יקב הרי גליל - סוביניון בלאן גליל 2011. הסוביניון בלאן של יקב הרי גליל ממשיך להיות סוביניון בלאן. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. הסוביניון הזה מגיע מסדרת גליל החדשה, והוא אפילו עוד יותר קליל וחומצי מהסוביניון הבסיסי של היקב. נעים, לא מכביד, ואפילו מעט מאתגר בחוסר הנחמדות החומצי שלו, שזה בעיניי הפרטיות יתרון. בקיצור, יין לבן כמו שיין לבן צריך להיות. 55 שקלים, כשר.
יקב פלם - סוביניון בלאן-שרדונה 2011. הבציר הנוכחי של היין הלבן היחיד של יקב פלם הוא לטעמי המוצלח ביותר עד כה. הסוביניון בלאן (58%) - שרדונה של גולן פלם היה תמיד יופי של יין לבן. עכשיו הוא עוד יותר חומצי, כמעט בועט, אבל בלי לוותר על העידון, על התחכום ועל האלגנטיות המתבקשים והלא פשוטים להשגה. טעמי אשכולית, תפוח ירוק ומשהו טרופי ברקע. 80 שקלים, כשר.
יקב צובה - שרדונה 2009. שרדונה מקסים של יקב צובה. ההסתפקות בארבעה חודשי יישון בלבד בחביות עץ האלון נותנת את אותותיה, והשרדונה הזה הוא יין לבן קלאסי. לא כבד וחמאתי מדי, כדרכם של כל-כך הרבה יינות מסוגו. הלבן הזה שומר על חמיצות מרעננת ועל צניעות מבורכת יחסית לזן המתפרץ הזה. 72 שקלים, כשר
יקב יפו - רוזה 2011. יקב יפו כבר לא יושב במרתף הבית ברמת החייל, וגם לא בבית ההוא ביפו שנתן ליקב את שמו. אבל גם בעמק האלה ממשיכים אן ומשה צלניקר - יחד עם בנם סטפן, שהפך ליינן הרשמי של היקב אחרי לימודי יינות בצרפת - לנהל את אחד היקבים הכי סימפטיים בישראל. הרוזה שלהם עשוי מענבי קברנה סוביניון, והוא יין מקסים; לא רציני מדי, לא חפיף מדי, לא מתוק מדי ולא מריר מדי. יופי של רוזה לצהריים ובכלל. כן, גם לליל הסדר אם לא מפחדים מקצת ורוד בעיניים. 60 שקלים, כשר
יקב תשבי - קברנה סוביניון-סירה 2011. לא סתם פחות מ-100 שקלים. הרבה פחות. יין פשוט, שמזכיר באופן מוזר בוז'ולה נובו, במובן הכי כיפי וטוב של המילה. כך או כך, מדובר בעוד יין יומיומי מהיקב שחרת על דגלו להוביל את המחנה היותר חשוב בעולם היין - לא זה של היינות היקרים והמורכבים (ויש ליקב גם כאלה), אלא של היינות ששותים אותם, לא רק מדברים עליהם. יין פשוט ושמח, גם במחירו, שאחרי קירור עושה עבודה מצוינת. 28 שקלים, כשר
יקב האור הגנוז - אילמה 2010. יין מוזר. קצת מזכיר יינות לא מוכנים באמצע התסיסה. אני דווקא אוהב את הטעם. זה כנראה היין היחיד בישראל שמיוצר ללא גופרית דו-חמצנית (ביסולפיט), חומר השימור הלא מזיק, שבלעדיו אין ליין חיים; לפחות לא ארוכים. לכן גם ממליצים אנשי היקב, הממוקם ביישוב החרדי אור הגנוז בהר מירון, לשתות אותו במהרה ולשמור עליו בטמפרטורה של 13-16 מעלות. אלרגיים ישמחו בו. גם אני. ענבי קברנה סוביניון וקברנה פרנק. 90 שקלים, כשר
יקב טוליפ - Just קברנה סוביניון 2010. במיטב המסורת של יקב טוליפ, גם הג'סט 2010 ממשיך את הקו האופייני של יינות פירותיים וידידותיים מאוד למשתמש. הג'סט החדש מצליח לא לגלוש למחוזות הבומבסטיים גם ממרום 15% האלכוהול שלו, ולהישאר יין שפוי שמתאים לארוחת ערב, אם אפשר כזו שיש בה בשר, או לפחות פסטה בולונז. 67 שקלים, כשר
יקב עגור - קסם 2010. אכן קסם קטן. אחד היינות הכי סימפטיים בטעימת החג שלי, אם לא למעלה מזה. שוקי ישוב, הג'ינג'י הסוער מיקב עגור, הוציא תחת ידיו יין עדין וחומצי לשתייה יומיומית; מה שמוכיח שאת היין הזה, מבלנד בורדו קלאסי של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, אפשר ליצור בארץ, כמו במכורתו, משהו לא בומבסטי ולא מתלהם, אלא יין מאופק ונעים לשתייה, וזאת מבלי לגלוש למחוזות האיחס האופייניים ליינות קצת פחות נחשבים אפילו בבורדו עצמה. 84 שקלים, כשר
יקב מישר - 60-40 שיראז-קברנה סוביניון .2008 יקב מישר של חיה וזאב סמילנסקי (בנו של ס. יזהר) הוא אחד היקבים הכי יפים בישראל; במובן האנושי, לאו דווקא הפיזי. הזוג המקסים הזה נלחם כבר שנים במינהל מקרקעי ישראל, המתעקש להגדיר את המפעל הציוני (כן-כן) שלהם - מפעל, ולא חקלאות. ה-60-40 (60% שיראז, 40% קברנה סוביניון) הוא קצת גס, אבל באופן נעים, לא אלכוהולי או עמוס מדי עץ ופרי. יין מהחיים, הקשים, שלהם ושלנו. וזה בסדר. 85 שקלים, לא כשר
יקב מוני - שיראז רזרב 2009. היינן סם סורוקה, לשעבר יינן ביקבי כרמל, מוביל את יקב מוני לתקופה חדשה וטובה. השיראז רזרב 2009 הוא דוגמה מצוינת לכך. יין גס מעט, במובן החיובי של המילה. לא שוב רק עץ ופרי ועוד קצת עץ ופרי, אלא משהו טיפה פחות מתחנף וידידותי. יופי. 79 שקלים, כשר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
