אהרון פוגל: "נוצר מצב שבו לא כדאי להיות חברה ציבורית"

"כל פעם שממנים ועדת רגולטורים אנו במגדל מורידים את שיעור הצמיחה הצפוי. אנו הולכים למיתון מסוג חדש, כזה שלא קורה בבת אחת". כך מתריע היום אהרון פוגל, יו"ר מגדל ובעבר מנכ"ל האוצר, שאמר עם פרסום הדוחות השנתיים של קבוצת הביטוח הגדולה כי "אנו הולכים למצב של משק סטטי בעיקר בגלל אוסף של רגולציות, שחלקן נכון אך חלקן האחר מונע לקיחת כל סיכון (ובלי סיכון אין פיתוח) ופוגע בניהול". לדבריו, ""כל זה יכול ליצור מיתון בפעילות, שכולו מכוונות טובות, אך גם כזה שיפגע בחסכונות הציבור".

לדברי פוגל, "אף ועדה לא מסתכלת על סך כל ההמלצות של כל הוועדות, ומסקנות אלו יחדיו יוצרות מצב שבו לא כדאי להיות חברה ציבורית. כיום אין כמעט משמעות להיות בעל שליטה בחברה ציבורית כשבעל השליטה גם כמעט ולא יכול למנות מנכ"ל. אנו נמצאים בתקופת מותה של החברה בע"מ, שבלעדיה אין לקיחת סיכונים וצמיחה. לזה יש להוסיף את מגבלות האשראי", אמר פוגל.

הוא הוסיף כי "התירוץ שישראל תלויה במה שקורה בעולם לא תופס. אנו משק מספיק קטן כדי לצמוח למרות אירופה כשארה"ב ועוד מדינות מתאוששות. לוקחים מדינה עם אנשים נפלאים ויכולת ייזום מדהימה, ובעצם אומרים להם שכל מה שרחוק מהרגולציה יש סיכוי שיפרח - כמו היי-טק או כיל או טבע, כשמנגד אם אתה ישראלי שרוצה לעבוד פה אז שמים עליך הרבה מגבלות מכוונה טובה. לכן, להערכתי תוך 3-6 חודשים מהיום נתחיל להרגיש במיתון. זהו מיתון שכבר היום איתנו פה - אך נרגיש בהתמדה כי אנשים ימשיכו במה שעושים אבל לא יתחילו דברים חדשים. כך, גם אנחנו במגדל יוצאים בהשקעות שלנו יותר לחו"ל ובארץ משתדלים להיות פחות במקומות שקשורים לרגולציה".

אגב ההתייחסות לקיפאון באשראי ולמצב המשק, פוגל התייחס גם לשוק הנדל"ן והתריע ש"התחלות הבנייה עכשיו בירידה וזה אומר שבעוד שנתיים שלוש נרגיש את החוסר בבנייה החדשה וזה ישפיע על השוק".

פוגל התייחס בדבריו גם לחיסכון הפנסיוני בישראל. "ישנם שני גורמים מרכזיים שמבשרים שהפנסיה העתידית לא תהיה ברמה שהאזרח מצפה לה. האחד: אנו חיים בסביבה של ריבית נמוכה, והשני: אנו חיים בעולם של עלייה בתוחלת החיים. שני הדברים הללו אומרים שהאדם לא יקבל את הפנסיה לה הוא מצפה. וזה מצריך את המדינה לחשוב על הנושא מחדש ולשנות את ההשתתפות שלה והטבות המס בדרך שתאפשר גידול בהפרשות ובחיסכון".

"ג'נרלי מכרו את מגדל בגלל הרגולציה"

בהקשר זה הוא התייחס לרפורמת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים ואמר כי "דמי הניהול הפך להיות נושא, אגב בצדק - לא ניתן לומר שהכל בסדר בעניין הזה, אבל מה שקרה בהתערבות של הכנסת בשוק מאוד תחרותי הוא בין השאר אחת הסיבות שג'נרלי בחר להעמיד את מגדל למכירה ואני אומר זאת בשם ג'נרלי".

