לפני כשבועיים דווח על ישיבה במשרד האוצר בה הביעו ראשיו דאגה מרשימת נתונים שהצביעו על התכווצות היצוא. היצוא, יש לזכור, מהווה נכס הצמיחה מספר אחד במשק הישראלי. מסתבר כי ישיבה זו הייתה בסך הכול הקדימון לפרסום מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2011 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בסוף השבוע שעבר דווחה הלמ"ס כי לראשונה מאז 2002 התאפס כמעט לחלוטין העודף בחשבון השוטף. למעשה אפשר לומר כי החל מהרבעון השני של 2011 עברה ישראל לגירעון בחשבון השוטף. ברבעון השלישי נוצר עודף קטן כתוצאה מעסקת כימצ'ינה אולם עודף זה נמחק לחלוטין והפך לגירעון שהולך וגדל. נתוני תחילת 2012 מצביעים כי המגמה נמשכת. מה שגורם לכך בעיקר הינו הגידול המדהים בגירעון המסחרי. הגירעון המסחרי של ישראל נשק לשיא של כ-10 מיליארד דולר והוא ממשיך לגדול גם ב 2012. רק על מנת לסבר את האוזן שיא הגירעון במאזן המסחרי היה ב-2005 אז עמד על 7.2 מיליארד דולר בלבד!
הרבה יותר נוח היה לשר האוצר לדבר בשבוע שעבר על מספרי הכנסות הזויים לשנת 2040 כתוצאה ממציאת הגז. מדוע להתייחס למה שבאמת כואב היום? הרי שטייניץ כבר החליט ששער 3.7 שקלים לדולר טוב ליצוא הישראלי ושהייסוף בשקל יכול להועיל לו אז למה כבר אפשר לצפות?
גם בנק ישראל בקטע מדוח 2011 שיתפרסם בסוף החודש התייחס לבעייתיות היצוא כתוצאה מהתמורות החלות בגוש האירו. לדבריו, המשבר הפוקד את אירופה יביא להפחתת עלויות הייצור של היצואנים האירופאים שתחומי התמחותם דומים ליצוא הישראלי. יחד עם פיחות צפוי בשער האירו יתקל היצואן הישראלי בתחרות עזה. אולם,כך נדמה, גם בנק ישראל הפסיק לפעול ולהוות גורם משפיע במסחר בשוק המט"ח המקומי, למרות שברור לכל בר דעת שדווקא עכשיו כשהאינפלציה אפסית, יש מקום להיות אגרסיבי יותר בשוק המט"ח ולסייע ליצוא וליצרנים המקומיים על ידי פיחות השקל.
וכאילו כדי להכעיס, דווקא על רקע נתונים אלו ועל רקע התחזקות הדולר בעולם כנגד רוב המטבעות, באים הספקולנטים ותוך פחות משבועיים מתחזק השקל לעומת סל המטבעות בלמעלה מ-2%! בחינת נתוני המסחר כפי שמספק בנק ישראל מצביעה על גידול חד במחזורי השבועיים האחרונים, המיוחס לגופים מקומיים. מצד אחד זה תומך במגמה הכללית של חוסר עניין הזרים בשוק הישראלי עד יעבור זעם איראן אולם מצד שני אני לא מאמין שקמו גופים ישראלים שהחלו לפעול בשוק המט"ח בהיקפים כה גדולים ודווקא בהימור לטובת השקל בתקופה בה כל הנתונים הכלכליים תומכים בהיחלשותו. לא מן הנמנע שגופים זרים החלו לפעול ברמה כזו או אחרת של שיתוף פעולה עם גופים מקומיים על מנת להתחמק מעינה הבוחנת של הרגולציה שהוטלה לאחרונה על הזרים.
בנק ישראל והאוצר טועים טעות חמורה בכך שהם מסתפקים בצעדים שננקטו כנגד הספקולנטים. זהו מאבק ממושך ואסור לשקוט בו על השמרים. בברזיל מהדקים את הרגולציה ומגדילים את המיסוי, בשוויץ הנהיגו למעשה רצועה שמונעת מהפרנק השוויצרי להתחזק, בגוש האירו החלו בתכנית הרחבה כמותית שבין השאר תורמת להיחלשות האירו ובסין, לאחר שפורסם על קיטון ביצוא וגידול ביבוא (בדיוק כמו בישראל), הוחלט השנה לא לתת ליואן להתחזק על מנת לתמוך ביצוא - כל כך קל ופשוט אם רק רוצים. שנת 2012 היא שנת מלחמת מטבעות. היכן שלא יעמדו על המשמר, שם יותקפו. במיתון באירופה לא נוכל לטפל. מה שיקרה שם השנה בודאי יתרום לפגיעה ביצוא הישראלי. שקל חלש ללא ספק ימתן את עוצמת הפגיעה. בתחלואי שוק המט"ח המקומי שמונעים שקל חלש בודאי שניתן לטפל.
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.
*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
