המציאות בספקית פתרונות אחסון המידע EMC אינה פשוטה עבור המשקיע הממוצע. הפתרונות המסורתיים של החברה מצויים עמוק בתחום החומרה האפור ובעל המרווחים הנמוכים, והיא ביצעה מעל 50 רכישות בעשור האחרון בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, בכדי לשחק תפקיד גם בתחומים אחרים. הנכס העיקרי של EMC הוא ספקית טכנולוגיית הווירטואליזציה VMware, שלכאורה אין בינה לבין אחסון מידע כל קשר, ובכל זאת, מספקת לה את מירב שוויה.
EMC נסחרת לפי שווי של 60 מיליארד דולר, ואילו VMware נסחרת לפי שווי של 46 מיליארד דולר לאחר שהונפקה על ידי EMC במהלך 2007. ועדיין, שווי השוק הוא רק ביטוי מספרי לשאלה איך אמורה להיראות ספקית אחסון בהווה? השווי שמגלמת VMware בספרי EMC מסמל שלפחות בעיני שוק ההון, שווי פעילות אחסון הנתונים כבר אינו קשור לחומרה.
את השיווק של האנומליה הזו לוול סטריט מבצע דיוויד גולדן, סמנכ"ל הכספים של EMC, שאומר בראיון בלעדי ל"גלובס": "זה בהחלט היה מבנה ייחודי של הנפקה, אבל אני חושב שמבינים היום בשוק שזה מה שיש". גולדן מעיד, כי בשנתיים הראשונות לאחר ש-EMC הנפיקה 10% מ-VMware לפי שווי של 10 מיליארד דולר, הוא התמודד עם שאלות חוזרות ונשנות של אנליסטים לגבי עתידה של VMware, אך אלו הפסיקו ברגע שהמסר של EMC נמצא עקבי לאורך זמן.
VMware, נזכיר, הונפקה באוגוסט 2007 לפי מחיר של 29 דולר למניה, ונסחרת כרגע לפי מחיר של 109 דולר - כמעט פי ארבעה. EMC, לעומת זאת, כמעט הכפילה שוויה במהלך אותה תקופה.
"יש לנו מספיק מזומן", מסביר גולדן מדוע EMC אינה שוקלת כרגע אפילו הנזלה של חלק קטן מהחזקותיה ב-VMware, ולמעשה מבצעת רכישה חוזרת של מניות כדי לשמר את חלק היחסי בחברה (30.4%).
- לא הצלחתם למצוא דרך לשמור על VMware פרטית ולפשט את EMC עבור המשקיעים?
"היו כמה אלטרנטיבות ובחרנו בזאת, והאמת שהייתי חוזר על זה פעם נוספת, ולו רק עבור VMWare. ב-2004, כאשר קנינו אותה, החברה מכרה בפחות מ-100 מיליון דולר, ואילו את 2011 היא סיימה עם הכנסות של 3.8 מיליארד דולר. זה נכון שהמבנה הזה הפך את EMC להרבה יותר מורכבת, אבל בסופו של דבר הוא אפשר את ההצלחה של VMware וגם הוביל להצלחה של EMC".
תקופה אינטנסיבית
זו תקופה של שינויים אינטנסיביים בשוק החומרה שמיועד למערכות המידע הארגוניות. חברות האחסון נדרשות למצוא את מקומן החדש על לוח השחמט של תעשיית ה-IT; זאת בעקבות הדרישה להתמודד עם היקפי הנתונים האדירים שמצטברים, וההזדמנות למנף את הטכנולוגיות המתאימות, בכדי לשחק תפקיד בשוק המחשוב כולו ולא רק בנישה כפי שהיה עד כה. לצד ההזדמנות, ברור כי חברות שיבצעו מהלכים לא נכונים עלולות להימחק מהמפה.
