פישר בדילמת האסיר

היום החלטת הריבית לאפריל - האם בנק ישראל יפעל לריסון הספקולנטים?

הערב עומד נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לפרסם את החלטת הריבית לחודש אפריל. קונצנזוס האנליסטים כבר קבע חד משמעית כי הנגיד לא יפחית את הריבית היום, אולם אני רוצה להזכיר לכם כי קונצנזוס דומה היה לפני חודשיים ואז הפתיע הנגיד בהחלטתו להוריד את הריבית. הפעם, כך נראה, יש בסיס עובדתי מוצק יותר להערכת האנליסטים, אולם חשוב לזכור מספר עובדות לפני שנופתע שוב.

ראשית, למרות שלכאורה יעד יציבות המחירים הינו היעד החשוב ביותר עליו שואף לשמור הבנק המרכזי, בימים אלו מסתכל בנק ישראל בראש ובראשונה על יציבות הבנקים ועל שוק הנדל"ן. גם הבורסה שהפכה לבית קברות וספגה חבטות מכל כיוון אפשרי לוכדת את תשומת הלב בנק ישראל וההחלטה לדחות את מועד דרישת הלימות ההון מהבנקים בשנתיים לפחות, למרות הצהרות חוזרות ונשנות של המפקח על הבנקים שבנק ישראל לא יוותר על עמדתו בעניין, מעידה על כך יותר מכל. הפחתת הריבית בהחלט תתרום לא מעט לעניין זה.

שנית, בחודש מארס התגברה הפעילות הספקולטיבית שמחזקת ללא כל סיבה את השקל ופוגעת הן ביצוא והן בייצור המקומי. צמצום פערי הריבית יפחית במקצת את התמריץ היחיד שעוד נותר להשקיע בשקל.

ולבסוף, בנק ישראל משתדל להמשיך לנהוג בשקיפות. כבר לפני חצי שנה הודיע הבנק כי יחל בהדרגתיות להפחית את הריבית (על פי נתוני מחלקת המחקר של הבנק לפחות באחוז) תוך מעקב אחר המשתנים השונים המושפעים מהחלטתו, והכוונה בעיקר לשווקים ולאינפלציה. מאז נוקט בנק ישראל בתהליך הפחתה קבוע - חודש כן ,חודש לא. בחודש שעבר, להזכירכם, הריבית לא הופחתה.

מצד שני, אף אחד לא יופתע אם תהליך ההפחתה ייעצר כאן, שכן יש רבים שיאמרו כי ציפיות האינפלציה יכתיבו את שינוי המדיניות ואלו מתקרבות שוב לקצה העליון של היעד. השאלה הגדולה היא האם שוק ההון אינו טועה. ציפיות האינפלציה הנגזרות ממחירי אגרות החוב גבוהות מסורתית מהאינפלציה בפועל. כבר שלושה חודשים אנו רואים כי למרות העלייה הדרמטית במחירי הדלק והחשמל, יש גורמים אחרים כמו מחירי התקשורת למשל שמאזנים, ובפועל האינפלציה נמוכה.

גם הטענה שבקרוב נראה עליות מחירים בשורה של תחומים המושפעים מעליית מחירי החשמל והדלק איננה חד משמעית, כי בתקופה של האטה כלכלית, שלא לדבר על מחאה חברתית ששוב מאיימת לפרוץ, לא יהיה קל להעלות מחירים.

בנוסף לכך, אנו רואים מה קורה בעולם. בנקים מרכזיים מוכנים להסתכן בעליית מדרגה של האינפלציה, על מנת לעודד צמיחה ולהגן על המטבע המקומי, לנוכח פעולותיה האגרסיביות של ארה"ב שמנסה בכל כוחה הן במישור המעשי והן במישור ההצהרתי להחליש את המטבע שלה.

מלחמת מטבעות כבר אמרנו? ראו מה קורה בברזיל בסוף השבוע שעבר. אחרי שוויץ, מודיעה גם ברזיל על רצפה לשער הריאל הברזילאי שעליה היא תגן. הרצפה שהייתה עד כה 1.7 ריאל לדולר עלתה ל-1.8, וכל זאת במטרה להגן על היצוא והייצור המקומי. בד בבד הופחתה באופן מפתיע הריבית ב-0.75% לרמה של 9.75%, זאת למרות שהאינפלציה בברזיל עומדת על 6% - כאחוז וחצי מעל היעד.

הברזילאים נלחמים בהון הזר שזורם למדינה, הון שזכה לאחרונה להגדרה המעודנת "השקעות פורטפוליו", הון שגורם הרבה יותר נזק מתועלת לכלכלה המקומית. נשמע לכם מוכר ידידינו בבנק ישראל? זו דוגמה טובה לנחישות, יצירתיות ונכונות להתמודד בכל פעם מחדש עם כלים נוספים במלחמת ההתשה הזאת. אף אחד לא מבטיח שיצליחו, אולם בינתיים הפרנק השוויצרי נסחר כבר חודשים רבים מעל הרצפה והריאל הברזילאי נסק בעקבות ההודעה וגם הוא נסחר מעל הרצפה.

בעוד כמה שעות נדע אם בנק ישראל לא רואה מקום לסטייה מהמדיניות הלא מוצהרת בה נקט בחודשים האחרונים, או שמא הוא רואה כאן שינוי שמחייב סטייה מהקו בו נקט.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס. Rika40@012.net.il. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע, בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר".

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.