בנק ישראל: "לאשר דיור בר-השגה לפי המלצות טרכטנברג"

ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, תומכת היום בעמדת ישראל ביתנו בנוגע לדיור בר השגה וקריטריון מיצוי כושר השתכרות. "יש לקדם את אישור הקריטריונים לדיור בר השגה כפי שהומלצו על ידי ועדת טרכטנברג", אמרה היום פלוג בהרצאה שנשאה במכון הישראלי לדמוקרטיה. פלוג דיברה בעיקר על דמותו של מעמד הביניים בישראל.

במסגרת העבודה על דוח בנק ישראל העומד להתפרסם בסוף החודש, פורסם לפני מספר ימים נייר של בנק ישראל ובו איפיון מפורט של מעמד הביניים, שמתאר גם כיצד השתנה מצבו ב-15 השנים האחרונות. מעמד הביניים מוגדר כאוכלוסיית משקי הבית שהכנסתם (מתוקננת לגודל המשפחה) היא בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית. על פי הגדרה זו, מעמד הביניים מהווה כ-27% ממשקי בית, בדומה לחלקו באוכלוסייה ב-1997, בעוד שמשקלו של המעמד הנמוך התרחב מעט, ל-41%, ושל המעמד הגבוה ירד מעט, ל-11%.

 מעמד הביניים / מקור: הלישכה המרכזית לסטטסטיקה ובנק ישראל

88% אחוזים ממשקי הבית ממעמד הביניים הם יהודים שאינם חרדים, כ-9% ערבים, ופחות מ-3% הם חרדים. בתוך האוכלוסייה הערבית 80% הם מהמעמד הנמוך, ורק כ15% הם מהמעמד הבינוני. בתוך האוכלוסייה החרדית 81% הם מהמעמד הנמוך, ורק כ-13% הם מהמעמד הבינוני.הרכב משק הבית של מעמד הביניים מגוון: כמחצית הם זוגות עם 1-4 ילדים (רובם 1-2 ילדים), כמעט 30% הם יחידים או זוגות ללא ילדים, ועוד כ-15%. מרבית ראשי משקי הבית שבמעמד הביניים הם בעלי השכלה על תיכונית (53%), אך יש גם למעלה משליש שהם בעלי 11-12 שנות לימוד.

 מעמד הביניים / מקור: הלישכה המרכזית לסטטסטיקה ובנק ישראל

פירות הצמיחה חילחלו למעמד הביניים אך לא למעמד הנמוך

החלק הארי של הכנסת משקי הבית ממעמד הביניים, כ-85%, מהווה הכנסה מעבודה, וכ-9% מקיצבאות ותמיכות. בהסתכלות על פני זמן עלתה בעשור האחרון הכנסתם הריאלית (נטו) של משקי הבית ממעמד הביניים בדיוק כמו העלייה של התוצר לנפש, כלומר, פירות הצמיחה חילחלו גם למעמד הביניים. לעומת זאת, ההכנסה של המעמד הנמוך פיגרה משמעותית אחרי צמיחת התוצר לנפש, ואילו הכנסתם של המעמדות הגבוהים יותר, עלתה מהר מצמיחת התוצר לנפש. התפתחויות אלה השתקפו בעלייה ניכרת באי השיוויון בעשור האחרון, אומרת פלוג.

 מעמד הביניים / מקור: הלישכה המרכזית לסטטסטיקה ובנק ישראל

מבחינה של התפתחות ההכנסה של משקי הבית במעמד הביניים אל מול התפתחות המחירים של סל התצרוכת עולה כי משנת 1997 עד 2010 עלתה ההכנסה הריאלית של מעמד הביניים (כלומר ההכנסה בניכוי העלייה המחירים) בכ-20%, ומ-2007 ועד 2010 ב-4%. אמנם, סעיפי הוצאה מסוימים כמו חשמל, גז ומים, וכן דלק ותחבורה התייקרו מהר יותר, אך באותה העת הוזלו באופן יחסי סעיפים אחרים (כמו הלבשה והנעלה).

מבחינה של נטל ההוצאה מתוך ההכנסה של משקי בית עולה כי במשפחות עם ילדים צעירים נטל ההוצאה על משכנתא או שכר דירה הוא משמעותי. שעור ההוצאה על משכנתא או שכר דירה מתוך ההכנסה של מעמד הביניים הוא 17% ו- 18% בהתאמה, ובמעמד הנמוך 29% ו-34%, בהתאמה.

 מעמד הביניים / מקור: הלישכה המרכזית לסטטסטיקה ובנק ישראל

גם ההוצאה על טיפול בילדים צעירים היא משמעותית כנתח מההכנסה: הוצאה על חינוך במשפחות מעמד הביניים עם ילדים צעירים (עד גיל 9) מהווה כ-11 אחוזים מהכנסתן. לכן בחרה וועדת טרכטנברג להתמקד בקבוצת אוכלוסייה זו, ובשני מרכיבי ההוצאה הללו.

במסגרת זו, מציינת פלוג, כבר אושרו בממשלה ההמלצות העיקריות בתחום הטיפול בילדים בגיל הרך (חינוך חינם לגילאי 3-4, הרחבת הזמינות והסבסוד של מעונות יום, וסבסוד צהרונים) והמבחן יהיה כמובן ביישום. גם ההצעות להרחבת היצע הדירות, ובכלל זה דיור בר השגה ודיור בשכירות ארוכת טווח, אושרו בממשלה, ואני מקווה שהקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה כפי שגובשו בועדת טרכטנברג, הכוללים מיצוי של כושר ההשתכרות (125% משרה) יאושרו גם כן. יישום כל אלה, לצד תוספת נקודות הזיכוי במס לאבות לילדים צעירים, יתרום תרומה משמעותית לשיפור הרווחה של משפחות צעירות עובדות, בתקופה בחייהן שכושר ההשתכרות שלהן עדיין נמוך, וההוצאות, בפרט על דיור וטיפול בילדים, גבוהות.