלות פתיחות לאנשי פיתוח מבוגרים ומכירות בערכם. גם אם מייסד הסטארט-אפ ומנהלו הוא צעיר בן 30, הרי שמבחינתו הוא מרוויח בגדול כאשר הוא מביא לשורותיו עם 'פחות כסף' איש מקצוע מצוין ורעב לעבודה. כיוון שהוא הבעלים, הוא גם לא חושש למעמדו ולא פוחד שאיש המקצוע המבוגר יאפיל עליו, כפי שחוששים מנהלים צעירים בפירמות הגדולות".
- האם כדאי?
"בהחלט. פליט ההיי-טק ממשיך לעשות את מה שהוא טוב בו ונשאר מעודכן מבחינה מקצועית. יתר על כן, עבודה בסטארט-אפ תיטיב מאוד עם הרזומה שלו ותגדיל את סיכוייו לחזור מאוחר יותר כשכיר לארגון גדול. מבחינת המגייס לעתיד עומד לפניו מועמד מבודל בעל יריעה תעסוקתית רחבה, כזה שמנוסה גם בתרבות עבודה בפירמה גדולה, וגם באווירה הטיפוסית לחברת הזנק".
מדריך מחשב
השכר: 6,000-10,000 שקל לחודש
תמרי: "הייטקיסט שנפלט על רקע גיל ממעגל עבודה יגלה שהוא נחוץ ורצוי כאיש מקצוע שמדריך, למשל, את בני גיל הזהב בהפעלת מחשב ובתוכנות בסיסיות. ניתן לעשות זאת באופן עצמאי או לחלופין לעבוד דרך חברה כמו שלנו, שעושה את החיבור בין איש המקצוע לבין הקשישים, וכן מספקת לו מערכי שיעור מסודרים".
- האם כדאי?
"מעבר לחזרה אל מעגל העבודה, איש ההיי-טק המבוגר מרוויח בחזרה את הביטחון האישי והמקצועי: הוא חולש על ידע שאותו הוא חולק ומשתף עם אחרים. היתרון מצוי גם במישור הרגשי - אתה עוסק בעשייה מקצועית עם משמעות. קרי, עבודה עם קבוצה חלשה בחברה שאתה תורם לה - בשונה מהארגון שפלט אותך כדי לקחת תחתיך צעיר בשקל וארבעים, היא יודעת להעריך ולהוקיר את העשייה שלך".
יועץ טכנולוגי
השכר: 150-400 שקל לשעה
פטשניק: "איש מקצוע בהיי-טק, שצבר ניסיון של מעל שני עשורי עבודה בתחום הטכנולוגי, יודע כבר להתמודד עם פיתוח מוצר, בדיקת מוצר, בדיקת טכנולוגיות חדשות וכתיבת קוד אופטימלי. נכון, הוא לא מקיש באותה מהירות על המקלדת כמו תכניתן צעיר, אבל הוא גם לא צריך להקיש כל-כך הרבה כי הוא ידוע בדיוק על מה ללחוץ. מהסיבה הזו בדיוק הוא עשוי להתאים כיועץ טכנולוגי חיצוני לחברה גדולה".
- האם כדאי?
"בטווח הקצר העבודה תייצר לו הכנסות ותשאיר אותו במעגל העבודה. בטווח הארוך אני ממליץ לחשוב פעמיים - אם אותו יועץ ירצה לחזור בעתיד כשכיר להיי-טק, הרשומה 'יועץ' בקורות החיים תזיק לו, מכיוון שהיא ממתגת אותו (שלא בצדק) אצל המגייסים כ'מנותק' משוק העבודה".
פיתוח אפליקציות
השכר: 5,000 דולר לחודש
כהן: "היופי של עולם המובייל והאינטרנט הוא שאתה יכול להגיע לרעיון טכנולוגי מסחרי בקצב מהיר מאוד ועם מעט כסף ומעט חשיפה לסיכונים. אם לפני 10 שנים פליט היי-טק בן 45 נדרש להשקיע מאות אלפי דולרים כדי להיות יזם בעולם תוכנה, הרי שהיום תכניתן המפתח אפליקציה בתחום שיש בו צורך, יכול לעשות כסף ראוי שיפרנס אותו תוך חודשים קצרים ובעלויות נמוכות מאוד".
- האם כדאי?
"חלופה מומלצת מאוד. גם אם לא תצליח בפיתוח, הרי שכאשר תעמוד מול מגייס לעתיד תראה - בעצם העשייה הזאת שלך - מוטיבציה, יוזמה וגיוון מקצועי. מספיקה שורה ברזומה כמו 'הייתי יזם', והנה אתה מבודל מול הייטקיסט שנפלט מארגונים גדולים ורק חיפש עבודה כשכיר".
איש IT
השכר: 10,000-15,000 שקל לחודש
כהן: "ארגונים גדולים בסקטורים המסורתיים - כמו מזון, טקסטיל או קמעונאות - פתוחים יותר לקבל הייטקיסטים בני 50 פלוס, מכיוון שממילא ההנהלות התעשייה הזו מבוגרות. אם כי יש לציין, שמחלקות המחשוב שם מאופיינות בעבודה יותר תפעולית ופחות-ופחות תכנותית".
- האם כדאי?
"מצד אחד זהו מהלך כדאי כי אתה שומר על עצמך בתוך מעגל העבודה. יחד עם זאת, אם תרצה ביום מן הימים לחזור לעולם התוכנה בפירמת הי--טק גדולה - יש עליך תווית של אחד 'שיצא מהתעשייה', אחד שכבר 'לא נמצא עם אצבע על הדופק' מבחינת ידע טכנולוגי מתקדם. קחו בחשבון, שהסטיגמה הזו עלולה להקשות עליכם בעתיד אם תרצו לחזור להארדקור של עולם הפיתוח - לעומת מועמד אחר שישב בבית שנה ולא נדבקה בו תווית של 'לא טרנדי'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
