אולמרט בוועידת ג'יי-סטריט: לחלק את ירושלים עבור שלום

בנאום נרגש, משופע במחוות ידיים ובהרמות קול דרמטיות, בוועידת J סטריט בוושינגטון, התווה אמש (ב') ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, את חזונו לשלום אמת בין ישראל לפלסטינים: הגבולות בין ישראל לפלסטין יהיו מבוססים על קווי 67, עם תיקונים קלים; ירושלים תחולק; והאגן הקדוש ייוותר ללא ריבונות, תחת פיקוח בינלאומי.

היזמה לבינאום האגן הקדוש - כלומר ויתור על הריבונות הישראלית (והפלסטינית) על הר הבית, הכותל המערבי ומקומות קדושים אחרים - אינה הצעה חדשה. אולמרט חשף אותה בראיון ל"ניוזוויק" ב-2009. הוא סיפר אז, כי העלה אותה שנה קודם לכן באזני מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית. ההצעה לא תפסה תאוצה, בין השאר משום שכאשר אולמרט דן עליה עם עבאס הוא כבר לא היה ראש ממשלה (אולמרט פרש ביולי 2008). אולמרט הוא המדינאי היחידי בזרם המרכזי של הפוליטיקה הישראלית שתומך ביזמה כזו ודבק בה עד היום.

בנאומו ב-J סטריט הוא הכריז: "אני לא רוצה להתווכח עם אף אחד, בוודאי לא מוושינגטון, אבל אומר דבר זה: יש לנו שותף בקרב הפלסטינים. אל תגידו שאין שותף. מחמוד עבאס מעולם לא אמר שהוא תומך בטרור, לא בתקופת ערפאת ולא אחריה. איש לא יאמר לי, אחרי 33 פגישות ומאות שעות דיונים עמו, שהוא אינו פארטנר משום שהוא אינו רוצה בשלום. הוא רוצה בשלום, אולי שלום שונה מזה שאנו שואפים אליו, אך זאת ניתן לפתור במו"מ. הוא מקבל את ישראל. אני לא צריך את עבאס שיצהיר שישראל היא מדינה יהודית. אם יהיה שלום, תהיה מדינה יהודית".

רה"מ לשעבר הודה, עם זאת, שהשגת שלום נמצאת באחריות ממשלת ישראל, אבל גם באחריות הפלסטינים והם לא תמיד נושאים באחריות הזו. בלגלוג על המארחים הוא הוסיף: "אולי הייתי זוכה כאן בתשואות סוערות אם הייתי אומר שרק אנו אשמים בקיפאון והפלסטינים חפים מכל אשם, אך זה לא כך".

אולמרט מנה בנאום שלושה רכיבים עיקריים להסכם שלום עם הפלסטינים:

• גבולות ישראל ופלסטין יהיו מבוססים על קווי 67, עם חילופי שטחים בהיקף קטן.
• חלוקת ירושלים. "לא יכול להתקיים מצב שבו, בעיר אחת, חיים 500 אלף תושבים עם כל הזכויות, ולידם מאות אלפים בלי אותן זכויות. אם לא הצלחנו להגיע לכך בירושלים, איך נוכל לחשוב ברצינות להוסיף להחזיק בשטחים ולתת זכויות לתושביהם? זה מביא אותי למסקנה, שאנו צריכים להוסיף ולהחזיק בשכונות היהודיות בעיר, ולמסור את השכונות הערביות לידי הפלסטינים".
• בינאום האגן הקדוש. "לבבי נשבר בקרבי כשאמרתי זאת לעבאס, אך כדי לקיים מדינה יהודית דמוקרטית ולהגיע לשלום אמת, לא צריכה להיות ריבונות ישראלית או פלסטינית על האגן הקדוש. האזור הזה צריך להתנהל בפיקוח מחומש של ישראל, פלסטין, ארה"ב, ירדן וסעודיה". הוא הוסיף: "אל תריעו לי, בכו יחד עמי".

אולמרט אמר עוד, שהוא מסכים לחלוטין עם אלה שטוענים כי ישראל לא תוכל לחיות עם איראן גרעינית מפני שאיראן אינה "מדינה נורמלית" ששואפת להשיג נשק גרעיני בגלל סיבות אסטרטגיות אזוריות, כמו פקיסטאן, למשל, אלא מדינה שמכריזה שמטרתה היא למחוק את ישראל מהמפה. אבל איראן אינה אתגר לישראל בלבד אלא בעיה של העולם הדמוקרטי כולו, לרבות ארה"ב ואירופה.

"ישראל אינה צריכה להיות מנהיגת העולם ולהוביל את המערכה נגד איראן כאשר יש מדינות כארה"ב שיכולות לעשות זאת בהצלחה", אמר אולמרט. "ישראל יכולה לפעול בתוך המסגרת הבינלאומית". הוא הדגיש, עם זאת, כי ישראל צריכה לפתח יכולות כדי להתמודד עם הבעיה אם וכאשר תיאלץ לפעול לבדה, אך זה רק כמוצא אחרון "ולא צריך לדבר על כך יותר".

אולמרט שיבח במילים חמות את J סטריט: "זה ארגון לגיטימי שדאגה לישראל היא חלק מסדר יומו, ארגון שאכפת לו מישראל. אנו יכולים להסכים או להסכים עם מה שנאמר בו, אבל גם בישראל אנו לא מסכימים זה עם זה. אם מותר לנו לא להסכים בישראל, למה צריך לפסול את J סטריט"?

ברוך בינה, סגן שגריר ישראל בוושינגטון ולשעבר מנהל מחלקת צפון אמריקה במשרד-החוץ, שייצג את ישראל בכנס, קרא ל-J סטריט להפגין איזון גדול ביותר בהתבטאויותיה.

"אנו זקוקים לכם שתתייצבו לימיננו, פשוטו כמשמעו, ומישהו צריך לומר זאת", אמר בינה. "פעילות פנימית היא חלק מכל חברה דמוקרטית, אך לחצים על הממשלה הנבחרת ישראל מהווים בעיה, בדיוק כאשר אנו זקוקים לכם ביותר".

"ברוח של דמוקרטיה ופתיחות אני רוצה לומר לכם ש-J סטריט אינו סתם ארגון בלתי ממשלתי שמפרסם מגזין ומביע את דעתיו בשוק הרעיונות. זה ארגון שמנהל פעילות לוביסטית בקונגרס. אתם לא רק מנצלים את זכותכם לחירות ההבעה, אלא יש לכם גם אג'נדה תחיקתית. אתם לא רק מפרסמים מאמרים בעמודי אופ-אד אלא גם מביאים מחוקקים לאזורנו. אנו רוצה לומר לכם, בכל הכבוד הראוי, שהתפקיד החדש הזה מטיל עליכם אחריות ואני לא בטוח שבחנתם זאת במידה מספקת".

"לכן, כאשר אתם מביאים מחוקקים לישראל, דאגו לכך שהם יראו את כל התמונה", אמר בינה. "אתם יכולים למתוח ביקורת על ההתנחלויות, אבל אם אתם בוחרים להראות את הקיצונים ביותר, אתם חייבם להראות גם את מסות המתונים בישראל. אם אתם מראים את ההיבטים השליליים של המחסומים, אנא הראו גם את יגונם של נפגעי טרור. אם אתם מראים את מחדליה של ישראל, אנא הראו גם את נצחונותיה... אני קורא לכם לשאוף לאיזון, כדי שהמחוקקים האלה ייעשו ידידי ישראל, ידידים שיש להם גם ביקורות, ולא מבקרי ישראל שאינם ידידיה".