כשממשלת ישראל החליטה לחסל את פרויקט הלביא, שאמור היה להיות מוצר הדגל של התעשייה האווירית וחוד החנית של חיל האוויר, הרציונל היה ברור לכאורה. למה להשקיע מיליארדי שקלים בשעה שהאמריקנים מוכנים למכור לנו מטוסי F-16 מתקדמים בכמות גדולה יותר, באמצעות כספי הסיוע שהמדינה ממילא מקבלת בדולרים.
באותם ימים הייתה ישראל שקועה עמוק בתוך השטחים, ולימים עם פרוץ מלחמת המפרץ, ברור היה בדיעבד כי מוטב להשקיע יותר משאבים בפיתוח מערכת ה"חץ" להגנה מפני טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. דבר פיטוריהם של כמה אלפי מהנדסים נראה אז כמו מחיר שאפשר וצריך להתמודד איתו.
כל זה, כמובן, לא דומה למקרה של סכנת סגירת מפעל "בריל" בראשון לציון, המייצר עבור צה"ל את מרבית הנעליים הצבאיות. לאחרונה, החליטו במשרד הביטחון לרכוש את הנעליים מארה"ב, שוב עם הדולרים שקיבלנו. אבל, בניגוד לתעשייה האווירית שמחזיקה במקביל עשרות קוויי ייצור של מוצרים ופיתוחים שונים, בבריל יודעים לייצר רק נעליים צבאיות.
בגלל שיקול כלכלי קר ותמורת חיסכון זניח וכמעט מעליב, מוכנה מערכת הביטחון לשלוח את 130 עובדי המפעל הביתה. רבים מהם מבוגרים וללא השכלה גבוהה שיתקשו להיקלט מחדש בשוק העבודה.
מוריס, אחד העובדים הוותיקים במפעל, מספר ל"גלובס" על האבסורד שבהחלטה: "יש לי שני בנים שמשרתים היום בצה"ל, ועכשיו האמריקנים ייצרו לבנים שלי את הנעליים במקום שאני אייצר להם אותם. אז מה אנחנו נעשה? ניסע לעבוד באמריקה?".
אבסורד רודף אבסורד
ואפרופו אבסורד: לפני למעלה משנה עבר בכנסת "חוק הטקסטיל הביטחוני" שיזמה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', המחייב את זרועות הביטחון להעדיף מוצרי טקסטיל מתוצרת מקומית גם אם ההצעות שקיבלו מספקים בחו"ל נמוכות ב-50%.
אלא שיחימוביץ' לא העלתה על דעתה שתחת ההגדרה "טקסטיל" לא נכללים גם נעליים, ומאז היא מבטיחה שתפעל לתיקון החוק. אמנם רוח החוק הייתה ברורה, אבל החומר, כידוע, גובר על הרוח. וכך ביד אחת קוראת המדינה לאזרחיה לרכוש מוצרים מתוצרת כחול-לבן וטורחת להוציא מיליונים על קמפיינים בנושא, ובידה האחרת רוכשת תוצרת חוץ גם כשאינה חייבת בכך.
למעשה, אבסורד רודף אבסורד בסיפור הזה: הנהלת המפעל קראה בשנים האחרונות את המפה וניסתה להרחיב את הפעילות לחו"ל, כדי להפחית את התלות בצה"ל. וראו איזה פלא, מהר מאוד גילו בבריל שמדינות נאורות לא מוכנות לרכוש נעליים צבאיות תוצרת חוץ.
הן ישלמו כפול, הן ישלמו פי-3, אבל הן לא יתבזו. בישראל, ארץ זבת חלב ודבש, רוכשים נעליים צבאיות אפילו מטורקיה, עוד לפני הרומן החדש עם ספק הנעליים מאמריקה. אפשר רק לנחש מה חושבים על זה הטורקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.