בשוק הגמל יכולים להסתדר עם פחות רווחים; ובביטוח?

"כבר כמה שנים שאנו חיים רפורמות ורביזיות בדמי הניהול - שנובעות מהשוק עצמו: מהמעסיקים ומהלקוחות. עם זאת, אני חושב שלהפחתת דמי הניהול השנתיים המרביים בגמל ובביטוחי המנהלים ל-1.05% מהצבירה ועד 4% מהפרמיה השוטפת תהיה השפעה על תמהיל המכירות שלנו, כאשר כיום אנו גובים בממוצע 1.24% מהצבירה בפוליסות. נעשה התאמות של השוק והמוצרים, ונדע להתגבר על כך". כך אמר שלשום (ג') יונל כהן, מנכ"ל מגדל, ובתוקף כך - הדמות הפנסיונית המובילה בישראל.

דבריו של כהן נאמרו עם פרסום הדוחות הכספיים של מגדל ל-2011, והם באו לאחר התבטאויות חריפות בהרבה שנשמעו מצד כמה ממתחריו/עמיתיו - במיוחד מבתי ההשקעות שנסמכים כמעט אך ורק על קופות הגמל. הללו תקפו את דמי הניהול החדשים, בטענה שהם נמוכים הרבה יותר מדי, ושהם יוציאו את הגמל מ"המגרש הפנסיוני".

בהקשר זה נציין כי מנכ"ל מגדל - שחזקה מאוד בביטוחי המנהלים והפנסיה, ויחסית קטנה בגמל - אמר שלשום כי "ענף קופות הגמל יכול להתנהל בהרבה מתחת ל-1.05%, בעוד שענף החיסכון הפנסיוני בביטוח, שהוא הרבה יותר מורכב, הוא שונה". כהן סייג והוסיף, כי "יש לזכור שבצבירות קטנות גם 1.05% לא מספיק".

לא מפתיע שיונל כהן מדגיש שביטוח המנהלים הנו מוצר מורכב בהרבה מקופות הגמל, ומצריך ריתוק הון והתחייבות בפני הלקוח, כך שכלל לא מוצדק, לפיו, להצמיד את דמי הניהול בגמל ("המוצר הפשוט" מבחינתו) לאלו של ביטוחי המנהלים ("המוצר המלא" שעולה יותר).

ואולם, מנהלי הגופים שמתרכזים בגמל, שאינם נהנים ממוצרים שצומחים בעקביות ובמהירות (הפנסיה) וממוצרים רווחיים (ביטוחי המנהלים, בעיקר הישנים, שמבחינת חברות הביטוח טוב יהיה אם לא ינוידו החוצה), רחוקים מלהסכים עם כהן. מבחינתם הגמל אינו מוצר "פשוט" יותר, ובוודאי שירידה מתחת ל-1.05% היא "בעייתית".

לדעתנו יונל כהן לא טועה: החיסכון בגמל הוא אכן היותר "פשוט" לניהול ותפעול מבין מוצרי החיסכון הפנסיוני, אם כי כלל לא ברור אם יש מקום להמשך התמחור הנפרד לגמל ולביטוחי מנהלים (להזכירכם, קרנות הפנסיה תחת משטר דמי ניהול שונה).

על כל פנים, הדוחות השנתיים של קבוצות הביטוח מספקים לנו הצצה למידת הרווחיות בסוגי פוליסות החיסכון השונים שחברות הביטוח מוכרות לאורך השנים. כך, בימים אלה (מדי שנה), אנו מקבלים פירוט של הרווחיות בפוליסות ביטוחי המנהלים, שאינן עשויות מקשה אחת, אלא מעין גיבוב של כמה סוגי פוליסות חיסכון שונות לחלוטין שנמכרו לאורך השנים.

בהקשר זה, התיק ה"מעניין" יותר הוא תיק הפוליסות המשתתפות ברווחים | (קרן י'), שנמכר מתחילת שנות ה-90 ועד שנת 2003, ובו מנוהלים מרבית כספי ביטוחי המנהלים. נוסף לו, מאז 2004 מוכרות חברות הביטוח ביטוחי מנהלים שונים של מסלולי השקעה, שמבנה דמי הניהול בהם שונה לחלוטין, והם אינן כוללים השתתפות ברווחי המבוטח. אפיק זה הוא האפיק שאליו נכנסים המבוטחים החדשים שמצטרפים למעגל החיסכון הפנסיוני בחברות הביטוח, בעוד שהפוליסות המשתתפות ברווחים נמצאות בהליך ראן-אוף ארוך שנים, ואין אליהן מצטרפים חדשים מאז 2004.

