מאמר בעמוד האופ-אד של "ניו יורק טיימס" קורא ליהודי ארה"ב להטיל חרם על כל הסחורות והמוצרים מתוצרת ההתנחלויות בגדה שמיוצאים לארה"ב. המאמר ממליץ ליהודים האמריקניים ללחוץ על הממשל להוצאת מוצרים שמקורם בהתנחלויות מרשימת הסחורות הפטורות ממכס לפי הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב. כן קורא המאמר לבטל מדיניות של שלטונות המס בארה"ב, שמאפשרת לנכות תרומות לארגוני צדקה בהתנחלויות מתשלומי מס הכנסה.
מחבר המאמר הוא פיטר ביינארט, פרופסור באוניברסיטת ניו-יורק ומשתתף ותיק בקמפיינים של ארגונים ליברליים בארה"ב נגד הנוכחות הישראלית בגדה. ביינארט יהיה אחד מהנואמים המרכזיים בוועידה השנתית של J סטריט, שדולה יונית שמגדירה עצמה כארגון פרו-ישראלי הפועל למען שלום בין ישראל לפלסטינים על בסיס של שתי מדינות לשני עמים. הוועידה תיפתח בשבת בוושינגטון.
בין המשתתפים באירוע: ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; ענת הופמן, ראש המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה הרפורמית בישראל וראש עמותת "נשות הכותל"; סתיו שפיר, אחת ממנהיגי מחאת האוהלים בישראל; הח"כים אבישי ברוורמן וזהבה גלאון; מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם; עמירם מצנע; תא"ל (במיל.) שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; דניאל קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל; אלוף (במיל.) נתן שרוני; והקולונל (בדימוס) לורנס ווילקרסון, שהיה ראש המטה של קולין פאואל, שר החוץ האמריקני לשעבר.
מאמינים בקיום שיח
שגרירות ישראל בוושינגטון תיוצג השנה ע"י ברוך בינה, סגן השגריר, שעד לת האחרונה היה סמנכ"ל אמריקה הצפונית במשרד החוץ ונושא בתואר אישי של שגריר. דובר השגרירות, ליאור ויינטראוב, אמר ל"גלובס": "אנו מקיימים הידברות שוטפת עם הארגון. אנו מאמינים בקיום שיח".
אשתקד החרימה השגרירות את וועידת J סטריט במחאה על קריאת השדולה לממשל אובמה לא להטיל וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון לגינוי ישראל בגין ההתנחלויות. באותה ועידה לא נצפו מחוקקים אמריקניים בכירים.
"ישראל הלא דמוקרטית"
במאמר ב"טיימס" ממליץ ביינארט לכנות את השטחים מעבר לקו הירוק לא "הגדה המערבית" ולא "יהודה ושומרון" אלא "ישראל הלא דמוקרטית". מהשם הזה עולה, לדבריו, ש"יש כיום שתי ישויות שקרויות ישראל: דמוקרטיה אמיתית, אם כי פגומה, בתוך הקו הירוק, וישות לא דמוקרטית, מבוססת על מוצא אתני, מעבר לו".
ביינארט גורס, שהשם "ישראל הלא דמוקרטית" יהיה מענה נגד מאמצי ההנהגה בישראל להשתמש בלגיטימציה של ישראל הדמוקרטית כמכשיר למתן לגיטימציה לכיבוש. בה בעת, השם הזה יהיה גם מענה למאמצים של אויבי ישראל להשתמש באי-לגיטימציה של הכיבוש כמכשיר לשלול לגיטמיציה מישראל הדמוקרטית. כל אימת שעיתון אמריקני מכנה את ישראל "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת", צריך להזכיר לו שמדובר רק בישראל שבתוך הקו הירוק.
