איגוד החברות הציבוריות דורש מהרשות לניירות ערך כי חברות קטנות ידווחו אחת לחצי שנה במקום אחת לרבעון. בנוסף, מבקש איגוד החברות להגדיר את כל החברות בבורסה בת" א שאינן חלק ממדד ת"א 100 כ"חברות קטנות" או לחלופין להגדיר את החברות המשתייכות למדד ת"א 100 כחברות גדולות.
במטרה לחסוך בעלויות יישום תקנות הרגולציה בתחום הבקרה החשבונאית. דורש האיגוד פטור מחובת דו"ח מבקר של רו"ח חיצוני לחברה, בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית (בנושא ה-isox). בקשה מהותית נוספת שעולה מפניית האיגוד לרשות לניירות ערך היא הבקשה לאישור דו"חות כספיים ישירות בדירקטוריון החברה במקום חובת "אישור כפול" קודם בוועדת הביקורת ולאחר מכן בדירקטוריון.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר כי "החברות הקטנות בבורסה של ת"א כורעות תחת עול הרגולציה. אין סיבה שבישראל, כמו בארה"ב לא תהיה אבחנה בין רגולציה לחברות קטנות לבין רגולציה לחברות גדולות. מבחינת מנגנוני הרגולציה שמחויבת כל חברה לתחזק, אין הבדל בין חברת מעו"ף לבין חברה ציבורית שאפילו אינה חברה במדד היתר".
יורם אשרי, יו"ר פורום חברות הביוטכנולוגיה באיגוד החברות הציבוריות ומנכ"ל חברת אפוסנס, אמר כי " נטל הרגולציה מתבטא בחברות הציבוריות בעלויות ישירות, הכוללות אצל חברות קטנות כמו שלנו, הוצאות לגורמי חוץ של יותר ממיליון שקל בשנה (עורכי-דין, רואי-חשבון, מעריכי שווי, מבקרים, ביטוח דירקטורים וכו'), ותוספת כוח-אדם פנימי. במקרה של אפוסנס הגדלתי את כוח האדם העוסק בעניינים רגולטורים מ-2 ל-4 עובדים מנוסים ויקרים יותר, בחברה של עשרות בודדות של עובדים, מדובר בהוצאה מאוד משמעותית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.