השחקן ששבר את מחסום לבי

גרופיות זה ממש לא הסם המשכר שלי, וזה גם לא כל כך מתאים לאופי הביקורתי שאיתו כנראה נולדתי. אבל לפעמים קשה מאוד להימנע מכך. הפעם הראשונה שבה נתקלתי בקושי הזה הייתה כששמעתי את זמרת האופרה הרוסייה אנה נטרבקו.

קול מדהים ואחת הנשים היפות והמרשימות בעולם. אבל מה שהכי אטרקטיבי בשבילי הוא האישיות, הסירוב, אולי חוסר היכולת, לקחת את עצמה ברצינות רבה מדי. היום היא הדיווה הגדולה של עולם האופרה, אבל בדרך אל התואר היא שברה את כל הסטריאוטיפים לגבי איך צריכה דיווה להתנהג. כישרון אדיר, יופי חלומי והתנהגות שובבה - איך אפשר לא להיות גרופי של שילוב כזה?

אישיות, לא רק גאון

הדמות השנייה ששברה את מחסומי הגרופיות שלי היא ליונל מסי. קודם כול, כמובן, בגלל הכדורגל הגאוני שהוא מפגין במדי קבוצת ברצלונה הספרדית. הגאוניות שלו באה לידי ביטוי בכל תנועה שלו על המגרש, גם כאשר הוא עומד על מקומו, בוחן את השטח - ואז, פתאום, יוצא לדרך כמו טיל, ולרוב נעצר רק לאחר שהוא מגלגל את הכדור לרשת.

את השחקנים המנסים להפריע לו הוא מפיל לצדי הדרך בעזרת תנועות גוף של וירטואוז, כאשר הנופלים לא מבינים לאן הוא נעלם להם, ואיפה לכל הרוחות הכדור (ברשת, בדרך כלל). אתמול (ג') הבקיע מסי שלישייה לרשת הקבוצה גרנדה, והפך להיות מלך השערים של ברצלונה בכל הזמנים. והוא רק כבן 25 (!).

אבל אם היה מדובר במשחק בלבד, זה לא היה מספיק בשביל לקבל את הגרופיות שלי. אחרי הכול היו, ויש גם היום, עוד שחקנים גדולים (אם כי לא כמותו). אבל כמו במקרה של נטרבקו, מה שעושה את ההבדל הגדול הוא האישיות.

בעוד שכולם סביב מסי אינם יודעים את נפשם מרוב הערצה אליו, בעוד שלעיתונאים בעולם אזלו המילים כדי לתאר את גדולתו - מסתובב המסי הזה בעולמנו כמו מה שהוא: הילד מארגנטינה שפשוט אוהב לשחק כדורגל.

בלי תספורת קוקוריקו

כל חצי שחקן כדורגל, כשהוא מקבל את משכורתו הגבוהה הראשונה, רץ לספר צמרת שיעשה לו תספורת של קוקוריקו או משהו דומה; מחפש את המותגים הכי נחשבים, מכבד מועדוני לילה בנוכחותו, ומצטייד באביזר הכי פופולרי אצל הספורטאים: דוגמנית, או זמרת - או כל אישה שנוכחותה מעידה על הצלחתו של השחקן (ועל גבריותו).

ומסי? התסרוקת שלו היא בדיוק כפי שהייתה לפני שהפך לכדורגלן הכי עשיר בעולם (הנתון הזה פורסם השבוע).

לפי הפרסומים יש לו חברה מתקופת ילדותו בכפר הקטן בארגנטינה; אין טעם לחפש את שמו במדורי רכילות; במועדוני לילה לא תמצאו אותו; וכשלאחר תצוגה מהממת שלו הוא אומר שהכי חשוב זה שהקבוצה מנצחת - מפיו, בניגוד לפיות אחרים, זה נשמע אמין. ילד שאוהב לשחק כדורגל, עם חיוך ביישני, שמעניק רגעי הנאה גדולים ליותר ממחצית תושבי עולם.

מה אגיד לכם? - לראות (ולשמוע) את נטרבקו ומסי - ולחיות!