ועדת הכלכלה אישרה: יורחב סימון המוצרים שבפיקוח

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ב') שתי החלטות: האחת קובעת כי על מוצרי החשמל והאלקטרוניקה תודבק מדבקת אחריות; והשנייה מרחיבה את סימון המוצרים שבפיקוח, כך שבנוסף לסימון על גבי המדף בנקודות המכירה יהיה סימון על המוצר עצמו, כדי שהצרכן יוכל לזהות בקלות מהו המוצר מבין המגוון.

תקנון מדבקות האחריות קובע כי תעודת האחריות תוצמד למוצר כמדבקה, ובכך תגאל את הצרכנים מהצורך לשמור את תעודת האחריות הנלווית למוצר ולהציגה בעת הצורך.

תקנות אלה ייכנסו לתוקף ב-16 באוגוסט ויחולו על מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז שמחירם גבוה מ-150 שקל והמשתרעים על שטח שיאפשר הצמדת מדבקה (כך למשל הוחרגו שעונים או מכשירים אלקטרונים קטנים).

התקנות קובעות כי גודל האותיות יהיה 2 מילימטר לפחות (גופן 10), וכי על המדבקה יצוין מועד תום תקופת האחריות המלאה. את הצעת החוק יזמה ח"כ דליה איציק.

טרם אישור התקנות נשמעו התנגדויות מצד המשווקים, שטענו כי המהלך יחייב את פתיחת אריזות המוצרים שמגיעים ארצה - מה שיסרבל לטענתם את התהליך, ולפיכך כרוך בעלויות שמי שיישא בהן הוא כמובן הצרכן.

יש לקוות שהתחרות העזה בענף החשמל לא תאפשר עלייה במחירים בעקבות התקנות, שללא ספק מיטיבות עם הצרכנים. כאמור, התקנות ייכנסו לתוקפן באופן מלא ב-16 לאוגוסט, אולם החל מ-1 ליוני הן יחולו בשלב ראשון על מוצרים שמחירם מ-10,000 שקל ויותר.

סימון מוצרים בפיקוח

עוד אישרה ועדת הכלכלה כי סימון המוצרים שבפיקוח יהיה גם על המוצרים עצמם ולא רק על מדפי החנויות. מטרת ההחלטה הזו היא למגר את הטעיית הצרכנים הניצבים מול מדפים עמוסי מוצרים בניסיון לאתר על מי מהם חל פיקוח מחירים, כך למשל בקטגוריית הביצים, הגבינה לבנה או החלב.

לפי התקנות, בתוך חודשיים יחויבו החנויות להציג סימון על המדפים, ובתוך כחצי שנה יחויבו היצרנים לבצע את הסימון על גבי המוצרים עצמם.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אמר כי "מוצרי המזון שמחירם בפיקוח ממשלתי הם כדאיים לצרכן, אך הרבה פחות כדאיים ליצרן או למוכר. לכן מעדיפים ברשות השיווק לקבוע ולהסתיר אותם, ולהבליט דווקא את המוצרים הדומים שאינם בפיקוח ומחירם גבוה בהרבה.

"לאור החשיבות הצרכנית בכלל והחברתית בפרט להגביר את המודעות למוצרים המפוקחים ואת נוכחותם על המדף, הצעתי, בניגוד לנוסח המקורי של התקנות, לבצע סימון בולט וברור לא רק על המדף אלא גם על גבי המוצרים עצמם".

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד חנה וינשטוק-טירי, ציינה כי אמנם ועדת המזון שהוקמה בעקבות מחאת הצרכנים בקיץ האחרון טרם הגישה את מסקנותיה, אולם במהלך הדיונים נחשפה הבעיה שצרכנים רבים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, ולפיכך מן הראוי לקבוע חובת גילוי.

כ-20 מוצרי מזון נמצאים בפיקוח מחירים ממשלתי. המקור לבלבול נובע מהיצע מוצרים שאינם עונים על ההגדרה בכל קטגוריה, ולפיכך מאפשרים למשווקים לקבוע את מחירם. כך, למשל, חלב ניגר שבפיקוח - כולל חלב 3% ו-1% בקרטון או בשקית, אולם אינו כולל חלב מועשר, חלב בטעמים או חלב המכיל שיעורי שומן אחרים - מחירם של אלה גבוה משל החלב שמחירו מפוקח.

לפי התקנות, מוצרי המזון שתחול חובת הגילוי הם לחם אחיד ולבן, חלה, מלח מוצרי חלב בפיקוח וביצים.

בנוסף, היצרנים יחויבו לציין על המוצר עצמו את הכיתוב "המחיר בפיקוח ממשלתי", כשהוא תחום במסגרת, וכשגודל האותיות לא יפחת מגודל גופן 12. רשתות השיווק יחויבו לסמן את המוצר באמצעות שילוט על המדף, שיהיה במקום נראה לעין סמוך ככל האפשר למוצר ובאותיות קריאות וברורות ובו יצוין גם מחיר המכירה של המוצר.

לפי התקנות, בעל העסק יציג את המידע בפני הצרכן בצורה בולטת גם לגבי מוצרים שנמכרים באינטרנט.

גם כאן, מכיוון שמדובר בהחלטה שהיא מבורכת לצרכן אולם כרוכה בעלויות, מעניין יהיה לראות האם ידרשו היצרנים ממשרד התמ"ת לאפשר עליית מחירים שתכסה את עלויות הסימון כנדרש.

לאחר אישור התקנות ציין היו"ר שאמה-הכהן כי "החלטות הוועדה היום הן עוד פרי של הפנמת המסרים של המחאה החברתית צרכנית מהקיץ האחרון".