כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, שר הביטחון אהוד ברק מכר את דירתו שבמגדלי אקירוב בתל אביב למיליארדר טדי שגיא תמורת 26.5 מיליון שקל. שגיא - שרכש לפני כשנה את הווילה האולטרה-יוקרתית של זכי רכיב בהרצליה פיתוח בעבור 145 מיליון שקל (וגם מחזיק פנטהאוז יוקרתי בלונדון) - כלל לא מתכוון לגור בדירתו החדשה, כך על פי דיווחים.
נראה כי הדירה תצטרף לכ-140 אלף דירות ה"רפאים" הקיימות בישראל, שעליהן תנסה המדינה להשית בקרוב מס ארנונה בשיעור כפול. זאת, לאחר שבשבוע שעבר אישרה הממשלה את פרק הדיור בדוח טרכטנברג, הכולל מלחמת חורמה (אם כי לא ברור עדיין כיצד תיאכף) בתופעת דירות הרפאים.
יותר מ-140 אלף
על מנת למנוע מצב שבו עומדות עשרות אלפי דירות ריקות, יוכפל גובה הארנונה על דירות שעומדות ריקות במשך יותר משישה חודשים בשנה. לאור מצוקת הדיור, אפשר לומר שהסטטיסטיקה על מספר הדירות הריקות בישראל מסמרת שיער. בשנת 2000, היו בישראל 97.4 אלף יחידות דיור ריקות. בתוך כעשור, מספר זה זינק ב-44% ל-140.5 אלף דירות ריקות. כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אגב, זינוק שנתי משמעותי, בשיעור 12%, נרשם בין שנת 2007 ל-2008, כלומר בין מלחמת לבנון השנייה לשנת המשבר הכלכלי הגלובלי.
כדאי לשים לב לנתונים נוספים: 37% מהדירות הריקות אינן מאוכלסות כי "טרם נכנס דייר חדש" ו-27% מהן אינן מאוכלסות כי "משתמשים בדירה מדי פעם". כך על פי הלמ"ס. כלומר, ב-64% מהמקרים אין סיבה טבעית וברורה לכך שהדירה באותו הרגע נמצאה ריקה, ורק ב-36% מהמקרים יש סיבה מהותית: 5% מהדירות הריקות הן דירות בבנייה שטרם אוכלסו; כ-8% מהדירות הריקות הן בתהליך שיפוצים; כ-8% מהדירות הריקות אינן מאוכלסות משום שבעליהן נפטרו או עברו להתגורר במוסד כלשהו; כ-8% מהדירות הרוסות, אטומות או נטושות; ועוד כ-7% ריקות מסיבות אחרות.
רבע מהריקות - בת"א
מפילוח גיאוגרפי של הנתונים, עולה כי כרבע מהדירות הריקות בישראל נמצאות דווקא במחוז תל אביב, הצפוף והמבוקש, שבו החלה מחאת הדיור; כ-36 אלף דירות עומדות ריקות במחוז (כ-20 אלף מהן בעיר תל אביב עצמה), הכולל את הערים תל אביב, בני ברק, רמת גן, בת ים וחולון.
דווקא ירושלים, שנתפשת כעיר דירות רפאים של תושבי חוץ, היא בית לכ-9% בלבד (12.5 אלף יח"ד במחוז ירושלים) מהדירות הריקות במדינה. ואגב, עיריית ירושלים, שעל פי נתוניה יש כ-5,000 דירות רפאים בעיר, הייתה הראשונה להודיע שתכפיל את הארנונה על הדירות הריקות, וקראה לבעלי הדירות להשכירן.
נתחם של המחוזות חיפה, מרכז, דרום וצפון, במלאי הדירות הריקות בישראל עומד על 18%, 17%, 16% ו-13%, בהתאמה.
מהלמ"ס נמסר לנו כי אין בידיה נתונים על דירות ריקות בבעלות אזרחים זרים, כיוון שמדובר ב"מקרי אפס". ואכן, על פי נתונים שפרסם לאחרונה משרד האוצר, חלקם של תושבי החוץ בשוק הנדל"ן למגורים בישראל עומד על כ-4.8%; דהיינו, הזרים רכשו בכל שנת 2011 כ-4,000 דירות מתוך כ-86 אלף יחידות דיור ישנות וחדשות שנמכרו בשנה זו, על פי נתוני משרד השיכון. אין זה מעיד על שיעור הבעלות שלהם על "דירות רפאים", אבל המספר נותן קנה מידה למידת מעורבותם של הזרים בנדל"ן הישראלי.
