ששינסקי: "אף משקיע זר לא ברח מסקטור הגז, להיפך"

חוק המיסוי על רווחי הגז והנפט יחגוג בשבוע הבא יום הולדת ראשון. שנה חלפה מאז הסתיים המאבק הגדול על הגדלת חלקה של המדינה בהכנסות מרווחי העתק בצפויים להניב מאגרי הגז - מאבק שהחל עם מינוייה של הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ.

הציבור הרחב המשיך הלאה והתרגל לשמות אחרים, מורכבים לא פחות, של ראשי ועדות, אך אדם אחד אינו שוכח ואולי גם לא סולח. לא מדובר באיל הגז יצחק תשובה, שנחשב הנפגע העיקרי ממסקנות הוועדה, אלא בשר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו. הוא נקט אז את גישת ה"ללכת עם ולהרגיש בלי" - נציגיו השתתפו בוועדה, אישרו את מסקנותיה אך לא הופיעו במסיבות העיתונאים והוסיפו חוות דעת מיעוט לדוח.

לנדאו, שמרבה להתחשבן עם ששינסקי בנאומיו, העלה השבוע טענה חדשה: בכנס שהתקיים במכללה האקדמית בנתניה אמר כי הוא חש שתופעת בריחת ההון הזר מישראל החלה בעקבות עבודתה של ועדת ששינסקי. בראיון ל"גלובס", מגיב פרופ' איתן ששינסקי על הטענה.

"אני לא יכול להתייחס לתחושות בטן אלא רק לעובדות, ואני לא יודע על אף משקיע זר שברח", אמר, "להיפך, אני רואה ש-ATP, חברה אמריקנית נוספת, נכנסה לשוק הישראלי. הזהירו אותנו ואיימו עלינו שאנחנו מייבשים את הענף, אבל זה לא קורה. אני רואה שיש פעילות כלכלית ערה בשוק חיפושי הנפט והגז - זה היום אולי הענף הפעיל ביותר במשק".

- השאלה שכרגע עומדת על הפרק היא אם יש לאפשר ליזמים לייצא את הגז. מהי עמדתך?

"אני מלכתחילה הייתי בעד ייצוא, אף שמשרד האנרגיה היה סבור שצריך לאסור את הייצוא שכן זה משאב אסטרטגי. מעבר לרזרבות מסוימות שהמדינה צריכה להבטיח לעצמה, הייתי משאיר את ההחלטה ליזמים. כך זה נהוג בארה"ב. ברור שכל ההפקות אחרי תמר חייבות לשקול את האפשרות לייצא. בוודאי לוויתן יהיה בראש ובראשונה מיועד לייצוא".

- הממשלה החליטה באחרונה להקים קרן ריבונית שתקלוט את ההכנסות מהמס על רווחי היתר של יזמי הגז. אתה בעד?

"הייתה התלבטות רבה בשאלה מה לעשות בכסף מן התמלוגים, אבל הגענו למסקנה שזו שאלה פוליטית. איך נוכל להרחיק קרן כזו מפוליטיקה? האידיאולוגיה מאחורי הקרן ברורה - מקורות הטבע שייכים לא רק לדור הזה, אלא גם לדורות הבאים. מצד שני, אפשר לטעון שכשהממשלה מוציאה היום כסף לחינוך - גם זה לדורות הבאים. הניסיון מכ-30 קרנות ריבוניות הפעילות בעולם מראה שההצלחה או הכישלון נקבעים במידה רבה על ידי כללי הניהול. מבנה הקרן כפי שאישרה הממשלה נראה לי מאוד סביר. אם הכללים האלה יישמרו, הקרן תהיה ברכה".

"הוועדה יצרה עיוותים"

הראיון עם ששינסקי החל כשיחה משותפת עם האלוף במיל' גיורא איילנד, היועץ האסטרטגי של שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם. איילנד כינה את מסקנות ועדת ששינסקי לגבי שותפויות הנפט "אבסורדיות" אבל גם גבעות עולם ממשיכה לקדוח כאילו דבר לא השתנה. "הוועדה עשתה עבודה שוודאי הייתה מקצועית וארוכה וגם יסודית, אבל בדגש רק על נושא הגז בים", אומר איילנד. "הטענה שלנו הייתה שנושא הנפט לא נלמד על ידי הוועדה. לא ניתנה לנו הזדמנות להציג את עמדתנו והמסקנות יוצרות עיוות לרעה (של תחום הנפט - ע"ב) ביחס לגז. אם כבר, המדינה הייתה צריכה לתת עדיפות לנפט על פני הגז. לגז יש תחליפים ולנפט אין תחליפים. התלות של ישראל בנפט מיובא מאוד בעייתית".

לטענת איילנד, שלושה דברים שהוועדה עשתה יצרו עיוות גדול: "העיוות הראשון הוא שהוועדה בנתה את ההיגיון שלה על פי נוסחה של גודל ההשקעה חלקי הסיכון. ברור שככל שהסיכון גדול יותר גם הסיכוי אמור לגדול - אלה כללים שלמדתי אצל פרופסור ששינסקי, שהיה מורה נערץ עליי. בקידוח תמר הסיכוי לתגלית עמד על יותר מ-30%. הסיכוי לגלות נפט הוא כמעט אפס.

