בחירות בארה"ב: רומני ניצח בפריימריז באילינוי בהפרש גדול

מתחיל להצטייר כמתמודד הרפובליקני היחיד שיוכל להביס את אובמה, וגם השמרנים מתחילים להאמין בכך ■ בכל זאת, יריבו העיקרי, ריק סאנטורום, נשאר בזירה

כפי שניבאו הסקרים, מיט רומני זכה לפנות בוקר (ד') בניצחון גדול בסבב הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית במדינת אילינוי. על פי ניתוחים ראשוניים של סקרים, שדגמו בוחרים אחרי שהצביעו, רומני עדיין לא אהוד על חלק גדול מחברי מפלגתו, אך הוא מתחיל להצטייר בעיניהם כמתמודד הרפובליקני היחידי שיוכל להתמודד עם ברק אובמה ואולי אף להביסו - המטרה היחידה שמלכדת את כל הפלגים של המפלגה הרפובליקנית המשוסעת.

ריק סאנטורום, פופוליסט חברתי וקתולי אדוק, שהיה עד עתה היריב הקשה ביותר של רומני, מתחיל, כנראה, לאבד תנופה, אחרי רצף של התבטאויות שחיבבו אותו, אולי, על אולטרה-שמרנים, אך ציירו אותו בעיני רבים במפלגתו כפוליטיקאי בעל השקפות קיצוניות מדי שחורגות מהזרם המרכזי בארה"ב. חלק מתומכיו מתחילים להבין, שלא ייעלה בידו לגייס את תמיכת הגוש הגדול של מצביעים בלתי-מפלגתיים בבחירות הכלליות לנשיאות, בנובמבר.

רומני זכה ב-46.8% מהקולות באילינוי; סאנטורום ב-35%; רון פול, המתמודד הליברטאריאני, ב-9.3%; וניוט גינגריץ' ב-7.9%. אבל הסקרים בקלפיות, אחרי ההצבעה, מראים שרומני עדיין רחוק מלהגשים את היעד האסטרטגי של הקמפיין שלו: לשכנע את הרוב המכריע של חברי מפלגתו שהוא הזוכה ה"בלתי נמנע" במערכה על מועמדות מפלגתו לנשיאות.

נכון, בוחרים רפובליקניים מתחילים להשתכנע שבהשוואה לסאנטורום, ובוודאי בהשוואה לגינגריץ', לרומני סיכויים טובים יותר מול אובמה, אבל הם עדיין אינם מוכנים לאמץ אותו אל ליבם. 42% מהנשאלים בסקרי הקלפיות אמרו, שרומני אינו שמרני מספיק. 46% אמרו, שהשקפותיו של סאנטורום עולות בקנה אחד עם השקפותיהם שלהם. בה בעת, כמעט 75% מאלה שאמרו שהבסת אובמה היא הקדימות הראשונה במעלה שלהם, הצביעו בעד רומני. המשפט, "מצביעים בעד רומני ביד אחת, וסותמים את האף ביד האחרת", כבר נעשה שחוק מרוב שימוש בניתוחים פוליטיים.

בכל זאת, לאחר ניצחונות בהפרשים זעומים במישיגן ובאוהאיו, והפסדים במדינות הדרום העמוק אלבמה ומיסיסיפי, הניצחון הגדול באילינוי נתן תנופה חזקה לקמפיין של רומני. מנהלי המטה שלו מצביעים על כך, שהוא זכה לא רק בתמיכת הבוחרים ה"טבעיים" שלו, כלומר רפובליקנים מתונים, בעלי השכלה אקדמאית ומצביעים שהכנסתם עולה על 100 אלף דולר בשנה, אלא גם בקולות של בוחרים שמרנים מסוימים, לרבות חברי זרם 'מסיבת התה', וכן נשים נשואות, שנרתעו מההצהרותיו המבהילות והקשיחות של סאנטורום נגד הפלות ונגד שימוש באמצעי מניעה. סביר להניח, שגם הכרזתו שאם ייבחר הוא ידאג לעקור את הפורנוגרפיה משורשיה בארה"ב, לא הקנתה לסאנטורום חסידים רבים.

