הבנקים: ייתכנו קשיים במתן הלוואות למשקיעים במיזם חח"י

מבנה המכרז למיזם התקשורת (לפריסת סיבים אופטיים) של חברת חשמל כפי שנכתב על-ידי החברה ומשרד האוצר, מכניס את חברת חשמל ואת המשקיעים במיזם תחת ההגדרה "קבוצת לווים".

המשמעות היא שהבנקים בישראל לא יוכלו לממן את המיזם, וסביר להניח שהמאמצים להקמתו יירדו לטמיון.

במקביל מציינים הבנקים שללא שינוי בתנאים שיאפשרו למיזם למכור שירותים ללקוחות עסקיים גדולים - המשמעות תהיה תלות מהותית בשני לקוחות מרכזיים, סלקום ופרטנר, ולפיכך גם הם עשויים להיכלל בהגדרה של קבוצת לווים - מה שאומר שהמיזם יידרש לחשיבה מחודשת, וכרגע יש יותר סיכויים שהוא לא ייצא לפועל.

3 חודשים לבדיקת נאותות

ניירות העמדה של הבנקים, כפי שהוצגו לוועדת המכרזים, ושפרטיהם הגיעו לידי "גלובס", מגלים כי הבנקים נזקקים לפחות ל-3 חודשים של בדיקת נאותות למיזם, לרבות בחינה מעמיקה של מסמכי המכרז, התוכנית העסקית, ועמידות המיזם במגבלות המוטלות על הבנק עם לווה בודד וקבוצת לווים. רק אז יוכלו הבנקים להמציא מזכר תנאים מלווה מחייב.

כמו כן, אומרים הבנקים כי לאחר בחירת הגוף הזוכה, ולצורך חתימה על הסכם המימון, הבנק יבצע בדיקות נאותות מקיפות, הליך שידרוש תשעה חודשים מיום בחירת המשקיע הזוכה.

בהמשך מתייחסים הבנקים לתלות של המיזם בסלקום ובפרטנר כלקוחות בלעדיים, ואומרים שהתלות הזו מסוכנת למיזם. לפי הבנקים, אם המיזם לא יוכל למכור שירותים ישירות ללקוחות עסקיים גדולים - אזי פרטנר וסלקום עשויות להיכלל במסגרת של קבוצת לווים מטעמם. בקיצור, תסבוכת לא פשוטה.

משוכת הווטו

בהמשך הנייר מצוין כי העובדה שלחברת חשמל יש זכות וטו על החלטות מהותיות שיקבל המיזם, הופכת אותה למעשה לבעלת השליטה בו. ולפיכך הכוח של החברה מועצם, וזוהי סיטואציה שבה היא תיכלל כקבוצת לווים. המשמעות היא, שוב, שהחברה לא תוכל לקבל מימון מהמערכת הבנקאית המקומית, ולפיכך רוב הסיכויים שהמשקיעים לא ישתתפו במכרז.

עוד נודע ל"גלובס", כי בשבוע הבא צפוי דירקטוריון חברת חשמל להתכנס שוב על מנת לדון במיזם ובכל מה שקורה כעת סביבו. כפי שפורסם ב"גלובס", השינויים שנדרשים במכרז עשויים להפוך אותו לבלתי רלוונטי, וייתכן שאז בעצם יהיה מדובר במכרז חדש.

במידה שזו תהיה התוצאה, לא בטוח שהקבוצות המתמודדות יחזרו לתהליך ויקחו חלק בהכנות מחדש למכרז, בשל ההוצאות הכבדות הכרוכות בכך.

כולנו נפסיד / פרשנות - גד פרץ

מישהו מתפלא שהמיזם הכי חשוב בשוק התקשורת עומד על כרעי תרנגולת? שימו לב למה שקורה בשוק התקשורת היום: לצד הצלחה גדולה ברפורמות בשוק הסלולר אנו חווים כישלון טוטלי בהסדרה של שוק התקשורת הקווית. ומי שמרוויחים בגדול מהסיטואציה הזו הם שני המונופולים הגדולים - הוט ובזק. הוט, משום ששר התקשורת כחלון ממשיך להתייחס אליה כחברה שזקוקה להגנת ינוקא (נמליץ לו להסתכל על דוחות הוט שפורסמו היום כדי שיבין איפה הוא חי), ובזק, כי המשך המצב הקיים הוא הדבר הכי טוב בשבילה. מבחינתה, הסדרת השוק הקווי בתנאים שכחלון רוצה (שוק סיטונאי כתחליף להפרדה המבנית) יתקשה לקום בלי הסכמה שלה.

מה שאנחנו מקבלים עכשיו זה בוקה ומבולקה של מכרז שנוהל וגובש על-ידי חברת חשמל, שבכל הקשור בהבנה של שווקים תחרותיים, היא פשוט אינה יודעת איפה היא חיה. תנאי המכרז משקפים פרופיל של חברה שמנהלת מו"מ עם עצמה, וספק אם היא מבינה את המשמעות האמיתית של שיתוף פעולה עם משקיע פרטי, שמסכן מאות מיליוני דולרים לטובת המיזם.

מה, רק עכשיו מבינים את הקושי מול המערכת הבנקאית? רק עכשיו, דקה לפני הגשת ההצעות, קולטים שאי אפשר להכין תוכנית מימון בלי שיודעים מהם התנאים הסופיים של המכרז? הסכם מימון למיזם תשתיות גדול יכול לקחת שנים. תשאלו את הרכבת הקלה ופרויקטים אחרים בתחום התשתיות.

ויותר מכל נשאלת השאלה איך יכול להיות שבוועדת המכרזים אין נציג של משרד התקשורת? איך אפשר לפרסם מכרז שכל ההשגות לגביו קשורות ברגולציה בשוק התקשורת, בלי נציג של המשרד בוועדה? אם השר כחלון לא יתפנה למכרז הכי חשוב בתחום התקשורת, כמו שהוא עשה בסלולר, המכרז הזה יירד לטמיון וכולנו נפסיד.