ההוצאות על מעונות וגני ילדים בישראל גבוהות במידה ניכרת מהמקובל במדינות ה-OECD, והדבר משפיע לשלילה "באופן מובהק" על תעסוקת האמהות. כך קובע דוח בנק ישראל בפרק שעוסק בשוק העבודה בישראל. ההוצאות הגבוהות על מסגרות הטיפול בילדים, כך לפי הדוח, הביאו להאטה בגידול שיעור התעסוקה של אמהות לילדים בגיל הרך - גידול שאפיין את כלל הנשים בעשור האחרון. בנק ישראל קובע כי היישום הקרוב של חוק חינוך חינם כבר מגיל 3 יפחית את נטל ההוצאה, אך מדגיש כי הרחבה נוספת של סבסוד מסגרות הטיפול בילדים תביא להאצה של ממש בקצב הגידול של תעסוקת הנשים.
על-פי הדוח, ההוצאה הממוצעת בישראל עבור גן ילדים, בשקלול הסבסוד שניתן למשפחות הזכאיות לכך, מהווה 25% משכר הנטו הממוצע של אישה. לשם השוואה, ההוצאה הממוצעת (לאחר סבסוד) באסטוניה מהווה 2% בלבד, בבלגיה 6%, בדנמרק 9% ובגרמניה 10%.
הממוצע ב-OECD עומד על 16%. בישראל ישנן כ-500 אלף משפחות עם ילדים עד גיל 4, כאשר שני שליש מאותן משפחות משלמות לגני ילדים. ההוצאה הממוצעת של משפחה כזו שבה גם האם עובדת, עומדת על 1,900 שקל בממוצע, כאשר הממוצע נגזר גם ממשפחות שזוכות לסבסוד.
הדוח קובע כי בעוד שבמדינות מערביות רבות סבסוד גני הילדים משמעותי ומגיע לשיעור ממוצע של 68% מהעלות החודשית לילד, הרי שבישראל הסבסוד הממוצע עומד על 44%. אבל הבעיה היא לא רק גובה הסבסוד, אלא בעיקר כמה זכאים לסבסוד. לפי הדוח, כ-110 אלף אימהות עובדות זכאיות לסבסוד מסוים לפי הקריטריונים של משרד התמ"ת, אולם רק 55 אלף מתוכן זוכות בפועל לסבסוד בשל מחסור במסגרות מפוקחות שבהן ניתן לקבל את הסבסוד. למעשה, רק ל-85 אלף ילדים יש מקום כיום במסגרת הגנים המפוקחים שניתן לקבל בהם סבסוד, שזה 25% בלבד מהביקוש הפוטנציאלי - מספר הילדים שהוריהם עומדים במבחן התעסוקה של משרד התמ"ת.
המחסור בגני ילדים וההיקף הסבסוד הנמוך שניתן להורים, לפי בנק ישראל, נובע באופן ישיר מתקצוב נמוך מצד המדינה. על-פי נתונים השוואתיים שמופיעים בדוח, ההוצאה הציבורית בישראל על מסגרות מפוקחות מסתכמת ב-0.1% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת 0.23% בממוצע במדינות ה-OECD. בבנק ישראל מציינים כי הפער האפקטיבי בין ישראל למדינות אלה גדול למעשה בהרבה, אם לוקחים בחשבון ששיעור הילודה בישראל גבוהה יותר - שיעור שמביא לכך שמשפחות רבות משלמות על שני ילדים במקביל מתחת לגיל 4.
על-פי בנק ישראל, מחקרים שפורסמו בעולם מוכיחים כי על כל הפחתה של 0.1% בהוצאה על גני ילדים, מביאה לגידול של 0.3%-0.4% בסיכוי של האם להשתלב בשוק העבודה. מחקר שנערך בישראל אשר בדק את הקשר בין הרחבת מסגרות הטרום-חובה ללא תשלום בקרב האוכלוסייה הערבית לגידול בהיקף התעסוקה של נשים, מצא כי שיעור האמהות שהצטרפו למעגל העבודה גדל ב-8%. ככלל, נמצא כי נשים לא משכילות, עולות חדשות וחרדיות, מושפעות יותר מהגדלת הסבסוד לגני ילדים.
הוצאה משתלמת
בנק ישראל לא מסתפק בהצגת הביקורת והמחקרים השונים, אלא מציע מדיניות אפקטיבית: סבסוד מלא של מסגרות הילדים יעלה את שיעור ההשתתפות בעבודה של נשים בגילאי 25-45 לרמה של 71%, לעומת 68% כיום (שיעור האמהות לילדים עד גיל 4 עומד כיום על 63% בלבד).
לפי בנק ישראל, ניתן להסתפק בהגדלת הסבסוד כך שיפחית ב-50% את ההוצאה של משפחות על גני ילדים, וזאת בעלות של 2.9 מיליארד שקל - קצת יותר מהעלות של צוללת "דולפין" אחת שחיל הים צפוי לרכוש בקרוב מגרמניה. מהלך שכזה יביא לפי בנק ישראל להשתלבותן של 21,700 נשים נוספות בשוק העבודה.
בין התמורות הנלוות למדיניות, כך לפי הדו"ח, צמצום הפערים בחברה והקטנת מימדי העוני, והגדלת היקף שעות העבודה במשק. ויש גם מסר חינוכי לפי בנק ישראל: "העלות הגבוהה של התמיכות מוצדקת גם בהסתכלות רחבה יותר - תעסוקת האמהות תתרום לפיתוח מודל התנהגותי עבור ילדיהן, ובכך תגדיל את סיכוייהם של הילדים להשתלב בשוק העבודה בעתיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
