קרב על דעת הקהל בארה"ב: נצחון לתומכי מהלומה באיראן

במערכה שמנהלים ארגונים פרו-ישראליים על דעת הקהל בארה"ב, מנצחים אלה שמצדדים במהלומה מנע אמריקנית על איראן. גורמים שמטיפים לפיתרון דיפלומטי בסוגיית היזמה הגרעינית של טהראן, בקונגרס ומחוצה לו, מוצאים עצמם בשוליים, והמסר שלהם אינו זוכה לתהודה רבה בציבור האמריקני. בגלל האילוצים הפוליטיים של שנת בחירות שנובעים מהמערכה הזו, נדחף הבית הלבן להקצין את עמדתו כלפי איראן, עובדה שבאה לידי ביטוי בהתבטאויותיו של הנשיא ברק אובמה. כך לפי ניתוח שמתפרסם היום (ב') ב"ניו יורק טיימס".

המאמר מציין שני אישים בימין הרפובליקני, המנהיג הנוצרי-אוונגלי גארי באואר, והפרשן הניאו-שמרני ביל קריסטול, שמובילים, יחד עם אחרים, קמפיין שתכליתו לדחוף את ממשל אובמה להכריז בצורה בוטה יותר על התנגדותו לפיתוח נשק גרעיני באיראן.

"ועדת החירום למען ישראל", ארגון שבאואר וקריסטול עומדים בראשו, הפיק סרטון וידיאו ששם ללעג את "המחויבות הבלתי ניתנת לערעור של אובמה לישראל" ושטוען שלאובמה יש רקורד חלש לגבי איראן.

"אהיה כן ללא כחל ושרק: אינני סומך על הנשיא בכל מה שנגוע לישראל", אמר באואר בראיון ל"טיימס". "הרקורד שלו לגבי ישראל עגום מאוד".

ארגונים פרו-ישראליות משני צידי המתרס - אלה שדורשים פעולה צבאית נגד איראן עכשיו ואלה שקוראים לקצוב זמן נוסף לסנקציות - התגייסו למאבק על דעת הקהל כדי לשכנע את הממשל ואת הקונגרס, אך המחנה הניצי הוא ששולט בשיח הציבורי. כמה מותחי ביקורת טוענים, כי המסרים הקולניים של הניצים דוחפים את הממשל לעבר פעולה מנע נגד איראן ולמלחמה נוספת במזה"ת.

"לא מדובר בישראל", אומר ציר בית-הנבחרים הרפובליקני אריק קנטור, מנהיג סיעת הרוב בבית והיהודי הבכיר ביותר בקונגרס. "מדובר בארה"ב. מדובר באינטרסים שלנו באזור. מהבית הלבן יוצאים הרבה מסרים סותרים".

בין המצדדים בגישה תוקפנית יותר כלפי איראן נמצאים מחוקקים רפובליקניים בכירים כקנטור וכסנטור ג'ון מקיין; כל המתמודדים הרפובליקניים על מועמדות מפלגתם לנשיאות; ארגונים כ"ועדת החירום" ואייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון; קבוצת הניאו-שמרנים שהיתה מוקד כוח חזק בתקופת ממשל בוש הבן ושדחפה אז למלחמה עם עיראק; נוצרים אוונגליים ודמוקרטים רבים.

מנגד, במחנה היוני, נמצאים ארגונים ליברליים, כ-J Street, שמקבל כל שנה תרומה בסך 500 אלף דולר מאיל ההון ג'ורג' סורוס, ו"תיקון", מגזין יהודי ליברלי, שהחל לפרסם באחרונה מודעות בעיתונים בארה"ב ומחוצה לה שמכריזות: "לא למלחמה באיראן, לא למהלומת מנע". "תיקון" מנסה לקשור את המסר שלו לתנועת המחאה נגד וול סטריט.

"הרבה אנשים מדברים על 'הלובי הישראלי' כאילו זה ישות מונוליטית", אמר ל"טיימס" דילאן וויליאמס, שממונה על קשרים עם הממשל ב-J Street. "זו אגדה. יש מחלוקת עמוקה בין אלה שתומכים בפעולה צבאית בשלב זה לבין אלה שתומכים בדיפלומטיה".

הבקיעים במחנה הפרו-ישראלי ניבעו לא רק בין ניצים ליונים אלא גם בין ניצים לבין אולטרה-ניצים. אלה האחרונים חלוקים לגבי מידת התוקפנות שיש לגלות נגד מי שהם רואים כאויבי ישראל. כך, למשל, איל בתי הקזינו, שלדון אדלסון, נהג לתרום ביד רחבה לאייפא"ק, אך לאחר שהשדולה החלה לתמוך בסיוע אמריקני לרשות הפלסטינית, אדלסון התנתק ממנה, לדברי ה"טיימס". השנה תרמו הוא ואשתו לפחות 10 מיליון דולר לארגון בחירות שתומך בניוט גינגריץ', אחד המתמודדים על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות.

מאז 2000, תרמו ארגונים פרו-ישראליים ואזרחים פרטיים כ-47 מיליון דולר ישירות למתמודדים פוליטיים, לפי נתונים של "המרכז לפוליטיקה אחראית". גורמים פרו-ישראלים הם בין התורמים הגדולים ביותר למחוקקים רפובליקניים ודמוקרטיים בכירים, וארגונים פרו-ישראלים מטיסים מחוקקים רבים לסיורי לימודים בישראל ומכסים את כל ההוצאות. בוועידה השנתית של אייפא"ק, בתחילת מארס, נכחו יותר ממחצית המחוקקים בסנט ובבית-הנבחרים.

ריצדארד פרל, ניאו-שמרני רב השפעה, ששימש בתפקיד בכיר בממשרד ההגנה בתקופת ממשל בוש, אמר ל"טיימס" שבקרב הרפובליקנים יש "תחושה של דחיפות" לגבי הצורך לבחון את כל האפשרויות, לרבות אופציה צבאית, כדי למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני.

פרל אומר, כי "השיח הציבורי הקולני" הפך את האופציה הצבאית נגד איראן יותר בת ביצוע מבחינה פוליטית בעיני אובמה.

אובמה אכן הקצין את ההתבטאויות שלו כלפי איראן ודיבר במפורש על אופציה צבאית בשבועות האחרונים. לדברי אנליסטים, הקו התקיף יותר שנקט אובמה דווקא היטיב עמו מבחינה פוליטית. ההצהרות החזקות של הנשיא הרגיעו חששות של בוחרים יהודיים מסוימים שהוא אינו פרו-ישראלי דיו והוציאו את הרוח ממפרשי המאמץ הרפובליקני להפוך את איראן נשק נגד הנשיא.