יו"ר ועדת החוץ של בית-הנבחרים האמריקני, אילנה רוס-לטינן, רפובליקנית, והדמוקרט הבכיר בוועדה, האווארד ברמן, הציגו בסוף השבוע שעבר יוזמת חקיקה שתחייב את הממשל להאריך עד סוף שנת הכספים 2015 את הערבויות האמריקניות להלוואות שישראל עשויה ליטול בשוק הפרטי. בגלל התמיכה הדו-מפלגתית אין למעשה ספק שיוזמת החקיקה תאושר במליאת הבית. קרוב לוודאי שיזמת חקיקה דומה תאושר גם בסנאט. הממשל הודיע לישראל כבר בינואר שיתמוך בחקיקה כזו.
לערבויות האמריקניות היסטוריה ארוכה. ב-1992, העמיד ממשל בוש לרשות ישראל ערבויות בסך 10 מיליארד דולר לעשר שנים, שנועדו לסייע במימון מאמצי הקליטה של גלי העליה מבריה"מ לשעבר. ב-2003, על רקע הקשיים הכלכליים בגין האינתיפאדה, חודשה אופציית הערבויות - הפעם בסך תשעה מיליארד דולר - לעשר שנים שנים נוספות. האופציה הזו עומדת לפקוע בסוף שנת הכספים הנוכחית.
הערבויות מפחיתות משמעותית את עלויות גיוס החובות של ישראל, אך משרד האוצר ממעט בשימוש בהן. הפעם האחרונה שבה נוצלה פריווילגיה זו היתה ב-2004. מתוך תשעה מיליארד דולר שהועמדו לרשותה, ניצלה ישראל 5.2 מיליארד דולר. סבב הערבויות החדש ייתן אפוא לישראל אופציה להשתמש בסכום שלא נוצל - 3.8 מיליארד דולר - עד סוף 2015.
סבב הערבויות מ-2003 עד 2012 הותנה בכך שכל הכספים שגויסו בעזרת הערבויות ינוצלו רק בתחומי הקו הירוק. האמריקנים קיזזו מהערבויות את הסכומים שהשקיעה ישראל מדי שנה מעבר לקו הירוק.
בראיון ל"גלובס" אמר אלי גרונר, הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, כי העובדה שישראל ממעטת לנצל את הערבויות אינה מפחיתה מחשיבותן. "נכון שעד עתה לא הרבינו לנצל את האופציה הזו, אך לערבויות יש חשיבות רבה כרשת ביטחון לתקופות חירום", הוא אומר. "באזור כמו המזה"ת לעולם אי אפשר לדעת מה ילד יום; הערבויות עומדות לרשות ישראל כשהיא תזדקק להן".
גרונר מציין, כי עצם העובדה שארה"ב מוכנה לגבות את ישראל בערבויות, מחווה נדירה, משדרת מסר ברור לקהיליית המשקיעים הבינלאומית. בסוף ינואר גייסה ישראל חוב של יותר ממיליארד דולר בריבית של 4.1%, עלות טובה למדי, וזאת בלי לנצל כלל את מכשיר הערבויות. למרות היעדר הערבויות, הביקושים של המשקיעים היו גדולים מההיצע, כי הם התרשמו מהגיבוי שהמעצמה הכלכלית האדירה בעולם מעניקה לישראל.
לדברי הציר הכלכלי, בוושינגטון ובירושלים מרבים לדבר על מערכת היחסים החזקה בין ישראל לארה"ב. העמדת הערבויות לרשות ישראל היא אחד מהביטויים הבולטים ביותר לשותפות האסטרטגית בין שתי המדינות, הוא אומר.
גם סיגלית סייג, נציגת משרד האוצר בניו-יורק, אומרת שהערבויות נותנות לישראל ממד של ביטחון, גם אם אין משתמשים בהן. יש להן השפעה פסיכולוגית על משקיעים, עובדה שמשחקת לידי ישראל בעת גיוסי הון. יתר על כן, גם חברות דירוג האשראי כוללות את הערבויות בשיקוליהן, ובמצב הגיאו-פוליטי של ישראל זה יתרון חשוב.
"אני מקווה שגם בעתיד לא נשתמש בערבויות, אך טוב מאוד שהן ישנן", אמרה סייג.
בהודעה לעיתונות אומרת רוס-לטינן, אחת מיוזמות החקיקה להארכת הערבויות: "עם הגברת האיומים על ישראל, חייבת ארה"ב להמשיך ולהתייצב לימינה של בעלת הברית החיונית שלנו ולוודא שיהיו בידה המשאבים שהיא זקוקה להם כדי להגן על ביטחונה ורווחתה". הוא מדגישה, שהערבויות אינן נטל על משלם המיסים האמריקני מפני שישראל נושאת בדמי ניהול הערבויות.
היזם האחר, האווארד ברמן, אמר, שכפי שארה"ב מחויבת לשמור על הייתרון הצבאי האיכותי של ישראל, כך היא צריכה להגן על עוצמתה הכלכלית של המדינה, כדי שהיא תוכל להתמודד עם איומי הביטחון שנשקפים לה עתה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
