יו"ר חבורת עבד כי ימלוך

הביטו בסרטון זה, שהועלה ליו-טיוב בשלהי ספטמבר 2011 וזכה עד כה ל-8,300 צפיות בלבד.

הצלם החובב, עוד נוסע לא מרוצה ברכבת ישראל, תיאר כך את האירוע: "זה היה פשוט הזוי - חצי שעה הרכבת פשוט עומדת 200 מטר לפני התחנה ולא נכנסת לרציף, אחרי שנמאס לנוסעים אז הם נתנו לרדת על הפסים. לא יאומן! זה לא עיצומים, זוהי התעללות בנוסעים!"

ארבעה חודשים חלפו מאז - וסאגת רכבת ישראל מזמן ירדה מהפסים. ועד העובדים, בראשות גילה אדרעי, ביזה בפומבי את בית המשפט; קבוצה של עובדים כמעט תקפה את מנכ"ל הרכבת, כולל ניסיון דריסה באופנוע. והשביתות - הן הפכו לסיוט לאומי.

אתמול (א') התכנסה הנהלת הרכבת לדיון משמעתי לאדרעי ובכירים נוספים בוועד. שניים פוטרו, לדברי ההנהלה אחד מהם היה עם שבע עבירות משמעת ואזהרה והשני ניסה לדרוס את המנכ"ל. אדרעי, החתומה העיקרית על ההידרדרות חסרת תקדים ביחסי העבודה ברכבת, ביזיון בית משפט והלהטת הרוחות, הושעתה ל-3 חודשים. לא פוטרה, הושעתה.

העונש הזה, שנראה לי מתון למדי, שכנע את יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לאיים בשביתה תחבורתית מתפתחת במשק - קודם כל, הרכבת; ואם זה לא יעזור, כל אמצעי התחבורה הציבוריים בישראל.

כך, בקלילות שאין להגדירה אלא כבלתי נסבלת, מאיים עיניי בגרימת סבל למאות אלפי נוסעים בתחבורה הציבורית. ולמעשה, לכולנו, מאחר שהשבתת התחבורה הציבורית תוביל מיד לפקקים אינסופיים על הכבישים ולאובדן שעות עבודה, עצבים וכולי.

מרגיז אותי שעיני מוכן לאיים בזה - ועוד בשביל אדרעי. כל הקשקושים שלו עכשיו, על כך שהשביתה היא למעשה למען הציבור מאחר שהציבור הוא העובדים - כמעט לא ראויים להתייחסות. ובכל זאת: הציבור אינו - חוזר, אינו! - חברי הוועד העובדים של הרכבת. למעשה, הציבור, ברובו, כלל אינו מזדהה עם דרכי הוועד הזה, האמצעים הכוחניים שבהם הוא נוקט והיד הכה קלה שלו על נשק השביתה.

ואם אתה כבר רוצה לדעת, עיני, קח עוד טיפ: לציבור נמאס מיו"ר הסתדרות שלא מסוגל להבדיל בין התארגנות עובדים מוצדקת, ראויה, לבין מאבק בריוני מכוער שהורס הכול. כשאתה מגן, למשל, על עובד שניסה לתקוף מנכ"ל, אתה מפסיק להיות ראש לעבודה המאורגנת - ומתחיל להיות זנב לחבורת "עבד כי ימלוך".