מ-ה-פ-כ-ה צבאית

מ-ה-פ-כ-ה צבאית. אחרי 64 שנות חשאיות והסתגרות תקציבית, ובניגוד לכל התחזיות - נפתח תקציב הביטחון לשקיפות ובקרה ציבורית-ממשלתית מלאה, באמצעות משרד החשבת הכללית במשרד האוצר. אין ספק, מדובר במהלך יוצא דופן בחשיבותו, ובהשלכות הכספיות העתידיות שלו, שישפיע במישרין ובסכומים כבדים על היכולות הכספיות של התקציב הגדול ביותר של המדינה.

תמצית ההסכם: כלל הבקרה והפיקוח על השכר עוברים למשרד החשבת הכללית, תוך קביעת דרגות פיקוח ומסירת מידע, ועוגן מעמדו וכוחו של חשב משרד הביטחון כנציג החשבת הכללית.

זה קורה אחרי חודשיים של ויכוחים קשים ומתוחים, מלווים בצעקות רמות שנשמעו - בימים ובלילות - בפרוזדורים הקרובים לחדרו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, בקריה בתל אביב ובירושלים.

בתפקיד הגננת

לוקר - שהתבקש על ידי ראש הממשלה לתווך - נהפך מעין "גננת" בין הדרישות והעמדות של החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והחשב הכללי גל הרשקוביץ ואנשיהם, שחלמו על רגע השקיפות הזה כמה עשורים ברצף, ליועץ הכספי לרמטכ"ל, שהוא גם מנהל התקציבים במשרד הביטחון, תא"ל ראם עמינח ואנשיו - שבמשך כל השנים הללו הצליחו - בעזרת שרי הביטחון, הרמטכ"לים, ח"כים ואלופי צה"ל בפועל ובמיל', לעצור ולחסל, לפעמים באיומי מלחמה, כל אפשרות שעין זרה תשזוף את פרטי מימוש תקציב הביטחון; קודם כל, ובעיקר, בכל הנוגע לבבת עינה של המערכת - מידע ובקרה על השכר וביצועו וכל נושאי כוח האדם, קבע, חובה, מילואים, אזרחים, גמלאים עובדי צה"ל והפקידות במשרד הביטחון.

בהחלט אפשר להעריך שהמצב הפוליטי-אישי המיוחד שבו מצוי שר הביטחון אהוד ברק - עם מפלגה זעירה ומעמד ציבורי נמוך, שקיומו כשר הביטחון נתמך ותלוי כל כולו בנתניהו - הוא שאפשר למהלך הדרמטי הזה לצאת לפועל.

בעקבות החתימה על ההסכם, צפויה מערכת הביטחון לקבל את הסכומים שהותנו בהחלטת הממשלה מהשבוע הראשון של ינואר, ובקרוב מאוד סכום של 2.4 מיליארד שקל שהותנה בהחלת שקיפות. מאידך גיסא, משרד האוצר מעריך שהנתונים שיתקבלו בתחום השכר והגמלאות יאפשרו שליטה בעתיד בהוצאות, תתאפשר התייעלות וייחסכו, כבר בעתיד הקרוב מאוד, כספים "מבורברים" שמסתובבים במערכת.