גם 0.6% "בלבד" רווחי לחברות

שלוש קבוצות הביטוח בעלות התיק הגדול ביותר בביטוחי המנהלים - מגדל, כלל ביטוח והפניקס - הן היחידות מקרב קבוצות הביטוח הגדולות שפרסמו עד כה את דוחותיהן לשנת 2011. מדובר בשנה מעניינת מבחינת דמי הניהול, משום ששלוש החברות לא גבו בשנה זו דמי ניהול משתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים, כך שהן גבו לכאורה "רק" 0.6% מהצבירה (נוסף להכנסות נוספות שנזקפות לפוליסות אלו).

כך או כך, ב-2001 שלוש קבוצות הביטוח בעלות התיק המשתתף הגדול ביותר לא גבו דמי ניהול משתנים, וסיכמו את השנה עם רווח של כ-84 מיליון שקל, שהם כ-0.1% מסך הרזרבות שמנוהלות בפוליסות אלה.

ואולם, בעוד שהפוליסות המשתתפות ברווחים הציגו רווחיות גם בשנה "שלילית", הרי שבפוליסות החיסכון מ-2004 העסקים כרגיל. וכרגיל אומר שגם אם עברו כ-8 שנים מאז החלו להימכר הפוליסות הללו - התיק בכללותו עודנו הפסדי. בהקשר זה חשוב לציין שעדיין מדובר בפוליסות רווחיות, שחברות הביטוח מצמידות להן ערך גלום חיובי ורחוק מזניח בהסתכלות על כל אורך חיי הפוליסה.

כך או אחרת, ב-2011 רשמו מגדל, כלל ביטוח והפניקס בפוליסות אלה הפסד מצטבר של כ-384 מיליון שקל, המהווה הפסד של כ-1.6% מהרזרבות בגינן. לכאורה תמונה שלילית ולא מחמיאה בפוליסות שגובות דמי ניהול קבועים מהצבירה, שגבוהים מ-0.6%. ואולם, כפי שאמרנו, הרווחיות של הפוליסות נמדדת לאורך שנים, והמגמה בתיק הצומח של חברות הביטוח ברורה כשהפוליסות הופכות לרווחיות ככל שהן בוגרות יותר.

בעוד שבשנה החולפת שלוש קבוצות הביטוח הגדולות שפרסמו עד כה את דוחותיהן הפסידו כ-1.6% מהתיק המנוהל בפוליסות אלה, הרי שב-2010 דובר על הפסד של כ-410 מיליון שקל, שהיווה אז כ-2.1% מהרזרבות בפוליסות אלה. סביר שמגמה זו ניבטת גם מדוחות החברות שעוד ידווחו. לא רק זאת, אלא שב-2009 דובר על הפסד של כ-332 מיליון שקל - לכאורה נמוך יותר, אך אז דובר על הפסד שהיווה כ-2.4% מהרזרבות שנוהלו.

אם כן, הדוחות מלמדים על כך שהפוליסות המשתתפות ברווחים יכולות להניב רווחים לחברות גם בלי ההשתתפות ברווחים. זאת בעוד שההפסדים בתיק משנת 2004 הולכים וקטנים, וכנראה שיהפכו לרווחים די קבועים עם חלוף השנים. זאת כאשר הפוליסות מ-2004 יניבו יום אחד דמי ניהול קבועים של מעל ל-1.2% על כל התיק (כפי שציין כהן), ועוד יעשו זאת מתוך צבירה גדולה פי כמה מאשר כיום.

מכאן שגם בחברות הביטוח יש מקום לקצת אופטימיות: גם ביטוחי המנהלים, כך זה נראה מתוצאות המשתתפות, יכולים להניב רווח עם דמי ניהול ממוצעים של פחות מ-1.05% מהצבירה, לא רק הגמל - ואפילו אם מדובר בפרומיל מהרזרבות המנוהלות עבור (ובשם) המבוטחים. נתונים אלה על המוצר ה"מורכב יותר" מחזקים את דבריו של יונל כהן, שיודע טוב מכולם על עלויות ניהול חיסכון פנסיוני, על כך שאפשר לנהל גמל ולהרוויח, גם בפחות מ-1.05%.

 תוצאות פוליסת החיסכון