"אוספים" נדל"ן
ובחזרה לישראלים, בעליהן של מרבית דירות הרפאים. ראוי לציין כי שגיא איננו העשיר היחיד שבבעלותו יותר מדירה אחת. איש העסקים עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, רכש לפני כחמש שנים פנטהאוז במגדל "רוטשילד 1" בתל אביב בכ-67 מיליון שקל. למרות הסכום העצום ששילם על הדירה, עופר ממשיך ליהנות מאיכות החיים בווילה על מגרש של כשלושה דונם בקו הים של הישוב ארסוף.
אשת העסקים שרי אריסון, יו"ר קבוצת אריסון ובעלת השליטה בבנק הפועלים, שיכון ובינוי וחברות נוספות, רכשה לפני כשנתיים דירה במגדל המגורים "קינג דיוויד" שברחוב הירקון בתל אביב בכ-16.6 מיליון שקל. לפני כשש שנים רכשה אריסון טריפלקס בפרויקט G של חברת גינדי החזקות בכ-55 מיליון שקל; בנוסף, מחזיקה אריסון גם במתחם מגורים במושב בני ציון שבשרון, הכולל מספר מבנים בשטח בנוי של כ-1,050 מ"ר. אריסון עצמה גרה בדרך כלל בדירתה הצנועה יחסית בשכונת בבלי בתל אביב.
גם איל התעשייה איתן ורטהיימר, שקנה לפני כשנתיים קומה שלמה במגדל היוקרה של חברת חבס, "רוטשילד 1" בכ-46.5 מיליון שקל, מחזיק וילה בקיסריה וכן דירות, בתים ומגרשים נוספים בצפון הארץ, בתל אביב ובאילת, שרכש עבורו ועבור משפחתו במשך השנים.
ובל נשכח כי גם חלק מהפוליטיקאים שלנו "אוספים" נדל"ן פרטי, שחלקו עשוי לעלות להם בכפל ארנונה. אפילו רוה"מ בנימין נתניהו, שבהנהגתו הוחלט על הצעד ההרתעתי נגד בעלי דירות ריקות, מחזיק בשני נכסי מגורים פרטיים - דירה בשכונת רחביה בירושלים וכן וילה בקיסריה.
"טפטוף ברז יקר יותר מארנונה"
האם וכיצד "ייענשו" בעלי דירות הרפאים, ואיך ניתן לאכוף את הנושא? רק ימים יגידו. לדברי ד"ר עו"ד הנריק רוסטוביץ, משפטן המומחה למיסוי עירוני, "רשות מקומית יודעת שדירת מגורים ריקה רק לפי צריכת המים; זהו הנתון היחידי שיש לה גישה אליו. ואם מישהו ישאיר ברז מטפטף בדירה ריקה, זה עשוי לעלות לו יותר מארנונה". יחד עם זאת, רוסטוביץ מציין כי "הרשויות המקומיות יצטרכו לשבור את הראש איך לאכוף את זה".
הוא הדגיש כי בשלב זה מדובר בהחלטת ממשלה: "הממשלה לא מטילה מיסים, העם מטיל מיסים. אם רוצים לעשות את זה באופן ארצי, צריך חקיקה בכנסת. אחרת, זה לשיקול דעתה של כל רשות מקומית, באישור משרד הפנים".
אגב, במקרה של ירושלים, שמועצת העיר שלה ביקשה לשנות את צו הארנונה כך שיכלול את סעיף כפל הארנונה על דירות רפאים, העירייה טרם קיבלה את אישור שרי הפנים והאוצר, ככל הנראה משום שמשרדי הממשלה ממתינים לחקיקה ארצית בנושא.
רוסטוביץ מזהיר כי "אם חקיקה כזו תעבור בפרלמנט, אני אהיה הראשון שאעתור לבג"ץ לביטולה. זהו מהלך לא דמוקרטי ולא חוקי; מיסוי זה לא דרך לאכוף על אדם כיצד לנהוג ברכושו".
בתים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