וכך, בשלב זה לפחות, היה יכול רומני להרשות לעצמו להתעלם כמעט כליל מהמתמודדים האחרים בזירה הרפובליקנית, ולמקד את חיצי נאום הניצחון שלו באילינוי לעבר יריבו הדמוקרטי בבית הלבן. כפי שמקובל בהזדמנויות כאלה, הוא קטל את מומחיותו של אובמה כפרופסור למשפט חוקתי, או את הניסיון שצבר כמארגן קהילתי בשיקאגו וטען שאובמה פשוט אינו מתאים להוביל את ארה"ב לרווחה כלכלית.

"שלוש שנות ממשל של ברק אובמה הניבו לנו פחות מקומות עבודה וכיווצו את תלושי המשכורת שלנו", אמר רומני. "אך חלק מאיתנו מאמינים, שהסכנה שנשקפת לנו גדולה יותר מערך הבתים שלנו ומחשבונות החיסכון הפנסיוני שלנו. לאחר שנים של התנצלויות רבות מדי, אך משרות מעטות מדי, לאחר צניחות היסטוריות ברמת ההכנסה וזינוקים היסטוריים במחירי הדלק, הנשיא אינו מהסס להשתמש בכל האמצעים ההכרחים כדי לכפות את הרפורמות שלו בביטוח הרפואי על הציבור האמריקני. בה בעת, אובמה מנהיג מאחור, לא מקדימה, בזירה הבינלאומית".

רומני הוסיף: "הגיע הזמן לומר מילה אחת: מספיק. היה לנו די והותר מאובמה... אנו עדיין מאמינים באמריקה, ואנו ראוים לנשיא שמאמין בנו, ואני מאמין בעם האמריקני".

אך מטה רומני יודע היטב שלסאנטורום אין כל כוונה להיעלם מהזירה. סאנטורום הבהיר פעמים רבות, שבדעתו להישאר במערכה עד ועידת המפלגה הרפובליקנית בטאמפה, באוגוסט, בתקווה שיעלה בידו לשלול מרומני את מספר הצירים המינימלי שנדרש כדי לקבל את מינוי המפלגה לנשיאות: 1144. רומני מוביל במנין הצירים. בשלב זה (ומדובר בנתונים נזילים שעלולים להשתנות בשעות הקרובות), עומדים לרשותו 541 צירים. לסאנטורום יש 254; לגינגריץ' 135 ולפול - 150. נותרו עדיין 26 סבבי פריימריז, ובאופן תיאורטי, לסאנטורום יש עדיין סיכוי להגיע למספר המיוחל. בפועל, הסיכוי הזה שואף לאפס. יחד עם זאת, סאנטורום עדיין יכול לקלקל לרומני. הוא יכול לצבור מספר מספיק של צירים באופן שלאף מועמד לא יהיו מספיק צירים כדי לזכות במינוי.

ועידה שבה אין לאף מועמד 1144 צירים מכונה "ועידת ברוקרים", כלומר ועידה שמתנהל בה סחר סוסים בין מטות המועמדים, כשכל צד מנסה לסחוט מיריבו הבטחות אידיאולוגיות ומינויים למשרות בכירות כדי "למכור" את ציריו לצד האחר. ועידת ברוקרים היא אירוע נדיר ביותר. ועידת הברוקרים האחרונה במפלגה הדמוקרטית היתה ב-1952, ובמפלגה הרפובליקנית - ב-1948. בכל זאת, ועידה כזו היא התקווה הגדולה של סאנטורום: תמורת ציריו, הוא יוכל לדרוש מרומני הבטחות לממש כמה מהאידיאולוגיות שיקרות ללבו, או למנות את סאנטורום ו/או את נאמניו למשרות בכירות בממשל רומני. לפי אחת התיאוריות, ישאף סאנטורום להתמנות לשר המשפטים בממשל של יריבו, כדי שיוכל למקד משאבים במלחמה בפורנוגרפיה ובנושאים אחרים שחשובים לו. ימים יגידו אם יצליח.

ובינתיים הולך ודועך כוכבו של ניוט גינגריץ', ההימור הכושל של שלדון אדלסון. ככל שידוע, הוא כבר מיצה את כל התרומות שקיבל מבני הזוג אדלסון (לפחות 10 מיליון דולר) ומטה הבחירות שלו מתחיל לצבור חובות. לא ברור אם משפחת אדלסון תיחלץ לעזרתו.