הפער בין המשכורת למחיר טנק דלק

מחירי הדלק לא יורדים מסדר היום. בחודש שעבר נדרשה התערבות פתע של ראש הממשלה על מנת למנוע ממחיר ליטר דלק לעבור את הרף הפסיכולוגי של 8 שקלים לליטר. והנה בימים האחרונים, לאור העלייה החוזרת במחיר הנפט, אנו מתבשרים כי מחיר ליטר דלק צפוי לעבור בחודש אפריל את ה-8 שקלים.

תחושת התסכול לאור מחיר הדלק הגבוה ברורה, אך האם היא מוצדקת?

לצורך הבדיקה לקחנו את מחירי ליטר דלק 95 אוקטן משנת 1995 ועד סוף 2011 והשווינו אותו לשכר הנומינלי הממוצע למשרת שכיר במשק. ההשוואה היא לשכר הנומינלי, מכיוון שהאינפלציה במשק הביאה לכך שהשכר הריאלי כמעט ולא השתנה בעשור האחרון.

כלומר, אנחנו מרוויחים יותר בשקלים, אבל השקלים שווים פחות. בנושא הזה אין כל שאלה. אותנו עניין להבחין את עלות הדלק מתוך השכר.

 חיים נתן - אחוז שינוי

הנתונים מאשרים את התחושה.

מאז 1995 עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר במשק ב-100% (מ-4000 שקלים ל-8000 שקלים), אבל מחיר הדלק עלה פי 3.7 (מ-2 שקלים לליטר עד 7.6 שקלים לליטר בנובמבר 2011).

השורה התחתונה: מחיר הדלק והתלות בו עלו הרבה יותר מהשינוי בשכר.

מה קורה במציאות שבה השכר הנומינלי עולה פי שניים, השכר הריאלי נותר כמעט ללא שינוי ומחיר הדלק עולה כמעט פי ארבעה?

בעבר כבר התייחסנו למחיר הנפט והדלק. הסברנו כיצד מחירי אנרגיה עולים מורידים את ההכנסה הפנויה, מקטינים את ההוצאות ופוגעים בכלכלה. בקצרה נזכיר כי מחירי אנרגיה עולים דורשים הוצאות גבוהות יותר בתחנות התדלוק. הדבר מביא להכנסה פנויה קטנה יותר. כשההכנסה הפנויה קטנה, וכאשר לא ניתן לוותר על הדלק ש"נהנה" מביקוש קשיח, מוציאים פחות על צריכה אחרת.

וכך קטנה ה"צריכה האחרת", אותן רכישות של מוצרי צריכה שמניעות את הכלכלה, והצמיחה במשק מאטה. אך מחירי האנרגיה לא משפיעים רק מצד ההוצאות של הצרכן. העלייה במחירי האנרגיה מחלחלת הלאה, ותגיע לבסוף גם למחירי אריזות, חיתולים וכל מוצר סופי שמובל לחנויות או שבתהליכו נצרכת אנרגיה רבה.

מחקר שנעשה על ידי גוף למחקרי אנרגיה בארה"ב ב-2006, גילה שעלייה של 10 דולר במחיר חבית נפט, עשויה להוריד את הצמיחה בכ-0.2% ולהעלות את האבטלה ב- 0.1%.

לכאורה נראה כי מדובר בהשפעה זניחה, אך יש לזכור שהתלות בנפט רק גדלה עם השנים, ולכן מחקרים מבוססים מידע היסטורי נוטים להציג השפעת חסר. ניתן להעריך שההשפעה בפועל תהיה חזקה יותר.

את התהליך הזה בדיוק ראינו ב-2008, אז הגיע מחיר גלון נפט ל-4 דולר. באירופה העלו ריבית, והעולם נכנס למיתון. במאי 2011, שוב נגע מחיר גלון נפט ב-4 דולר, הצמיחה בעולם האטה, ובאירופה (שוב) העלו ריבית.

אז בהנחה שמחיר הנפט ימשיך לעלות כתגובת איראן ניתוק איראן ממערכת הסליקה הבינלאומית, סביר להניח שההשפעה על הכלכלה רק תתעצם. ייתכן והאינפלציה תתחזק, האבטלה תעלה והצמיחה תאט. השילוב הזה כולו, יחד עם הוצאות נפט הולכות וגדלות כאחוז מהשכר, יגרום לנו להמשיך ולחרוק שיניים בכל ביקור בתחנת הדלק.

חיים נתן הינו כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת.

אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.