א' ומ' התגרשו לפני 23 שנה, לאחר 20 שנות נישואים שבהן א' הקים עסק מצליח. בחלוקת הרכוש מ' הייתה זכאית למחצית העסק, אך לאור מצב יחסיהם היא לא יכלה להפוך לשותפה פעילה בעסק, ואילו א' לא רצה להכניס שותף זר שיקנה את חלקה.
לפיכך הגיעו בני הזוג להסכם גירושים ולפיו שילם הבעל לאישה חלק משווי חלקה בעסק במזומן, ואת החלק האחר התחייב לשלם בתשלום חודשי בגובה 1,915 שקל לכל ימי חייה.
התשלומים החודשיים לאישה הוצמדו למדד, וכך, כעבור 20 שנה, בגיל 65 מצא עצמו הבעל לשעבר משלם קרוב ל-8,000 שקל בחודש, כשעוד שנים רבות של תשלומים חודשיים לפניו. כל זאת בעוד שבניגוד לתשלום לאישה, הכנסתו של אדם עובד אינה צמודה למדד, ולעיתים קרובות היא אף מצטמצמת, כאשר האטרקטיביות שלו בשוק העבודה קטנה עם הגיל ועם ההידרדרות במצבו הבריאותי.
האם יכול הבעל לשעבר להשתחרר או להקטין את התחייבותו לתשלום המזונות בהסכם הגירושים? שאלה זאת יכולה להשאל גם מהכיוון ההפוך, אם תשלום המזונות החודשי אינו מספיק למחייתה של האישה לשעבר - האם היא יכולה לעתור להגדלתם?
כדי לענות על שאלות אלה בית המשפט נדרש קודם כל לבדוק את מהות התשלום הבעייתי, האם מדובר בתשלום מזונות מבעל לאישה שנמשך לאחר הגירושים, או שזהו תשלום חוב רגיל מכוח חוזה לאיזון המשאבים.
ככל שבני-הזוג יגדירו את התשלום בהסכם כמזונות ולא כתשלום חוב חוזי - כך יהיה קל יותר לעתור בעתיד להגדלתו או הקטנתו בהתאם לשינוי הנסיבות.
עצם הכתרתו של התשלום בכינוי "מזונות" בהסכם אינו מספק לצורך סיווגו המשפטי של התשלום, ובית המשפט יידרש לבחון את הפרמטרים הבאים: האם מדובר בחוב שגובהו הוערך בצורה חשבונאית, לדוגמה על-ידי קבלת הערכת שמאי, ואז חולק לתשלומים, או שהתשלומים נקבעו על-פי צרכי המחיה של האישה; האם משך תקופת התשלום תחומה בזמן, נתון שמחזק את הנטייה לראות בתשלום חוב חוזי; האם התשלום צמוד למדד מדי חודש כמו חוב רגיל או אחת ל-3 חודשים כמו חוב מזונות; האם התשלום נפסק כאשר האישה נישאת מחדש, נתון שיכול לחזק את הטענה שמדובר בתשלום מזונות; ועוד.
חשוב לדעת שגם אם בית המשפט ישתכנע כי התשלום לו התחייב הבעל הוא בגדר מזונות הפתוחים לשינוי, הוא לא יאפשר את הפחתתם על נקלה. עדיין יהא על הבעל להוכיח שינוי נסיבות מהותי ובנוסף 3 תנאים מצטברים: שעקב השינוי המהותי בנסיבות לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין או ההסכם על כנו; שהצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי בנסיבות; וכן שמבקש השינוי פעל בתום-לב.
מבין תנאים אלה המכשול העיקרי לאחר 20 שנה יהיה הנטל להוכיח כי חלה הרעה במצב הכלכלי של העותר ביחס למצבו בעת חתימת ההסכם, ולשם כך עליו לשמור תיעוד על מצבו דאז במהלך כל השנים.
אז האם ההתחייבות לשלם מזונות אישה לכל החיים היא עסקה משתלמת? התשובה לכך תלויה במטרה של תשלום זה. אם התשלום נועד להחזיר לאישה חוב בתשלומים עבור חלקה באיזון המשאבים, אזי ייתכן שזוהי אפשרות כדאית מבחינה כלכלית תחת לקיחת הלוואה בבנק, שבדרך-כלל אינה פרוסה לכל-כך הרבה תשלומים, וגם גוררת אחריה ריבית בנוסף להצמדה.
אך במקרה כזה חשוב לתחום את סכום התשלום הכולל ואת השנים בהם ישולם. לעומת זאת, אם המטרה היא תשלום מזונות אזרחיים כתמיכה כלכלית לאישה לאחר הגירושים - חשוב להבהיר זאת במפורש בחוזה, ולהותיר פתח להפחתת המזונות או ביטולם במקרים של שינוי נסיבות עתידי.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.