צעדים להגדלת תחרות הבנקים על משקי הבית

בנק ישראל פועל להגדלת התחרות במערכת הבנקאית על משקי הבית, ומקל את כללי השימוש ב"מערכת הסגורה". בסוף השבוע פרסם המפקח על הבנקים, דודו זקן, הצעה לתיקון נוהל בנקאי תקין 417. התיקון מקל על חובות הזיהוי והאימות בעת פתיחת חשבון במערכת סגורה, ומגביל את יכולת הבנקים לגבות עמלות מלקוחות שמעבירים כספים לבנק אחר במסגרת המערכת. כך נודע ל"גלובס".

בעקבות התיקון, יתאפשר מעתה באופן מעשי לפתוח חשבון במערכת סגורה גם באופן מקוון וגם באמצעות הוראה טלפונית. נקבע, כי הבנק מפעיל המערכת (הבנק שאליו עובר הכסף) יחתים את הלקוח על הסכם מקוון, בלא שהלקוח יידרש להגיע לסניף הבנק, אך עליו להפעיל אמצעי המאפשר לוודא שהלקוח ראה את ההסכם.

כדי לא לאפשר לבנקים לחסום את לקוחותיהם בשימוש במערכת הסגורה, ולמנוע מהם להעביר כספם לבנק אחר, קבע בנק ישראל חסם לעמלה המרבית. נקבע, כי אסור לבנק המעביר לגבות מהלקוח עמלות גבוהות יותר בהעברת כספים לחשבון במערכת סגורה, מאשר העמלות שהבנק היה גובה מן הלקוח בהעברה דומה לצד ג' אחר.

בנק ישראל קבע במפורש בהוראה, כי כללים אלו לא יחולו על העברות כספים לבנק הדואר, שכן הוא אינו נמצא תחת פיקוח בנק ישראל, ולא חלות עליו במלואן הוראות זיהוי הלקוחות בחוק לאיסור הלבנת הון.

יותר הצעות

מערכת סגורה היא מערכת, שבה יכול לקוח של בנק מסוים להפקיד כספים בפיקדון בבנק אחר, מבלי להיכנס לסניף וללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש. תנאי הכרחי הוא קיום תנאים המבטיחים החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש בבנק המקורי, שממנו נמשכו ללא כל הוראה נוספת. היכולת של הלקוח לפתוח פיקדון בבנק שבו אין לו חשבון, אמורה לאפשר ללקוחות לקבל הצעות גם מבנקים אחרים, ולהגדיל את התחרות על הלקוחות במשקי הבית.

כיום, הבנק היחיד שמפעיל מערכת סגורה הוא בנק ירושלים. עד כה פתח הבנק 8,000 חשבונות, ומנתוניו עולה כי כ-1.5 מיליארד שקל עברו אליו מבנקים אחרים, ו-150 אלף לקוחות התעניינו בפיקדונות ונכנסו למערכת. מערכת דומה בתחום קרנות נאמנות שתאפשר רכישת קרנות שלא דרך הבנק של הלקוח, תופעל על ידי יובנק, ואמורה להיכנס לפעולה בשנה הקרובה.