הרקע שממנו מגיע גולדן הוא חריג יחסית לסמנכ"ל כספים בוול סטריט, וייתכן כי הגיוון נדרש בכדי להפוך לשגריר מוצלח של ענקית אחסון שמשנה את פניה. הקריירה של גולדן כוללת תואר אקדמי בפיזיקה, ניסיון נרחב בצדדים תפעוליים ושיווקיים בחברות מחשוב, ו"צניחה" לתפקיד סמנכ"ל הכספים בשנת 2006. מעבר לכך, ג'ו טוצ'י, המנכ"ל הוותיק של EMC, הודיע ביולי האחרון על פרישה מתוכננת, וגולדן הוא אחד המתמודדים המובילים על כסאו (ראו מסגרת).
גולדן מעדיף לראות את היתרון ברקע השונה שלו, ומעיד ששיחות עם אנליסטים דווקא מלהיבות אותו. "להגיע לתפקיד עם רקע עסקי, זה אומר שאתה מבין יותר - מה שמאפשר לך להסביר את החברה יותר טוב. EMC היא בסופו של דבר חברת טכנולוגיה, והצורך האמיתי הוא להסביר את האסטרטגיה השיווקית ואת ההיגיון שעומד מאחורי המוצרים. הצד החשבונאי, הטכני, הרבה יותר קל להסבר".
האסטרטגיה של EMC בהחלט דורשת הסברים. ציוד האחסון של החברה כלל תמיד שילוב הדוק של תוכנה לתפעול וחומרה, כך שהגידול בהיקפי התוכנה בתוך המערכות אינו הופך את המודלים המוכרים בשוק. מצד שני, מערכות החומרה המסורתיות של EMC כוללות היום הרבה יותר תוכנה - החל מזו שמסייעת בדחיסת נתונים, ייעול תהליכי אחסון וגיבוי, הפחתה בצריכת אנרגיה, וכלה בשיפור תשתיות התקשורת - והדבר בא לידי ביטוי בשיפור משמעותי בשורה התחתונה של החברה.
בשנת 2007 עמדה הרווחיות התפעולית של החברה (על בסיס GAAP) על 13% מההכנסות, ואילו את 2011 סיימה החברה עם רווחיות תפעולית של מעל 17%, כשההכנסות בתקופה זו גדלו ביותר מ-50% ל-20 מיליארד דולר. הקפיצה בהכנסות ובמרווחים התבצעה בעיקר באמצעות רכישות והקמת מרכזי פיתוח בינלאומיים, ביניהם בישראל (ראו מסגרת), ואלו הביאו איתן גם עלויות ודרישות נוספות.
לא אגרסיבית כרוכשת
מתוקף תפקידו, גולדן אחראי על אינטגרציה של הפעילויות הנרכשות על ידי EMC, ומעורב ברכישות שמבצעת החברה. אשתקד הוציאה החברה 2.1 מיליארד דולר על מו"פ וסכום דומה על רכישות, וגולדן לא מסכים כי החברה מתנהלת באגרסיביות כשמדובר על רכישות, אלא משייך את התדמית דווקא לאופן ההצגה בתקשורת. "הרכישות מקבלות כותרות גדולות וזה ההבדל", הוא אומר, "לעתים הכרזות על מוצרים שפיתחנו בבית הרבה יותר חשובות ולא מקבלות כאלו כותרות.
"אנחנו בוחנים את הרכישות מזווית פיננסית בלבד, והדבר היחיד שמשנה הוא ההחזר על ההשקעה. בסופו של דבר אנחנו משקללים כמה אנחנו יכולים למכור מהטכנולוגיה שנרכשה, ואנחנו יכולים לעשות הערכה די טובה באיזו מהירות החברה שלנו תצמח. בכל רכישה לא שילמנו מעל מה שהמודל שלנו הצביע שזו העלות הכדאית".
- אתה מרגיש בנוח עם המחירים שמשלמים היום בשוק תשתיות ה-IT?
"אני חושב שזה נקבע מכללי היצע וביקוש שיש בשוק. אנשים הרי משלמים את המכפילים האלו, אז זה לא יכול להיות עד כדי כך חסר היגיון".