"העיוות השני הוא שהמודל שהוועדה בנתה אינו מבוסס על הגדלת שיעור התמלוגים אלא על השתתפות ברווח של היזם. המודל הזה עובד לפי ההיגיון של יזמי הגז - ההוצאות הגדולות שלהם הן בשלב הפיתוח וההקמה ואחר כך ההוצאות יורדות. בנפט זה הפוך, ההוצאות גדלות בשלבים המאוחרים. את העיוות השלישי הייתי מכנה 'האם אתם בעד הציבור או בעד הטייקונים?'"

"אנחנו שותפות ש-95% מהמניות שלה נמצאים בידי משקיעים פרטיים. אצלנו אין שום טייקונים. קיבלנו חזקה על השטח ב-2004, וחזקה פירושה שהנפט הוא כבר לא של המדינה אלא של בעל החזקה. זו משמעות המילה, כפי שאני מבין אותה, ובכל זאת החלק שהמדינה לוקחת היום לפני הרווח שיישאר לחלוקה למשקיעים הוא בסביבות 71 שקל לכל 100. למה על השקעה כזו צריך לשלם 71%? בכל תחום אחר לא מגיעים לשיעורי מס שמתקרבים לשיעור הזה".

ששינסקי: "יש לי כמה הערות לגבי הדברים שגיורא אמר. נכון שכרכנו חיפושי נפט יבשתיים עם חיפושי גז ימיים, אף שאין להם אותו מרכיב עלויות וגם הוצאות החיפוש הן ברמה שונה. אגב, עדיין יש סיכוי שיימצא נפט גם בקידוחים הימיים מתחת לגז. נתנו הקלה מיוחדת בנושא הוצאות החיפוש לנושא של נפט יבשתי. בבאר נפט יבשתית ההשקעה נמוכה יחסית להשקעות הגדולות בגז בים, ולכן הרווחים גבוהים יותר וצריך לזכור שיש השותף הכללי (בעלי השליטה בשותפות - ע"ב) שמוריד מראש את החלקים שלו ברווח. אני לא רוצה להיכנס למה שגיורא אומר על מה זה 'חזקה'. הייתה פרשנות של המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט ובג"ץ יידרש לזה. זו שאלה משפטית. אבל יש גם שאלה מהותית. האם בכך שהמדינה נתנה רישיון או חזקה - האם בזה החזקה הופכת לזכות של בעלות או שניתן רישיון להפקת הכנסות מן המשאב והבעלות נשארת בידי הריבון? זו שאלה משפטית שאני לא אכנס אליה".

איילנד: "אני לא רוצה להישמע בכייני, אבל יש דבר נוסף שמבחינתנו הפריע - היה גרייס גדול מאוד לים תטיס (המיזם שבשליטת יצחק תשובה ונובל אנרג'י, המפיק גז מאז 2004 משדה מרי-B - ע"ב) בתירוץ שזו באר שכבר מפיקה גז. אנחנו היינו לפני הפקה מסחרית ולא קיבלנו גרייס - יצרו אפליה וקבעו תאריך שבדיוק משאיר אותנו בחוץ. זה נושא מאוד מטריד".

ששינסקי: "ניתנה הקלה משמעותית לנושא של תמר, כשהיזמים באו ואמרו: 'אם לא נקבל הקלות לא תהיה סגירה פיננסית ולא נוכל לפתח את המאגר בזמן'. היה פה אקדח שכוון לרקה של המדינה. בדקנו את עצמנו שבע פעמים, כולל עם הבנקים, שלא הייתה פגיעה בתזרים המזומנים ורצינו שלא יהיה צל של ספק שהוועדה היא לא זו שתגרום להשהיה.

האשימו אותנו בשינוי הכללים באמצע המשחק. הבאנו דוגמאות מ-24 מדינות ששינו את הכללים. אין מדינה שמוכנה לכבול את ידיה על מצב קיים, זו הנצחת הסטטוס-קוו".

"הממשלה נגררת"

- נדמה שהגל האנטי-יזמי, שכיום מסתייגים ממנו גם שר האוצר וגם שר האנרגיה, החל בתקופת ועדת ששינסקי.

איילנד: "חלק מהטיעונים של חלק מכלי התקשורת, שהתגייסו לטובת הוועדה, היו מאוד פופוליסטיים: אתה בעד הטייקונים או בעד הציבור. אני לא חושב שיש פה בעיה של עליהום, אני חושב שבמחאה החברתית הממשלה נגררת. בוועדת ששינסקי, שר האוצר יזם ולא נגרר אחרי לחץ ציבורי. אני רוצה לראות ממשלה שלא רק יוזמת, אלא גם לא נרתעת מבדיקה מחודשת של הנחות יסוד, שכיום נלקחות כמובנות מאליהן. ועדת טרכטנברג עבדה בלוח זמנים הרבה יותר דחוס ועל טווח הרבה יותר רחב של נושאים - הם חטאו, ואני אומר את זה אחרי שהייתי חבר בהרבה ועדות בתחומים שונים".

ששינסקי: "נוצר הלך רוח קיצוני, אבל לדעתי המחאה החברתית הייתה נוצרת בכל מקרה, שכן היא נוגעת בהרבה נושאים אחרים, כמו למשל תגמול של בכירים וריכוזיות. ייתכן שכל העניין היה נעוץ במידה רבה במערכה האגרסיבית שהם ניהלו נגדנו בתקשורת - מערכה מאוד אגרסיבית וממומנת היטב".

 גז בים התיכון