תוך שבוע אחד הפכה יוזמה קטנה ומקומית לתופעת ויראלית רחבת-היקף בפייסבוק ומחוצה לו.
הקמפיין הפייסבוקי שהוביל רוני אדרי, מעצב גרפי ישראלי, תחת הכותרת: "Iranians, We Love You", כמסר של שלום בימים שבהם רוחות מלחמה מנשבות בין איראן לישראל - הפך לסיפור הצלחה.
כתבות באל-ג'זירה, כותרת ראשית באתר CNN, ראיונות ב"דר שפיגל" הגרמני וב-BBC האנגלי - קמפיין האהבה של אדרי ושל ישראלים רבים אחרים שהצטרפו אליו הפך לשיחת השבוע.
בתגובה ליוזמה של אדרי, קמו גם האיראנים עם קמפיין תגובה מלא אהבה ומסרים של שלום. אחת הקבוצות שקמו היא From Iran for peace and democracy, שהציגה שלטים דומים בתגובה. מאחורי הקבוצה עומדים בחורה פרו-דמוקרטית ובחור המתגורר בשיראז בדרום-מערב איראן.
השניים לא יכולים להזדהות, מחשש לנקמה מצד המשטר של אחמדיניג'אד, אך שני חברי קבוצה איראנים נוספים הסכימו לדבר עם התקשורת הישראלית, ולו בשל העובדה שאינם גרים כבר באיראן. השניים הם קמיליה האג'האסם (28), אמנית המתגוררת בפריז; ובחזד מהרני (37), פעיל זכויות אדם המתגורר בטורקיה.
- מאיפה הגיע הרעיון לקמפיין?
האג'האסם ומהרני: "הרעיון עלה כתגובה לקמפיין הישראלי. חשבנו שזו הזדמנות מצוינת להראות מה אנחנו רוצים ומי אנחנו באמת".
- אתם חושבים שהקמפיינים יכולים להביא לשינוי אמיתי בעמדות של שני הממשלים?
"אנחנו לא יודעים לגבי הממשלה שלכם, אבל במדינה שלנו השנאה כלפי ישראל היא אלמנט חשוב באידיאולוגיה של המשטר ברפובליקה האסלמית של איראן. אנחנו לא בטוחים אם אנשי הממשל רוצים או בכלל יכולים לשנות זאת.
"זו הסיבה שלקחנו על עצמנו את הקמפיין הזה - כשנשיא איראן מאיים להרוס מדינה אחרת, וגם לכם יש תוכנית גרעין מאוד מחשידה, זו האחריות שלנו כאיראנים להראות לעולם שאנחנו נגד המהלכים האלה. אנחנו מבינים את החשש של הישראלים מתוכנית הגרעין האיראנית, ואנחנו מודאגים ממנה יותר מכם. אנחנו מודאגים מכך שהממשלה שלנו תבודד אותנו מהעולם, יותר ממה שאנחנו מבודדים כבר היום".
- אז מה לדעתכם אפשר לעשות?
"זה לא מספיק לדבר על שלום ואהבה. גם פעילות בפייסבוק לא מספיקה, וצריך לצאת לרחובות. אנחנו מבקשים עזרה כדי לסייע לעם האיראני להחליף את השלטון במו-ידיו. אנחנו לא מבקשים התערבות צבאית, אלא להעלות את הנושא הזה במדינה שלכם בקרב ארגוני זכויות אדם. הדרך לשלום ונגד מלחמות לא תהיה שלמה, אם לא נתמוך בדמוקרטיה ובחופש באיראן. בפעם הקודמת שהאיראנים יצאו לרחובות, הם לא ראו תמיכה כזאת. בואו נעזור לאיראנים להשיג דמוקרטיה משלהם".
- ואיך הקמפיין הנוכחי יכול להגיע לאנשים באיראן? פייסבוק הרי חסום במדינה, וממילא אזרחים לא יכולים להשתמש בזהות האמיתית שלהם כדי להביע את חיבתם לאזרחי ישראל.
"בטיחות האנשים שלוקחים חלק בקמפיין שלנו היא מעל לכל, ואנחנו מנסים למצוא דרכים שיאפשרו להם לקחת חלק בקמפיין מבלי לחשוש לחייהם. הרפובליקה האסלמית מנסה ליצור רשת אינטרנט ארצית שתבודד אותנו עוד יותר מהעולם. אחת מהדרכים שהקהילה הבינלאומית יכולה לעזור לנו היא לספק לאיראנים גישה קלה לאינטרנט".
- מלבד הישראלים, ממי עוד קיבלתם תמיכה בעקבות הקמפיין הוויראלי?
"פוליטיקאים איראניים מהאופוזיציה תומכים בקמפיין שלנו בהתלהבות. כשנרגיש שאנחנו חזקים מספיק, נפרסם את התמונות והמסרים שלהם במסגרת קמפיין הפייסבוק. בינתיים אנחנו לא רוצים לעשות זאת, כדי שלא ייראה כאילו שאנחנו משתייכים לפלג או לדמות פוליטית כלשהי".
- אתם חושבים שקמפיין יכול לחמם את היחסים גם בין ישראלים לפלסטינים?
"בטח שכן. השימוש במדיה חברתית יותר אפקטיבי לבעיה של איראן וישראל, כי לשני הצדדים אין דרך אחרת לתקשר ביניהם, ולישראלים ולפלסטינים יש. אבל קמפיין בפייסבוק יכול להיות יעיל. אנחנו מתפללים לשלום. האזור הזה ראה הרבה מלחמות ואלימות, ובואו נקווה שהדור שלנו יהיה עד גם לשלום ולדמוקרטיה ברחבי האזור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.