עודד שריג: "חברות הביטוח הגדולות במשק יעברו ידיים"

"השנה האחרונה הייתה מלאה תהפוכות ומחאות ששינו את התפיסה ומביאות אותנו לחשוב מחדש על מה שהיה מבחינתנו מוסכמות. בעיני, מה שעל המגזר הציבורי להבין הוא שהציבור רוצה שישמרו על זכויותיו. מבחינת האגף זה לא משנה הרבה כי כך עשינו בעבר וכך נעשה גם בעתיד". כך אמר הערב (ב') פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, שנשא דברים בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת, תוך שהתייחס לסוגיית הפחתת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים.

לדבריו, "הפחתת תקרת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים היא רק חלק מהתוכנית שמוביל האוצר להגברת התחרות בשוק הפנסיוני ויש להשלים עוד צעדים. בשביל שוק פנסיוני יציב לא מספיק רק להוריד את דמי הניהול ויש עוד צעדים משמעותיים לפחות כמו קביעת התקרה לדמי הניהול", אמר.

הוא הוסיף ש"סוגיית דמי הניהול מדאיגה ומעסיקה עוד מקפחים מעבר לעולם, שכמונו גם בוחנים זאת, וכמונו גם הם בוחנים את תגמולי המפיצים. בעולם יש יותר ויותר מדינות שבוחנות תשלום למפיצים רק מהלקוח. כיום אנו לא בוחנים זאת אך ישראל היא חלק מהעולם ואני מניח שבעוד כמה שנים נצטרך לדון בכך", אמר בהתייחס לשינוי דרסטי שעשוי לקרות במבנה ההכנסות של סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים בישראל. לא עוד עמלות מדמי הניהול שמשולמות מהיצרנים אלא תשלום ישירות מהמבוטח.

שריג התייחס בדבריו גם להמלצות ועדת הריכוזיות ואמר כי "המלצות הוועדה ישפיעו מהותית על שוק הביטוח. אני מניח שכפועל יוצא מהמלצות הוועדה נראה שורה של עסקאות בענף בהן ימכרו חברות מהגדולות במשק לבעלי שליטה חדשים, ואני מניח שנראה גם כפי שקיים בבריטניה ובארה"ב חברות ביטוח וגופים פיננסיים ללא גרעין שליטה".

"האח הגדול השתלט על הריאליטי העסקי"

נשיא לשכת סוכני ביטוח, אודי כץ, התמקד בדבריו ברפורמת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים שאושרה לאחרונה בכנסת. "קשה להבין איך באחת נחתכו מחצית מתקרת דמי הניהול... קשה עוד יותר להבין איך יכול להיות שבוועדת הכספים היה מי שטען כי 'כול להיות שטעינו - ואם טעינו, נתקן בהמשך'. מה זאת אומרת נתקן בהמשך? למה בכלל להגיע לאפשרות הזו?! אי אפשר לשחק בשוק הפנסיוני כ'בובה על חוט', הנמשכת למעלה ולמטה ללא כל הגיון או זיקה למציאות הקיימת. זה אינו מחזה בתיאטרון, או מופע להטוטים בפני ילדים. מדובר כאן בכספי ציבור", אמר כץ שיצא כנגד המהלכים שהובילו לאחרונה המפקח על הביטוח עודד שריג וח"כ חיים כץ.

הוא המשיך וביקר את רפורמת דמי הניהול האחרונה שהובילו האוצר והח"כים ותמה "האם נלקחה בחשבון האפשרות שגופים קטנים ואפילו בינוניים ייעלמו מהמפה או שפשוט יבקשו להתמזג בתוך הגופים הגדולים?! האם כך תגבר התחרות? די להסתכל סביב, על מהלכי הרכישות והמיזוגים שהתבצעו בשנה האחרונה, על החברות שנמצאות על המדף. זהו בפירוש סימפטום לבעיה מרכזית אחת: תופעת 'האח הגדול' השתלטה על הריאליטי העסקי בישראל". לדבריו, "לשינויים הרדיקאליים בדמי הניהול משמעות אחת: חיסול התחרות, הגברת הריכוזיות ובסופו של דבר, פגיעה בחוסך הקטן. לצערי, אנחנו נמצאים ממש עכשיו בפתחה של הקמת ועדה נוספת, שתבחן איך השוק הפנסיוני בישראל הפך לשוק ריכוזי, שבו מעטים שולטים על רוב כספי הפנסיה של הציבור. מטבעו של שוק שכזה, השירות יהיה בהתאם", התריע. עוד הוא הביע תמיכה בקביעת רצפת דמי ניהול בגמל של לפחות 0.5% מצבירה.

