מה קרה, מלחמה?

האם העלייה ברף האלימות הלאומנית מצדם של בודדים היא סימפטום של עולם שהופך מיליטנטי יותר? דוח שפרסם לאחרונה מכון המחקר השוודי לשלום (SIPRI) נותן תשובה לפחות לצד אחד של השאלה: בחמש השנים האחרונות, הוא חושף, קפץ הסחר הגלובלי בנשק ב-24%.

מסתבר, לפיכך, שיש תחום כלכלי שמשברי האשראי והחוב העולמיים של השנים האחרונות לא השפיעו עליו: הסחר הגלובלי בנשק. אולי אפילו להיפך. מדו"ח שפרסם השבוע מכון המחקר השוודי לשלום (SIPRI) עולה, כי בחמש השנים האחרונות קפץ המסחר בטנקים, טילים, צוללות, נגמ"שים וכלי נשק אחרים ב-24%, בהשוואה לחמש השנים שלפני כן. בראש טבלת המכירות ניצבת ארה"ב, אחריה רוסיה, ואחריהן גרמניה, צרפת ובריטניה. סין, שבעבר היתה הלקוחה מספר אחת לכלי נשק, הקפיצה באופן משמעותי את יכולות הייצור שלה, והפכה ליצואנית השישית בגודלה בעולם.

בצד הביקושים, התייצבה הודו בתור הלקוחה מספר אחת של אמצעי לחימה בעולם, ואחריה דרום קוריאה, פקיסטאן וסין. ביחד, אחראיות מדינות באסיה לכשליש מרכישת הנשק הגלובלית.

מכון המחקר השוודי, שעוקב אחרי הנתונים כדי להביא לקדמת הבמה את הסחר בכלי נשק, לא סיפק נתוני מכירות כספיים, אולם בפרסום קודם העריך את הסחר בנשק ב-2010 בכ-411 מיליארד דולר.

המעקב מסייע לחשוף חלק מהאינטרסים הגלובליים שמניעים את מדיניות החוץ של יצואניות הנשק הגדולות. כך, שתי המדינות שהתחמשו בקצב המהיר ביותר בחמש השנים האחרונות, לעומת התקופה שלפני כן היו סוריה, שכעת משתמשת בחלק מהנשק שרכשה לדיכוי ההתקוממות העממית נגד הנשיא אסד, וונצואלה, תחת הנהגתו הלאומנית של הוגו צ'אווס. רוסיה היתה היצואנית הגדולה ביותר למדינות אלה, מה שיכול לסייע להסביר את התגייסותה הכמעט-מוחלטת לצד הרודן הסורי בעימות הנוכחי.

ובאירופה, ניתן להעריך מה סייע לנחישות הצרפתית-גרמנית לעזור לחלץ יוון; אתונה הסתמנה בחמש השנים האחרונות כלקוחה הראשונה בגודלה של תעשיית הנשק הגרמנית, שמכרה לה ספינות מלחמה, טנקים וצוללות, והלקוחה השנייה בגודלה של תעשיית הנשק הצרפתית. זאת, לאחר שהמדינה המרוששת היתה בתחילת העשור הקודם הלקוחה הרביעית בגודלה בעולם של אמצעי לחימה. השאלה מדוע מדינה בתהליך פשיטת רגל המשיכה לרכוש ציוד צבאי מחברותיה לאיחוד האירופי, נותרה פתוחה.