זו לא קצת נאיביות? הרי גם ב-1999-2000 היו מחירים גבוהים שעמדו בכללי היצע וביקוש ואחרי זה הצטערו עליהם. האם יכול להיות שיש איזו התלהבות יתר מטכנולוגיות ה-IT של היום, שמתרכזות בתוכנה חכמה ומחשוב ענן?
"כמובן שהיה עדיף לקבל דברים יותר בזול, אבל אנחנו ממושמעים מאוד בגישה שלנו לרכישות, וקונים רק מה שתורם לערך של החברה בטווח הארוך. אנחנו מרגישים בנוח עם כל המחירים ששילמנו. למוכרים יש ציפיות למכפילים גבוהים על הטכנולוגיה שפיתחו, והם מקבלים אותם. בהחלט יש חברות שמקבלות תשלום גבוה מכפי שהן שוות, אבל סביר להניח שהן מריצות את אותם המודלים שיש לי וכך רואים את הכדאיות למכירה".
"חששנו מתגובת השוק להודעת הפרישה של טוצ'י"
ביולי האחרון הודיע ג'ו טוצ'י, מנכ"ל EMC מאז 2001, כי יפרוש בסוף 2012 מתפקידו וימשיך לכהן רק כיו"ר. טוצ'י ניהל את EMC בתקופה לא פשוטה - תקופה שבה הבינה החברה שהמוצרים שאיתם התרוממה בשנות ה-90 של המאה שעברה, כבר הרבה פחות רלוונטיים - והוא זוכה לקרדיט עצום על השינוי שביצע בחברה. לא פלא, אם כך, שגולדן מודה כי "היה סימן שאלה לגבי תגובת השוק להודעת הפרישה".
ההודעה של טוצ'י, מטבע הדברים, גררה די מהר ספקולציות לגבי מחליף אפשרי. EMC מיהרה להבהיר שלטוצ'י יש תוכנית פרישה מסודרת ו"ספסל חזק" בהנהלת החברה. שלוש האפשרויות הבולטות למחליפו הן: גולדן עצמו; פאט גלסינגר (Pat Gelsinger), סמנכ"ל התפעול ונשיא חטיבת הפעילות המרכזית של EMC; ופול מריץ', מנכ"ל VMware.
כשהוא נשאל לגבי הסיכוי שיחליף את טוצ'י, אומר גולדן: "אני האחרון שצריך להתייחס לכך". בינתיים, הספקולציות נגנזו וטוצ'י הודיע בשיחת הוועידה האחרונה שהתקיימה בפברואר, כי דחה את הפרישה לפחות לתוך 2013. המחליף, טוענים ב-EMC, יוכרז במהלך אותה שנה.
"לא נעשה עבודה פחות מתוחכמת בישראל"
חלק מהאחריות של גולדן כוללת גם את התפעול של מרכזי הפיתוח הגלובליים של EMC, או "מרכזי המצוינות" (COEs), כפי שמכונים בחברה. ל-EMC יש מרכזים כאלו בהודו, רוסיה, סין, אירלנד, מצרים וישראל. פעילותה בישראל (כולל VMware) כוללת כאלף איש, מהם 700-800 עובדים במרכז הפיתוח המקומי, שמנוהל על ידי ד"ר אורנה ברי, סגנית נשיא בחברה. הפעילות של המרכז מבוססת על מספר רכישות שביצעה החברה בישראל.
"האסטרטגיה שלנו היא לפתח את הצדדים החזקים שלנו בכל מיקום", מתאר גולדן את האופן שבו בוחרת החברה על מה לעבוד בכל גיאוגרפיה. המשמעות היא שלפיתוח הדבר הנכון במקום הנכון, יש השלכה ישירה על השורה התחתונה. "לא נעשה עבודה פחות מתוחכמת ועתירת כוח אדם, בישראל או בארה"ב", מוסיף גולדן.
רכישות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