על רקע זה, צריכים יהודי ארה"ב לנצל כל הזדמנות כדי להטיל חרם על מוצרים מתוצרת ההתנחלויות, הוא אומר. "אבל חרם כזה לבדו אינו מספיק. צריך ללוות אותו בחיבוק עז של ישראל הדמוקרטית. את כל הכסף שאנו לא מוציאים על קניית מוצרים מההתנחלויות אנו צריכים להוציא על קניית מוצרים שמקורם בתוך הקו הירוק. אנו צריכים להתנגד למאמצים (בארה"ב) להטיל חרם על כל החברות הישראליות ולהיפטר ממניותיהן באותה אינטנסיביות שאנו קוראים להטיל חרם על חברות ישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק. בואו נכנה זאת חרם ציוני", הוא אומר.
ארגונים יהודיים אמריקניים עשויים לטעון, שאין זה הוגן להעניש התנחלויות ישראליות בשעה שיש הפרות חמורות הרבה יותר של זכויות האדם בעולם ובשעה שהפלסטינים אחראים לביצוע פעולות טרור עקובות מדם, מציין ביינארט. אבל ההתנחלויות אינן צריכות להיות המפרות הגדולות ביותר של זכויות האדם כדי להיעשות ראויות לחרם, לאחר הכל, ערים וארגונים רבים מאוד בארה"ב הטילו חרם על מדינת אריזונה לאחר שזו אימצה חקיקה דרקונית נגד הגירה ב-2010.
אזהרה: בישראל קמה מערכת אפרטהייד
השאלה הרלוונטית שצריך לשאול אינה "הם יש מפרי זכויות גרועים יותר", אלא "האם יש דיכוי שיטתי שיהיה אפשר לרפות את אחיזתו באמצעות חרם", כותב המחבר. המערכת הישראלית מדכאת בשיטתיות פלסטינים בגדה המערבית ואפילו שני ראשי ממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ואהוד ברק, הודו בכך בזמנם והזהירו שהמשך השליטה הישראלית בגדה יוביל, בסופו של דבר, למערכת אפרטהייד כמו בדרום-אפריקה של פעם.
חרמים עשויים לשנות כל זאת, טוען ביינארט. הנה, סופרים ידועים בישראל, כדוד גרוסמן, עמוס עוז וא.ב. יהושע מסרבים לבקר באריאל. יהודי ארה"ב צריכים לתמוך במאמציהם. שכנוע חברות ואנשים לעזוב את "ישראל הבלתי דמוקרטית", במקום לנהור אליה, יהיה גורם מכריע במאמצים לשמור בחיים את הפיתרון של שתי מדינות.
"כשאני כותב זאת, אני זע בכסאי באי נוחות", כותב המחבר. "רוב המתנחלים אינם אנשים רעים. יהודים מזרחיים, רוסיים וחרדים עוברים להתנחלויות מפני שהסובסידיות הממשלתיות מוזילות את המגורים בהן. מבחינה עמוקה יותר, אני יהודי מחויב. אני מתפלל בבית-כנסת אורתודכסי, שולח את ילדיי לבי"ס יהודי ומייחל להטמיע בהם אותה מסירות לעם היהודי שהוריי הטמיעו בי. הטלת חרם על יהודים אחרים היא פעולה מכאיבה, בלתי טבעית. אבל החלופה גרועה יותר".
בתגובה על המאמר, כותב המייסד והנשיא של J סטריט, ג'רמי בן עמי, באתר של הארגון, כי ביינארט הוא "ציוני נלהב", אך הוא, בן עמי, אינו מסכים עם ההערכה, שהפעלת לחצים על המתנחלים ועל ההתנחלויות באמצעות חרמים ממוקדים תוביל לשינוי בהתנהלותם.
בשלב זה טרם ברור אם ממשל אובמה ישלח לוועידת J סטריט נציג רם דרג מטעמו. בוועידות השנתיות של אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בושינגטון, מופיעים בדרך כלל הנשיא או סגנו וצמרות הסנט ובית-הנבחרים. בוועידה הראשונה של J סטריט, ב-2009, ייצג את ממשל אובמה ג'יימס ג'ונס, שהיה אז היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.