"הדיבורים על אירן יוצרים אווירה אפוקליפטית"

גם זאב אבן חן, יו"ר התאחדות חברות ביטוח חיים, לא הסתיר את אכזבתו מאופן קבלת ההחלטות בנושא דמי הניהול על ידי חברי הכנסת ואנשי האוצר. "התפתחה לאחרונה תופעה מסוכנת של הצעות חוק פופוליסטיות על מנת שחברי הכנסת יוכלו להציג את עצמם בתקשורת כמגיני הציבור. לצערי הפיקוח על הביטוח לא מונע זאת. ההתערבות בדמי הניהול מנוגדת למושכלות יסוד כלכליים, שהרי קיימת תחרות עזה בין היצרנים הפנסיוניים. אבל, הפיקוח, במקום לצאת כנגד הניסיון להפחית את דמי הניהול, נכנע ללחצים פוליטיים והפחיתם אל מעבר להפחתה המקורית לה התכוון לאור השיקולים המקצועיים". לדבריו על האוצר לקבוע דמי ניהול מינימליים ברמה אפקטיבית, "מעבר לדמי הניהול המינימליים הרווחים כיום".

אבן חן התייחס בנוסף גם לאיומים על הכלכלה וציין ש"הדיבורים סביב האיום האירני יוצרים אווירה אפוקליפטית וכתוצאה ממנה השפעה שלילית נוספת על שוק ההון וההשקעות הריאליות הזרות בישראל".

מתערבים לצורך הוגנות בין כל העמיתים

מוקדם יותר היום אמר רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר והאחראי על תחום החיסכון לטווח ארוך באגף, כי "המשוואה הלא שוויונית בין החוסך הגדול לקטן מצריך את הרגולטור להתערב ולקבוע כללים להוגנות בשוק הפנסיוני, כך שלכל הפחות תהיה הוגנות מהמוסדיים לכלל החוסכים". בהתייחס לצעדים שבכוונת האוצר לקדם בשנה הקרובה הוא גילה כי "אנו מובילים אפשרות להשאיר בקופת הגמל לתגמולים את כספי הפיצויים או כספי המוטבים כסכום נזיל והוני, מבלי לפדות אותם. כמו כן, במסגרת הסרת החסמים הקיימים בשוק נחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין - ההסכם בין העובד למעביד שכספי הפיצויים שייכים לעובד בכל מקרה ללא תלות בתנאים בגינם עזב את מקום העבודה, גם על קופות הגמל לתגמולים הלא משלמות. כמו כן, בכוונתנו לאפשר לקופת הגמל לתת לחוסך לבצע משיכה הונית ישירות מקופות הגמל הלא משלמת אם הוא יראה שיש לו את הקצבה המינימלית הנדרשת אגב תיקון 3 לחוק קופות הגמל".

לדברי גרייב, האוצר מתכוון לשכלל את היצע המוצרים הפנסיוניים לגיל השלישי (המבוגרים הנערכים לתקופת הפרישה לגמלאות וצורכים למעשה את החיסכון הפנסיוני) כך שבעתיד יהיו מוצרי קצבה ואנונה רבים יותר מאשר מוצר ה"קצבה הקלאסית" במסגרתה החוסך "מוותר" על הסכום שחסך לאורך השנים בתמורה לקצבה שתינתן לו מחברת הביטוח או קרן הפנסיה. "נפתח את השוק הזה וניתן אלטרנטיבות לחוסכים שיוכלו לבחור בין מגוון מוצרים כשנספק פה את המוצר המוביל בעולם: אנונה עם ביטוח לזנב קצבתי אם החוסך חי מעבר לגיל בו האנונה מתמצה".

לדבריו, "המטרה שלנו היא שאחרי היציאה מעבודה אנשים יוכלו ליהנות מהכנסה שתספק להם קיום של כבוד. כל מדינה מפותחת ומתקדמת צריכה לשים את הנושא הזה בראש סדר היום ואנו בישראל במצב טוב יותר מאשר רוב מדינות העולם - הן מבחינת פיתוח המוצרים וגם מבחינת מבנה השוק שצריך להיות כדי שהשוק יהיה בר קיימא וייתן מענה לצרכי האוכלוסייה לטווח ארוך. רוב המדינות המפותחות בעולם נמצאות בדילמה מאוד קשה כשחלק מהמדינות לא תוכלנה לעמוד בהתחייבויות כלפי האוכלוסייה. מדינת ישראל יחסית מאוד מתקדמת וכבר חשבה על הבעיות שיש בשוק הזה והיא מפתחת אותו בהסתכלות קדימה לעוד 20-30 שנה כדי שלא נגיע למצב אליו הגענו עם קרנות הפנסיה הוותיקות".