ראש בראש: וול מארט נגד שופרסל; איזו מניה עדיפה?

מגזר הקמעונאות נמצא במרכזו של המיקוד הצרכני, ובארץ נמצאות רשתות המזון גם בליבה של המחאה החברתית; לעומתן, הסקטור האמריקני נמצא בסיומו של סייקל צרכני חוסך, עלייה בהוצאות משקי הבית ותחילת מחזור צרכני מתפתח.

יתרונו של סקטור זה הוא בעיסוקו בצריכה בסיסית, אך שיעורי הרווח העיקריים מגיעים ממכירות של מוצרי פרמיום שבעת משבר מצטמצמים. מה שלרוב מפצה על כך הוא המותג הפרטי, שמהווה נתח נכבד במכירות של הרשתות הגדולות.

הפעם נעסוק בהשוואה בין שתי חברות, אשר מהוות שחקניות ראשיות בשווקים שבהם הן פועלות.

שופרסל , רשת הקמעונאות המובילה בארץ, סובלת כיום מתחרות קשה, בעיקר מצד רשתות המזון הקטנות דוגמת רמי לוי וחצי חינם - דבר הבא לידי ביטוי בפתיחת סניפי דיסקאונט באזורים אסטרטגיים. כל פתיחת סניף שכזה מלווה בהורדות מחירים לצורך חדירה, במטרה להישאר תחרותיים.

כיום מהווה נתח השוק של שופרסל כ-21%. בניתוח מכירות פר מ"ר נראה, כי התחרות פועלת לטובת הרשתות הקטנות, שכן בשופרסל הנתון עומד על 21,425 שקל, וברשת רבוע על 18,200 שקל. לעומתן, רמי לוי ניצב עם מכירות למ"ר של 45,825 שקל.

לעומת שופרסל ניצבת וולמארט , רשת הקמעונאות הגדולה בעולם, עם פריסה בכ-27 מדינות, ו-10,130 חנויות (מעל מחצית מהן מחוץ לארה"ב) תחת 69 מותגים שונים. נכון לכתיבת שורות אלו, וולמארט היא בעלת שווי שוק של כ-208 מיליארד דולר, מכפיל רווח חזוי של 12.5, ותשואת דיבידנד של 2.6%. החברה מציגה גידול במכירות מחוץ לארה"ב של כ-5.13%. בניתוח המכירות פר מ"ר מציגה וולמארט גידול, שעיקרו מגיע מחדירה לשווקים נוספים בחו"ל.

אך למרות הפריסה הגלובלית, כ-71% מההכנסות הרשת מגיעים מארה"ב, ושיעור הרווח התפעולי בארה"ב גבוה מזה שבמדינות האחרות.

שינויים בהנהלה

תחום הפיתוח העיקרי בסקטור כיום, הוא מכירה באינטרנט. בארץ שיעור החדירה מזערי ומהווה סוג של שירות, בעוד בעולם הוא מהווה סגמנט ומקור צומח לשיפור הרווחיות.

המשותף לשתי החברות, שאינו לחיוב, הוא השינויים האסטרטגיים בהנהלה. שופרסל החליפה את הנהלתה לפני מספר חודשים, והודיעה על שינוי אסטרטגי שני בשנים האחרונות. וולמארט ביצעה שני שינויים אסטרטגיים ב-3 שנים האחרונות, וחזרה לאסטרטגיה של רשת הקמעונאות הזולה.

בבחינת המדדים הכלכליים של החברות, ניתן לראות כי שתיהן נמצאות בסייקל רווחיות שונה. וולמארט, לאחר צמצום שתחילתו במשבר 2008, נהנית כיום מחזרת ביטחון הצרכן שחוזר לרכוש מוצרים שאינם רק בסיסיים. ב-2008 היקף המכירות שלה עמד על כ-378 מיליארד דולר, וב-2011 הוא קפץ לכ-447 מיליארד דולר - גידול של 18.25%.

לעומתה עומדת שופרסל עם היקף מכירות של כ-9.9 מיליארד שקל ב-2010, וכ-11.13 מיליארד שקל ב-2011 - גידול של 12% בלבד.

גם מבחינת רווחיות מפגרת שופרסל אחרי וולמארט, שהציגה בשנה האחרונה רווחיות תפעולית של 5.94% לעומת 3.4% אצל הראשונה.

במכפיל הרווח החזוי נסחרות שתי החברות במכפילים דומים - שופרסל במכפיל חזוי 11.6, בעוד וולמארט עם מכפיל 11.4.

הפער הינו בשיעור החוב - שופרסל עם שיעור חוב לנכסים של 45% לעומת 27.6% בוולמארט. ההרעה ביחס הלימות ההון של שופרסל נובעת משחיקה בשיעורי הרווח, וכן מחלוקת דיבידנד אגרסיבית.

שיעור הדיבידנד בוולמארט יציב ועומד על 2.61%, בעוד בשופרסל שיעור הדיבידנד הוא 18% - נתון זה מהווה נורית אזהרה, היות שב-3 השנים האחרונות חילקה שופרסל דיבידנד הגבוה מהרווח הנקי בתקופה. סך הרווח הנקי ב-3 שנים האחרונות עמד על 934 מיליון שקל, והדיבידנד שחולק עמד על 1.6 מיליארד שקל. לאור זאת, להערכתנו תהיה ירידה בדיבידנד ופגיעה באיתנות הפיננסית של החברה.

בשורה התחתונה: וולמארט עדיפה על פני שופרסל מבחינת שיעורי רווחיות, יעילות תפעולית, יציבות ופריסה גיאוגרפית.

*** הכותבים הם מנכ"ל קרנות נאמנות אקסלנס ומנהל תחום חו"ל במחלקת ההשקעות. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה

 ראש בראש