"אני אומר דמי הניהול צריכים לרדת, אבל, אני רוצה להציע שני דברים בהיבט הזה: אחת הבעיות בדמי הניהול היא שגופים גדולים מנצלים את התחרות ומביאים את החברות לזכות במכרזים בדמי ניהול שגורמים להפסד כשהדרך היחידה לפצות על ההפסד הזה זה דרך הלקוחות הפרטיים. זה קיים לא רק בביטוח ופנסיה אלא גם בתקשורת ובנקים. ודי פשוט לטפל בזה - אם הרגולטור חושב שזה מאיים על היציבות ניתן לקבוע ריתוק הון במקרה שכזה. זה יביא לכך שדמי הניהול למי שלא מאורגן בגוף גדול ירדו".

"בנוסף, תפקידה של מדינה הוא קודם כל לדאוג לאדם שמשכורתו נמוכה או לא גבוהה, כך שלדעתי ניתן להוריד את דמי הניהול דרמטית באמצעות פנסיה חובה שתבוצע על ידי הביטוח הלאומי, כשברובד זה לא צריך את החברות. הביטוח הלאומי ערוך מבחינת הגבייה - הוא צריך לבנות את המערכת האישית של הקשר בין התשלום למה שמקבלים, כשאת ניהול הכסף הביטוח הלאומי יוציא לגופים חיצוניים. חשוב לשמור על כך שזה כסף אישי של אנשים, וזה יוזיל את דמי הניהול לבעלי השכר הנמוך יותר".

לכן, לדברי פוגל, "שני הצעדים האלה ישפרו מאוד את דמי הניהול לטובת הצרכן, כאשר לבעלי השכר הנמוך יותר זה שיפור דרמטי, שאף אחד לא חולם על זה כולל ח"כ כץ". לדבריו, "עמידה במגבלות דמי הניהול שנקבעו ללא צעדים נלווים המצב יהיה לא פשוט. ובמצב כזה אנו במגדל טובים מאחרים".

פוגל המשיך ושלח חצים לכיוון הרגולציה והצעדים שהיא מובילה. "ישנם דברים נוספים שפוגעים בחברות ובסוף גם בחוסך. למשל המודל שנקרא בטעות המודל החכ"מ (הצ'יליאני) שהולך לפגוע בחוסך ובשוק ההון. זה הולך להתחיל. אנו נמצאים במצב שברוח התקופה יש להתכסות ולא לקחת סיכונים. כך, כל מועצת מנהלים תקבל החלטה לקחת אג"ח ממשלתיות. אבל אג"ח ממשלתיות היא לא נכס כה פשוט במיוחד בתקופה של ריביות נמוכות. וכשיקחו פחות סיכון, יקחו פחות מניות ויותר אג"ח ממשלתיות.

"יש עוד תקנה מאוד מוזרה של המפקח: בשם פיזור סיכון הגביל המקפח את המוסדות הפיננסיים בכמה הם יכולים לשים פקדונות בבנק. מילא שהוא מגביל מבחינת שטרי הון (הוא היה צריך להקל בהיבט זה, אבל נשים זאת בצד), אבל בהגבלת הפקדונות האוצר בעצם אמר לכל אחת ואחד מאיתנו לא לשים את רוב כספינו בבנק אחד. ואני לא יכול להעלות על הדעת - המדינה תמיד תעמוד מאחורי הפקדונות - אם מישהו מערער על התיזה הוא אומר דבר מאוד חמור".

"בגמל אפשר להסתדר עם דמי ניהול של פחות מ-1.05%"

גם מנכ"ל מגדל, יונל כהן, התייחס לרפורמת דמי הניהול ואמר כי " אני חושב שענף קופות הגמל יכול להתנהל בהרבה מתחת ל-1.05% וענף החיסכון הפנסיוני בביטוח שמורכב בהרבה הוא שונה. מבחינת עלויות הניהול יש הבדל בין ניהול גמל פשוט לבין ניהול מוצר מורכב עם הבטחות והון מרותק כגון ביטוח".