אכן דירות על הנייר

איך שגלגל מסתובב. בספטמבר, כשהגיש פרופ' טרכטנברג את מסקנותיו, קפצו כל אנשי המחאה וביקרו בחריפות את הדוח. "אם הסיבה שהוציאה אותנו לרחוב היא משבר הדיור, למה הממשלה לא מציעה פתרון משמעותי בתחום?" שאלה דפני ליף. "הדוח מכיל אמירות חשובות, אך בצדן מעשים דלים שלא יפתרו את הבעיות בדיור", טען איציק שמולי.

חצי שנה חלפה, הדוח התחיל להתמסמס, ופתאום העובדה שפרק הדיור הגיע לממשלה הפכה לבשורה ענקית. "מהפכה של ממש", כפי שהגדיר זאת היום נתניהו.

נשמע כמו סיסמא

בפועל, פרק הדיור בהמלצות אכן אינו מחדש כמעט דבר. שיווק קרקע ל-200 אלף דירות; ליווי צמוד של מתחמי פינוי בינוי; קידום ופיתוח מערכות הסעות המונים; הכול נשמע, בצדק, כמו סיסמאות שנשמעו בעבר הרחוק והקרוב מכל שר שיכון, שר תחבורה, שר פנים וראש ממשלה.

המבחן הגדול, כמו תמיד, הוא בביצוע. כשהממשלה מתגאה היום בכך ש"במשך חמש השנים הקרובות ישווקו כ-187 אלף דירות חדשות בכל רחבי הארץ", כדאי לזכור שמדובר בסך הכול בקרקע. הנייר האופטימי שהפיצה לשכת רה"מ רק מגדיר מחדש את המושג דירות "על הנייר".

וכדי לדעת עד כמה יכולה הממשלה להתמודד עם יישום אותן סיסמאות, כדאי לבחון בקרוב את הטיפול ב"פחים הקטנים" המסתתרים בהמלצות, שנוגעים בבטן הרכה של המאיון העליון, של היהודים הזרים ושל הקבלנים, שרבים מהם מקורבים (ומממנים) את הפוליטיקאים.

למשל, כדאי לחכות מעט ולראות אם הכפלת הארנונה לדירות ריקות, אכן תגרום לשכנים של נתניהו ברחביה להשכיר אותן, "ולהרחיב מאוד כבר בטווח הזמן המיידי ההיצע", או שמא רק נראה את האור נדלק מדי פעם בשכונות הרפאים.

ואגב, הממשלה החליטה כי מדובר בדירות "שיעמדו ריקות יותר מ-6 חודשים בשנה", מה שכנראה מבטיח שליהודים העשירים בחו"ל יהיה שווה לקפוץ לביקור בארץ הקודש בכל סוכות ופסח.

המבחן השני יהיה אותו קנס בשיעור 10% ממחיר הדירה על קבלן שלא יוציא היתר בנייה בתוך שנה ושלא ישווק את הדירות בתוך שנתיים. במצב הנוכחי, קרוב לוודאי שהקבלנים ישלחו כבר מחר את הלוביסטים שלהם לכנסת, כדי שהסעיף הזה יאבד לא מעט שיניים.

ההמלצות נמצאות בפרטים הקטנים. אם שני הסעיפים הללו אכן יקרמו עור וגידים - נדע שאכן יש רשות מבצעת בי-ם.